יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

"Jugband Blues" הוא שיר רוק פסיכדלי של להקת הרוק הבריטית פינק פלויד, שיצא באלבומם השני, A Saucerful of Secrets, בשנת 1968. השיר נכתב על ידי סיד בארט, והייתה תרומתו ההלחנה היחידה לאלבום, כמו גם תרומתו האחרונה שפורסמה עבור הלהקה. הנהלת פינק פלויד רצתה שהשיר ישוחרר כסינגל, אך שאר חברי הלהקה והמפיק נורמן סמית' הטילו עליו וטו.

"Jugband Blues"
שיר בביצוע פינק פלויד
מתוך האלבום A Saucerful of Secrets
יצא לאור

29 ביוני 1968 (בריטניה)

27 ביולי 1968 (ארצות הברית)
הוקלט 19 באוקטובר 1967
מקום הקלטה אולפני דה ליין לאה, לונדון
סוגה פולק פסיכדלי
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 3:00
חברת תקליטים

EMI קולומביה (בריטניה)

טאוור רקורדס (ארה"ב)
כתיבה סיד בארט
לחן סיד בארט עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה נורמן סמית'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

השיר הוא למעשה שיר הפרידה של בארט מהלהקה. יש הטוענים כי בשיר בארט מספר על מצבו הנוכחי בלהקה, כשהוא נדחק ממנה לטובת דייוויד גילמור, ובשורות כדוגמת: "ואני תוהה מי היה יכול לכתוב את השיר הזה" הוא רומז לחברי הלהקה איזה כוח משמעותי הוא היה בה בעבר. מלבד שיר זה מנגן בארט בגיטרה אקוסטית במספר שירים באלבום. באמצע השיר יש גם מנגינת תזמורת מצעדים.

רקע והקלטה

עריכה

"Jugband Blues" נכתב בערך באותה תקופה יחד עם "Vegetable Man". שני השירים מכילים את אותו הומור ציני, אך בעוד שב-"Vegetable Man" בארט ממקד את ההומור שלו בעצמו, ב-"Jugband Blues" הוא מכוון כלפי הסובבים אותו.

"Jugband Blues" הוקלט במלואו או בחלקו ב-19 באוקטובר 1967 באולפני דה ליין לאה. הריאיון עם המפיק נורמן סמית', שהוקלט עבור הסרט התיעודי Meddle: A Classic Album Under Review, מצביע על כך שהתקיימו לפחות שני סשנים הקלטה נפרדים. הסשן הראשון היה ככל הנראה הקלטת השיר הבסיסי של הלהקה, שככל הנראה נחתך באולפני אבי רוד של EMI, שכן סמית' מצהיר בבירור בריאיון שהוא לא יכול היה להשתמש באבי רוד לסשן של להקת כלי נשיפה, ונאלץ להזמין במקום זאת את אולפני דה ליין לאה בהוברן. מתיאורו של סמית' את סשן דה ליין לאה משתמע כי הוא הוזמן במיוחד כדי להקליט את להקת כלי הנשיפה לרצועה קיימת של הלהקה, והוא אינו מזכיר את שאר חברי הלהקה, מה שמרמז שרק בארט וחברי להקת כלי הנשיפה נכחו בסשן אוברדאב זה.

לדברי סמית', זה היה הרעיון שלו להוסיף עיבוד כלי נשיפה לשיר, מה שהוביל את בארט להציע להשתמש בלהקת צבא הישע. סמית' נזכר שלאחר מאמץ ניכר הוא הצליח לחתום על להקת Salvation Army International Staff Band בת שמונה נגנים לסשן, שהוזמן בין השעות 19:00 ל-22:00, אך בארט איחר להגיע כמעט שעה. סמית' הזמין את בארט להציג את רעיונותיו המוזיקליים להרכב, אך סיד אמר להם שהוא רוצה שהם פשוט "ינגנו מה שהם רוצים" ללא קשר לשאר חברי הלהקה. סמית' היה צריך להתעקש על קטעי ניקוד, והוא נאלץ לשרטט עיבוד בעצמו - על פי עדותו, בארט יצא מהאולפן זמן קצר לאחר מכן ולא חזר. בריאיון סמית' גם מזכיר במפורש את נגינתם של נגני כלי נשיפה בגרסה קיימת של השיר, כדי לתת להם מושג כלשהו על מה שמצופה מהם לנגן.

קליפ

עריכה

הקליפ לקידום השיר צולם בדצמבר 1967 עבור משרד המידע המרכזי בלונדון. הקליפ היה אמור לעסוק בבריטניה והיה אמור להיות מופץ בארצות הברית ובקנדה. הקליפ מציג את בארט (מוצג עם גיטרה אקוסטית בפעם הראשונה) ואת הלהקה מחקה את השיר בסביבה בימתית קונבנציונלית יותר, עם הקרנות פסיכדליות ברקע. האודיו המקורי לפרומו אבד, ורוב הגרסאות משתמשות בהקלטה של ה-BBC מסוף 1967, וכתוצאה מכך נוצרו בעיות סנכרון כאשר בארט שר את בית הפתיחה. הסרט המקורי נחשב אבוד, עד שהתגלה מחדש במעבדת האמנויות של מנצ'סטר בשנת 1999. בארט יחד עם ווטרס צפו לראשונה בסרטון הפרומו בשבוע השני של דצמבר 1967.

משתתפים

עריכה

עם:

ריי בווס (קורנית), טרי קמזי (קורנית), מק קרטר (טרומבון), לס קונדון (אי♭ בס), מוריס קופר (יופוניום), איאן האנקי (טרומבון), ג'ורג' וויטינגהאם (בי♭ בס), ועוד מוזיקאי אחד ללא קרדיט.

קישורים חיצוניים

עריכה