MK-84
פצצת סימן 84 (Mark 84 או בקיצור MK-84) היא פצצת שימוש כללי אמריקנית. פצצת הסימן 84 היא הגדולה ביותר מבין סדרת הפצצות סימן 80. היא נכנסה לשירות במהלך מלחמת וייטנאם, וכונתה "האמר" ("Hammer"; מאנגלית: "פטיש") בשל עוצמתה הרבה יחסית.
פצצת סימן 84 פצצת סימן 84 עם ערכת GBU-31 JDAM | |
מידע בסיסי | |
---|---|
ייעוד | פצצת שימוש כללי |
ארץ ייצור | ארצות הברית |
יצרן | ג'נרל דיינמיקס |
עלות יחידה | כ-16,000 דולר ללא ערכת הנחייה |
מאפיינים כלליים | |
משקל | כ-907 ק"ג |
ממדים | |
אורך | 3,300 מ"מ |
קוטר | 457 מ"מ |
אורכה של פצצת הסימן 84 הוא 10 רגל ו-9 אינץ' (3.3 מטר) וקוטרה 18 אינץ' (457 מ"מ). משקלה הנומינלי של פצצת הסימן 84 הוא 2,000 ליברות (כ-907 ק"ג), אך משקלה האמיתי משתנה בהתאם לסנפירים, המרעום, ותצורת ההאטה, מ-1,972 ליברות (896 ק"ג) ל-2,083 (947 ק"ג). זיווד הפלדה האווירודינמי של הפצצה ממולא ב-945 ליברות (429 ק"ג) של חומר נפץ מרסק (חנ"ם) מסוג טריטונל.
פצצת סימן 84 מסוגלת ליצור מכתש ברוחב של 50 רגל (15.2 מטר) ובעומק של 26 רגל (11 מטר). היא מסוגלת לחדור עד ל-15 אינץ' (380 מ"מ) של מתכת או 11 רגל (3.3 מטר) של בטון, תלוי בגובה ממנו הוטלה, וגורמת לרסס קטלני ברדיוס של 400 יארדים (366 מטר).
פצצת סימן 84 משמשת גם כראש קרב למגוון "מערכות פצצה מונחות"[1] ובכלל זה מערכות פצצות מונחות הלייזר GBU-10 וה-GBU-24 פייבוואי, הפצצה האלקטרו-אופטית GBU-15, ה-GBU-31 (מונחית JDAM) והספייס 2000 (תוצרת ישראל).
פצצות מסוג זה הוטלו ממטוסי חיל האוויר הישראלי על הכור הגרעיני בעיראק ב-1981. פצצות סימן 84 עם ערכת הנחיה JDAM, המכונות בחיל האוויר "ברד כבד", שימשו במלחמת חרבות ברזל לתקיפות בעזה ובלבנון,[2] וכן לביצוע ההתנקשות במוחמד דף, ובחסן נסראללה במבצע סדר חדש.
במהלך מלחמת חרבות ברזל סיפקה ארצות הברית לישראל מעל ל-14,000 פצצות מסוג MK-84.[3]
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ מערכת או יחידת פצצה (Bomb Unit) המורכבת מפצצה וערכת הנחייה.
- ^ מעריב אונליין, נשק אכזרי: צה"ל השתמש בפצצה הקטלנית לראשונה בלבנון, באתר מעריב אונליין, 15 באוגוסט 2024
- ^ רויטרס, 14 אלף פצצות 908 ק"ג, אלפי טילים מונחים: הסיוע האמריקני מאז 7/10 נחשף, באתר ynet, 29 ביוני 2024