אפוקליפסה

התגלות
Disambig RTL.svg המונח "אפוקליפטיקה" מפנה לכאן. לערך העוסק בלהקה פינית, ראו אפוקליפטיקה (להקה).

אפוקליפסהיוונית: ἀποκάλυψις, אפוקליפסיס) משמעותה "התגלות". היות שרוב הספרות האפוקליפטית עוסקת באסכטולוגיה, קיבלה המילה משמעות משנית ועממית הקשורה לאחרית הימים. עם זאת, אין זה הכרחי שחיבור אפוקליפטי יעסוק באחרית הימים.

הגדרהעריכה

עמוס פונקנשטיין מגדיר את האפוקליפסה במילים הבאות: "קץ העולם קרוב. מעטים יוותרו בחיים כדי לחזות בלידתו של עידן חדש ונשגב. העולם הישן, המלא צער ומכאוב, יקרוס תחת כובד רשעתו. תחתיו יקום עולם חדש בכל המובנים: חברה חדשה וסדר קוסמי חדש"[1].

הגדרת הז'אנר לקוחה משמו של הספר האחרון בברית החדשה, חזון יוחנן, המתייחס לאחרית הימים ולהופעתו של ישו מחדש. כיום המושג מייצג את כל התפיסות הנוגעות לאחרית הימים ולגאולה מהמציאות המוכרת לנו. זהו ספר ידוע ביותר בתחום, והשפעתו עצומה. בספר זה מופיעים ביטויים ומושגים רבים כגון: "ארבעת פרשי האפוקליפסה", "ירושלים של מעלה" ורבים נוספים. הספר היה בסיס לאלפי יצירות אמנות בכל התחומים והשפיע אף על מהלכים בהיסטוריה כגון מסעות הצלב. עם זאת, התפיסה האפוקליפטית התחילה אף לפני כתיבת הספר וסביר להניח שיוחנן כותב הבשורה (שלא לגמרי ברור מיהו), מחברו של חזון יוחנן, כבר הכיר את חזון אחרית הימים כפי שהוא מופיע בספר דניאל.

אפוקליפסות חשובות אחרות הן חזון החיות (שהיא יחידה בתוך ספר חנוך א' וספר חנוך ב' מן הספרים החיצוניים), חזון עזרא (המכונה גם "עזרא הרביעי"), ספר ברוך השני, וכן חיבורים וקטעי חיבורים שנמצאו בין מגילות מדבר יהודה. יש גם גרסה שונה: אחרית הימים היא סוף של עידן, תקופה.

לדוגמה: בשנות ה-2000 הסתיימה תקופת הדגים - התקופה של ישו. ואחרית הימים מלהבדיל מביום הדין הוא לא היום האחרון, "הסוף", אלא רק סיום של תקופה.

בתנ"ךעריכה

חוקרים מעריכים שצוק העיתים, תנאי המחיה הקשים, ביטול הנבואה, ההשפעות התרבותיות של עמים נוכריים ובעיקר הפרסים איתם באה במגע אליטת גולי בבל דאז, הביאו בימי חשמונאים ליצירת סוגת האפוקליפסה הקאנונית-יהודית. ניתן להבחין בניצניה הראשוניים של סוגה ספרותית זו בספר דניאל (פרקים ז' עד יב'). פרקים אלה שימשו השראה לכתיבת פרקי האפוקליפסה של ישעיה (פרקים כג' עד כז'),שנכתבו גם הם בתקופת חשמונאים. חלק גדול מכתבי האפוקליפסה היהודיים מתקופה זו נדחו על ידי עורכי המקרא, חלקם נתקבלו על הדת הנוצרית החדשה, דאז[2].

ההבדלים בין ספרות הנבואה לאפוקליפסהעריכה

  • ביטול הנבואה הביא ליצירת הסוגה האפוקליפטית בה העתיד נקבע בצורה שרירותית ללא קשר למעשי האדם, העולם הגשמי נתפס כרע במהותו, האפוקליפסה מכוונת אל מחוץ לתחום החיים והמעש של העולם הזה, והעולם הבא מועלה על נס והופך מושא כיסופים. הנבואה לעומתה, אופטימית מעיקרה ופונה אל המאמין החי בעולם הזה. התנאי להופעת מלכות שדי הוא השיבה ל-ה'.
  • הנביא מכוון דבריו אל העבריינים והחוטאים מבני עמו, הסופר האפוקליפטי לעומתו מכוון דבריו אל הצדיקים והראויים, ומבטיח להם שכרם בבוא קץ הימים.
  • המשיח בספרות הנבואה מופיע כדמות בשר ודם כמלך תקיף עשוי ללא חת שרוח ה' שורה עימו ומפליאה בעם הנבחר את ניסיה. בספרות האפוקליפטית המשיח אינו בשר ודם אלה רוח ה' בכבודה ובעצמה.
  • סופר האפוקליפסה כותב בהרחבה ניכרת על ענייני העולם של מעלה בו נלחמים מלאכים ושדים ,מתוארת דמותו של ה', מלאכים מושבעים למטרתו, הוא מגלה את הקץ, מחלק את קורות העולם לתקופות תקופות עד התחלת האיאון החדש, ומרמז לבריאת ארץ חדשה ושמים חדשים .

האפוקליפסה, אין סגנונה ברור ובהיר, אלא מעורבבת היא ביסודות מסתוריים מעורפלים המקושטים בסמלים סודיים. יסודה בדברים סתומים וחתומים וחזיונותיה מלאכותיים ומפולפלים (דניאל ז' פסוק ח ; ודניאל ח',פסוק ט'-י'). אולם מלאכותיות זו ועילום השם שבאפוקליפסה אינם גודרים בפני מציאותם של יסודות חווייתיים אישיים בחזיונותיה, או לפחות בחלקם. באפוקליפסה היהודית נמצאות השפעות זרות לא רק מבחינת הנושאים, אלא גם מבחינת הסגנון. וניכרות השפעות הספרות המצרית כמו גם השפעות מהמיתוסים שרווחו בבבל וצפון כנען, חוקרים מוסיפים כי ישנן גם השפעות מן האסכטולוגיה האינדיבידואלית כפי שהיא באה לידי ביטוי בספרות היוונית ובעיקר זו הפרסית[3].

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • יוסף דן, אפוקליפסה אז ועכשיו, ידיעות אחרונות, 2000.
  • יוסף דן, תורת הכאוס ומדע ההיסטוריה: קובץ מאמרים, דביר, 2009.
  • עמוס פונקנשטיין, לוח זמנים לקץ העולם: על המנטליות האפוקליפטית, בתוך: פונקשטיין, תדמית ותודעה היסטורית ביהדות ובסביבתה התרבותית, עם עובד 1991 עמ' 41-61

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עמוס פונקנשטיין, לוח זמנים לקץ העולם: על המנטליות האפוקליפטית, בתוך: פונקשטיין, תדמית ותודעה היסטורית ביהדות ובסביבתה התרבותית, עם עובד 1991 עמ' 41
  2. ^ אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו -כרך א', מוסד ביאליק, תש"י - 1950 עמוד: 498
  3. ^ אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו -כרך א', מוסד ביאליק, תש"י - 1950 עמוד: 499
  ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.