פתיחת התפריט הראשי

Nursery Cryme

אלבום מאת ג'נסיס

Nursery Cryme הוא אלבומה השלישי של להקת ג'נסיס, משנת 1971, והראשון עם הרכבה ה"קלאסי" של הלהקה, שכלל את פיטר גבריאל, טוני בנקס, מייק רת'רפורד, פיל קולינס וסטיב האקט. האלבום נחשב לנקודת המפנה של הלהקה וזה שבו התעצב סגנון הרוק המתקדם הייחודי שלה, שבא לידי ביטוי באלבומיה הבאים, עד לעזיבתו של האקט. האלבום לא היה הצלחה גדולה כשיצא לאור לראשונה וגם בקרב מעריצי הלהקה הדעות חלוקות לגביו, אך חלק משיריו הפכו לפופולריים מאוד בקרב המעריצים ואין חולקים על השפעתו על המשך דרכה של הלהקה והרוק המתקדם ככלל.

Nursery Cryme
NurseryCryme71.jpg
אלבום אולפן מאת ג'נסיס
יצא לאור 12 בנובמבר 1971
הוקלט אוגוסט 1971
סוגה רוק מתקדם, הארד רוק
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 39:29
חברת תקליטים

Charisma records (בבריטניה)

Atlantic records (בארצות הברית)
הפקה ג'ון אנתוני
כרונולוגיית ג'נסיס
Trespass
(1970)
Nursery Cryme
(1971)
Foxtrot
(1972)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סגנוןעריכה

לאחר הקלטת אלבומה הקודם של הלהקה, Trespass, היא איבדה שניים מחבריה - הגיטריסט אנתוני פיליפס, ממייסדי הלהקה ואחד מחבריה המשפיעים, פרש מסיבות בריאותיות ובשל פחד במה, והמתופף ג'ון מייהו פוטר. לבסוף צורפו ללהקה במקומם פיל קולינס כמתופף, וסטיב האקט כגיטריסט, ובכך השלימו את ההרכב שיאפיין את ג'נסיס בשנותיה הבאות (למעשה, עד שנת 1998 לא צורף ללהקה אף חבר חדש, אף שפיטר גבריאל וסטיב האקט עזבו אותה).

בהרכבה החדש פנתה הלהקה אל כיוון מוזיקלי תיאטרלי יותר מזה של אלבומיה הקודמים. מילות השירים מאופיינות בהומור רב יותר וחלקם מספרים סיפורי פנטזיה. הסגנון המוזיקלי אגרסיבי וקצבי יותר, ומורגש השימוש של הלהקה במלוטרון שרכשה באותה תקופה.

באופן כללי, האלבום מהווה התפתחות טבעית של הסגנון שבא לידי ביטוי ב-Trespass. אווירת הפולק שאפיינה את האלבום ההוא נשמרת במספר משירי האלבום הזה, אך רובו נוטה לכיוון שאותו סימן השיר The Knife שסיים את האלבום הקודם; שירים ארוכים, מורכבים וקצביים, שמספרים סיפור.

עם זאת, האלבום סבל מאיכות הקלטה בינונית שזיכתה אותו בביקורות רעות, ורק בשנת 1994 יצא מחדש בגרסה דיגיטלית משופרת. ההפקה כולה, כמו גם השירים עצמם, נחשבת לבלתי מלוטשת יחסית לאלבומיה הבאים של הלהקה. למרות זאת, חלק משירי האלבום (ובפרט The Musical Box) הפכו לחביבים מאוד על הקהל ולמושמעים מאוד בהופעות.

עטיפת האלבום הסוריאליסטית, צוירה על ידי פול וויטהד אשר צייר את עטיפת האלבום הקודם ויצייר לאלבום הבא. עטיפת האלבום הייתה השפעה מ-The Musical Box.

רצועותעריכה

כל השירים נכתבו על ידי פיטר גבריאל, טוני באנקס, מייק ראת'רפורד, סטיב האקט ופיל קולינס למעט איפה שמצוין

  1. "The Musical Box" ‏- 10:24
  2. "For Absent Friends" ‏- 1:44
  3. "The Return of the Giant Hogweed" ‏- 8:09
  4. "Seven Stones" ‏- 5:08
  5. "Harold the Barrel" ‏- 2:59
  6. "Harlequin" ‏- 2:53
  7. "The Fountain of Salmacis" ‏- 7:54

השיריםעריכה

The Musical Boxעריכה

The Musical Box הוא השיר הפותח של האלבום, שאורכו כמעט עשר וחצי דקות, הוא גם אחד מהבולטים בו, ואחד מהשירים הידועים של הלהקה מתקופתה המתקדמת באופן כללי. סיפור הרקע לשיר - שמתואר גם בציורים והסבר מילולי בחוברת המצורפת לאלבום - עוסק בהנרי, ילד בן 9 שראשו נערף בידי ילדה בת 8 בעת משחק קרוקט. לאחר שבועיים, הילדה מוצאת בחדר השינה שלו את תיבת הנגינה שלו. משהיא פותחת אותה, מופיעה רוחו של הנרי לצלילי השיר החביב עליו, אך הוא מתחיל להזקין בפתאומיות, ותאוות בשרים נופלת עליו. הוא דורש מהילדה לספק אותו, והמהומה שמוקמת בשל סירובה מושכת לחדר את האומנת, שמשליכה את תיבת הנגינה על הילד והורסת את שניהם. עלילתו המוזרה של השיר היא דוגמה מייצגת לסגנון הכתיבה של פיטר גבריאל בתקופת ג'נסיס.

השיר עצמו מתאר את המונולוג שנושא הנרי מרגע שבו הוא מופיע ועד שהוא מתחיל לתבוע מהילדה לסייע לו במימוש תאוותו. סגנונו של השיר מותאם לכך; הדקות הראשונות שלו מאופיינות במוזיקה שלווה, רגועה וחלומית בעוד הנרי מקונן על גורלו, ואולם לפתע הופך הסגנון לתוקפני ואגרסיבי (ככל הנראה כדי לציין את גדילתו הפתאומית של הנרי), אותו מוביל סולו גיטרה מהיר - אלמנט מוזיקלי שטרם הופיע בשירי הלהקה. לאחר מכן הסגנון שב להיות רגוע, אך משהנרי מתחיל בתביעתו מהילדה הוא הופך למהיר בשנית, והשיר מסתיים בצורה אקסטטית.

הן עטיפת האלבום (שעוצבה בצורה שמזכירה את הרפתקאות אליס בארץ הפלאות) והן שמו של האלבום (משחק מילים על הביטוי "Nursery Rhyme" - שיר ערש - והמילה "Crime" - פשע) מתייחסים לשיר זה.

For Absent Friendsעריכה

For Absent Friends' השיר השני באלבום, עוסק בשני אלמנים קשישים המתפללים לנשותיהם שנפטרו. זהו השיר הראשון של הלהקה שבו מתופף הלהקה, פיל קולינס נוטל את תפקיד השירה המובילה. זהו גם הראשון של הלהקה בו משתתפים שני החברים החדשים בלהקה - קולינס וסטיב האקט והשיר בוצע על ידי השניים בלבד. השיר הקצר (פחות משתי דקות) והמינורי משמש כקטע מעבר בין שני השירים הארוכים שלפניו ואחריו. סגנונו שקט ועדין, ומזכיר את שירי האלבום הקודם, Trespass. להקת הפרוגרסיב מטאל השוודית, אופת' יצרו קטע אינסטרומנטלי עם אותו שם כמחווה לג'נסיס באלבום, Deliverance מ-2002. גיטריסט הלהקה סטיב האקט יצר גרסת ואלס לשיר באלבומו Watcher of the Skies: Genesis Revisited בקולו של קולין בלנסטון.

The Return of the Giant Hogweedעריכה

The Return of the Giant Hogweed הוא אחד מארבעת השירים המורכבים באלבום. גם שיר זה הוא ממושך למדי ואורכו הוא למעלה משמונה דקות. סגנונו הוא מהיר, קצבי ואגרסיבי, והוא מספר בצורה הומוריסטית ואפוקליפטית על השתלטותו של צמח פרא על אנגליה. למרות ההומור, השיר מדויק יחסית; הצמח הרעיל המתואר בו אכן הובא מרוסיה בתור צמח נוי והתפשט באנגליה תוך הפגנת חסינות לניסיונות הדברה שונים, בעיקר סביב נהרות ותעלות, כפי שמתואר בשיר. השיר הזה היה מנוגן רבות בהופעות הלהקה.

Seven Stonesעריכה

Seven Stones הוא השיר הרביעי באלבום Nursery Cryme. השיר יצא לאור שוב לאחר שנה כ"בי-סייד" לסינגל ללא אלבום של הלהקה, Happy the Man. השיר, כמו כל שבעת השירים בNursery Cryme נכתב על ידי כל חברי הלהקה. שם השיר מקושר לאלבום בכך שבאלבום יש 7 שירים והשיר נקרא שבע אבנים (Seven Stones) אשר מתחרז עם שבעה שירים (Seven Songs). השיר מספר על חוכמתו של איש זקן. בדומה לשירים אחרים באלבום, גם שיר זה נפתח בצורה שקטה ועוצמתו מתגברת לקראת סיום דרמטי. עם זאת, השיר קצר יחסית לשירים המורכבים האחרים שבאלבום (מעט יותר מחמש דקות).

Harold the Barrelעריכה

Harold the Barrel הוא השיר החמישי באלבום. זהו שיר קומי קצר (שלוש דקות) הבא בניגוד לקודמו הכבד, ומספר על המתרחש בעיירה קטנה כאשר הרולד, אחד מתושביה אשר היה בעל מסעדה, נעלם ואחר כך מתגלה על מסגרת חלון במהלך ניסיון התאבדות. אף שסגנונו של השיר קליל, קופצני ומשועשע ואינו מזכיר את השירים האחרים באלבום, הוא מסתיים בנימה טראגית שמאפשרת למאזין להבין שהרולד קפץ.

Harlequinעריכה

Harlequin הוא השיר השישי באלבום. השיר מספר על הדמות הבדיונית האיטלקית, ארלקינו מקומדיה דל'ארטה. בדומה ל-For Absent Friends, גם זה שיר מלודי קצר (שלוש דקות) ושקט יחסית המשמש כהקדמה לשיר האפי שבא אחריו, ובו הסולן פיטר גבריאל והמתופף פיל קולינס שרים במשותף, והכלי הדומיננטי בו הוא גיטרת 12 המיתרים של הגיטריסט, סטיב האקט.

The Fountain of Salmacisעריכה

The Fountain of Salmacis הוא השיר השביעי והאחרון באלבום. השיר החותם את האלבום, שאורכו כמעט שמונה דקות, מספר את הסיפור המיתולוגי של פגישתו של הרמפרודיטוס עם הנימפה סלמקיס ותוצאותיו (שיר זה הוא אחד מהדוגמאות להשפעה שהייתה למיתולוגיה היוונית על גבריאל). בסגנונו הדרמטי הוא דומה לשיר הפותח את האלבום, ומאופיין במעברים בין קטעים מלודיים שקטים וקטעים אגרסיביים ואקוסטיים. בסוף המיתוס, הרמפרודיטוס וסלמקיס נהיים כאחד (כפי שמתואר במילים). ב-1994, השתמש פיט לזונבי בקטע מהשיר לקטע הטראנס שלו, Sacred Cycles.

קישורים חיצונייםעריכה