L'homme armé
L'homme armé (בצרפתית: "הגבר החמוש") הוא שיר עם מן האסכולה הבורגונדית. חשיבותו היא בכך שבמהלך המאה ה-15 וה-16 שימש כלחן בסיסי (קנטוס פירמוס) עליו חיברו מלחינים שונים לפחות ארבעים מיסות. לפי אסכולת ההלחנה הפרנקו-פלמית שימשו שירי עם חילוניים פופולריים כלחן בסיסי לפיו הולחנו מילות המיסה. "הגבר החמוש" היה כלל הנראה שיר פופולרי ביותר ונעימתו היא הנעימה הנפוצה ביותר ששימשה כבסיס לחיבור מיסה בכל תולדות המוזיקה. אולם, עקב התנגדות הוותיקן לשירים חילוניים כבסיס למוזיקה כנסייתית, היה ניסיון להציג את נושא השיר לא כאיש חמוש חילוני אלא כייצוג אלגורי למלאך מיכאל ובכך "להכשיר" את השימוש בלחנו כלחן מוביל ליצירות דתיות. מאידך, יש הסוברים כי שם השיר לקוח משמו של בית מרזח (Maison L'Homme Arme) סמוך למגוריו של המלחין גיום דופאי בקמבריי.[1] השיר מוכר לראשונה החל מ-1453, מיד לאחר נפילת קונסטנטינופול וייתכן שיש לו קשר למאורע זה או למסע צלב שתוכנן נגד האימפריה העות'מאנית בעקבות כך.
המוזיקה
עריכהצרפתית | עברית | |
---|---|---|
L’homme armé doibt on doubter.
On a fait partout crier Que chascun se viegne armer D’un haubregon de fer. L’homme armé doibt on doubter. |
יש לפחד מהגבר החמוש. |
מיסות המבוססות על השיר
עריכהבין המלחינים שחיברו לפחות מיסה אחת לפי השיר ניתן למנות את גיום דופאי (הראשון הידוע שעשה שימוש בשיר), אנטואן בינואה (המוזכר לעיתים כמי שחיבר אותו), יוהנס אוקכם, יוהאנס רגיס (שתי מיסות, אחת שרדה), יוהנס טינקטוריס, יאקוב אוברכט, ז'וסקן דה פרה (שתי מיסות), לואזה קומפר, אנטואן ברימל, פייר דה לה רו (שתי מיסות), כריסטובאל דה מוראלס (שתי מיסות), פרנסיסקו דה פניילוסה, פרנסיסקו גררו, לודוויג זנפל, ג'ובאני פלסטרינה (שתי מיסות)[2] וג'אקומו קריסימי.
כמו כן שרד מחזור של שש מיסות מאת מחבר בלתי ידוע שהוגשו כמנחה לביאטריצ'ה מנאפולי, כולן מבוססות על נעימת השיר.
שימושים מודרניים
עריכההשיר המקורי הוקלט פעמים רבות כחלק ממגמת הביצוע האותנטי של יצירות מתקופת הרנסאנס והבארוק.
- פיטר מקסוול דייוויס יצר "מיסה היתולית" מבוססת על השיר "Parody mass Missa super l'homme armé" (1968)
- קארל ג'נקינס השתמש בשיר כפתיחה וסיום ליצירתו "The Armed Man" (1999)
- הפסנתרן מרק אנדרה המלין הלחין טוקטה לפי נעימת השיר "Toccata on L'Homme Armé" (2017)
קישורים חיצוניים
עריכה- The New Grove Dictionary of Music and Musicians (1980)
- Joseph Sargent, "Morales, Josquin and the l'homme armé tradition", Early Music History, Volume 30 October 2011 ,pp. 177-212
- Lewis Lockwood, "Aspects of the 'L'Homme armé' Tradition", Proceedings of the Royal Musical Association, Vol. 100 (1973 - 1974), pp. 97-122
הערות שוליים
עריכה- ^ לפי הערך על דופאי ב-The Oxford Companion to Music
- ^ James Haar, "Palestrina as Historicist: The Two 'L'homme armé' Masses", Journal of the Royal Musical Association, Vol. 121, No. 2 (1996), pp. 191-205