Lotta Svärd

Lotta Svärd משוודית פינית (ˈlotːɑ ˈsvæːrd :IPA; בתרגום חופשי: "חרב לוטה") היה ארגון עזר פיני התנדבותי צבאי למחצה לנשים. הארגון הוקם במקור בשנת 1918, ובעל מספר חברות גדול שעסקו בעבודות סוציאליות התנדבותית בשנות ה-20 וה-30. הוא הוקם ראשית כדי לתמוך במשמר הלבן.[1] במהלך מלחמת העולם השנייה חברות הארגון התגייסו להחלפת מגויסים לצבא. הן שירתו בבתי חולים, בעמדות התרעה מפני תקיפות אוויר ובמשימות עזר נוספות בשיתוף פעולה הדוק עם הצבא. חברות הארגון לא היו חמושות רשמית למעט סוללת נ"מ יחידה ב-1944.[2]
הסופר וירטנן אילה טוען כי "האחריות שלהן לאומה לבשה צורה גברית וצבאית בפומבי, אך היה לה צד פרטי ונשי כולל מאפיינים כמו אכפתיות, עזרה ואהבה."[3] הארגון דוכא על ידי הממשלה לאחר מלחמה.

סמל ה-Lotta Svärd שעוצב על ידי אריק וואססטרום בשנת 1921. הוא כולל ארבע ורדים הרלדיים וסוואסטיקה. מוטיב צלב הקרס נוצר בהשראת סמל המזל שעיטר את המטוס הראשון בצבא ההגנה הפיני, שנתרם על ידי הרוזן השוודי אריק פון רוזן ב-1918.

מקור השםעריכה

מקור השם משיר של יוהאן לודוויג רונברג, שנכלל באפוס הנודע, "סיפורי אנסיין שטול" (אנ'). השיר מספר על אישה בדיונית בשם לוטה סוורד. על פיו, חייל פיני, הטוראי סוורד (משוודית, svärd, חרב) יצא להילחם במלחמה הפינית ולקח איתו את אשתו, לוטה. טוראי סוורד נהרג בקרב, אך אשתו נשארה בשדה הקרב וטיפלה בחיילים פצועים. השם הוזכר לראשונה על ידי מרשל מנרהיים בנאום שנשא ב-16 במאי 1918.

עם זאת השם לא היה מקורי, שכן ארגון ממחוז ריהימקי, שנוסד ב-11 בנובמבר 1918 השתמש אף הוא בשם "Lotta Svärd".

חברות הארגון נקראו "לוטות".

היסטוריה ושירותעריכה

 
מדי לוטות

במהלך מלחמת האזרחים הפינית הארגון פעל בחסות המשמר הלבן. ב-9 בספטמבר 1920, לאחר המלחמה, הארגון נוסד מחדש כארגון נפרד.

 
בובות מלחמת העולם השנייה במדי הארגון

במהלך שנות ה-20 התרחב הארגון ועד שנת 1930 הגיע מספר החברים הכולל ל-60,000. עד 1944 הוא התרחב ל-242,000 מתנדבים והיה לארגון העזר התנדבותי הגדול בעולם ביחס לאוכלוסייה ומספר חברים. באותה עת אוכלוסיית פינלנד מנתה קצת פחות מארבעה מיליון.[4][5]

במהלך שנות ה-20 וה-30 רק אזרחיות פיניות נוצריות היו זכאיות להצטרף, ונדרשו שתי אסמכתאות מאנשים שנחשבו לאמינים. לאחר פריצת מלחמת החורף ב-1939 נטו להתעלם מדרישה זו האחרונה. זרות יכלו להתקבל לארגון רק באישור מיוחד, עם זאת, בשנת 1940 התקבלו החברות המוסלמיות והיהודיות הראשונות ובשנת 1941 התקבלה האתאיסטית הראשונה לארגון. היהודייה דינה פוליאקוף שירתה כחובשת במסגרת זו בתקופת מלחמת העולם השנייה ונודעה בסירובה לקבל את עיטור צלב הברזל הגרמני על מסירותה לפצועים מקרב חיילי הורמכט.

מלחמת העולם השנייהעריכה

  ערך מורחב – פינלנד במלחמת העולם השנייה
 
חברת הארגון אלן קיורו מתצפתת בלאהדנפויה, אז תחת פינלנד

במהלך מלחמת החורף גויסו לשירות צבאי כ-100,000 איש שהלוטות השתלטו על עבודתם. הלוטות התנדבו בבתי חולים, בעמדות התרעה לתקיפות אוויר ובמשימות עזר אחרות בשיתוף עם הכוחות המזוינים. למרות היותו של הארגון צבאי למחצה ושיתוף הפעולה עם הכוחות המזוינים, הלוטות, לעומת זאת, לא היו חמושות באופן רשמי. היוצאת מן הכלל היחידה הייתה סוללת נ"מ שהושמה תחת אחריות הלוטות בקיץ 1944 בהלסינקי. כל צוות הסוללה הורכב מלוטות שהפעילו את פנסי החיפוש AA. לצד ההפעלה, ליחידה הונפקו רובים להגנה עצמית, ובכך נהייתה ליחידה הצבאית הנשית החמושה היחידה בהיסטוריה של כוחות ההגנה הפיניים.[6]

הצורך העז בכוח העבודה הוביל לגיוס מהיר ולעיתים לא היה זמן להכשיר כראוי את הלוטות החדשות על פי עקרונות הארגון. בנוסף, רוב המתגייסות החדשות היו צעירות וחסרות ניסיון. דבר שגרם לחיכוכים מסוימים בין הוותיקות למתגייסות החדשות.

הארגון ספג אבדות קלות יחסית, בהתחשב במספר הנשים שהוצבו באזורי מלחמה ומשך המלחמה. במהלך המלחמות מתו 291 לוטות, רובן (140) ממחלות. 66 נהרגו בסמוך לחזית, 47 בהתקפות אוויר ו-34 בתאונות. הנופלות נקברו בקברי גיבורי מלחמה בקהילות ביתם.

לאחר המלחמהעריכה

כשהסתיימה מלחמת ההמשך, דרשה ברית המועצות לעצור את פעילות כל הארגונים שנחשבו בעיניה לצבאיים למחצה, פשיסטים או פשיסטים-למחצה. Lotta Svärd היה אחד הארגונים שפורקו. הארגון פורק ב-23 בנובמבר 1944.[7] עם זאת, הוקם ארגון חדש בשם Suomen Naisten Huoltosäätiö (קרן התמיכה של נשים פיניות), שהשתלט על חלק גדול מהרכוש הישן. הארגון המקורי עדיין קיים בשם Lotta Svärd Säätiö (קרן Lotta Svärd).

מאז 4 בינואר 1995, לנשים בין הגילאים 18 עד 29 יש את הזכות להגיש בקשה לשירות צבאי מרצון בצבא ההגנה הפיני והן חופשיות להגיש בקשה לכל צורת שירות, אשר ניתנת אם הן עומדות במינימום הכושר והבריאות.

ארגון Lotta Svärd הפיני נתן השראה לארגונים דומים במדינות אחרות ועדיין קיים ארגון Lotta Svärd בשוודיה (ארגון ההגנה ההתנדבותי לנשים שוודיות; בשוודית: Lottorna), אותו מודל משמש גם בארגונים נוספים בדנמרק ובנורווגיה.

בתרבותעריכה

הסרט Promise משנת 2005 מתאר את קורותיה של אשת לוטה פינית במהלך מלחמת העולם השנייה.[8]

קומיקס אינטרנט מאת Setz שפורסם ב-23 באפריל 2017, "Lotta Svärd: Women of War", מפרט את חייהם של חברות ה-Lotta Svärd במהלך מלחמת החורף.[9]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Lotta Svärd (בפינית)
  2. ^ Thomas W. Zeiler and Daniel M. DuBois, eds. A Companion to World War II (2013) 2:727
  3. ^ Aila Virtanen, "Accountability to the nation–The Finnish Lotta Svärd organization."
  4. ^ Seija-Leena Nevala-Nurmi, "Girls and Boys in the Finnish Voluntary Defence Movement." Ennen & nyt (2006): 3.
  5. ^ Anne Ollila, "Women's voluntary associations in Finland during the 1920s and 1930s" Scandinavian Journal of History (1995) 20#2 pp: 97–107.
  6. ^ [https://web.archive.org/web/20090219111525/http://www.mil.fi/ruotuvaki/index.dsp?action=read_page&pid=36&aid=530 "Ruotuväki" (בפינית)
  7. ^ Jukka Paakki: Arto Salomaa: Mathematician, Computer Scientist, and Teacher: A Thematic Biography, p. 14. (2019)
  8. ^ Miles, Rosalind; Cross, Robin (2008). Hell Hath No Fury: True Stories of Women at War from Antiquity to Iraq
  9. ^ אתר הקומיקס (באנגלית)

לקריאה נוספתעריכה

  מדיה וקבצים בנושא Lotta Svärd בוויקישיתוף
  • Ahlbäck, Anders, and Ville Kivimäki. "Masculinities at war: Finland 1918–1950." NORMA: Nordic Journal For Masculinity Studies 3.2 (2008): 114–131.
  • Nevala-Nurmi, Seija-Leena. "Girls and Boys in the Finnish Voluntary Defence Movement." Ennen & nyt (2006): 3.
  • Ollila, Anne. "Women's voluntary associations in Finland during the 1920s and 1930s" Scandinavian Journal of History (1995) 20#2 pp: 97–107.
  • Olsson, Pia. "To Toil and to Survive: Wartime Memories of Finnish Women," Human Affairs (2002) 12#2 pp 127–138; based on memories of Lotta Svärd veterans.
  • Virtanen, Aila. "Accountability to the nation–The Finnish Lotta Svärd organization." (2010) online