OLAF

גוף הממונה מטעם האיחוד האירופי (EU) לשמירה על האינטרסים הכספיים של האיחוד

המשרד האירופי למניעת הונאה (המשרד האירופי למניעת הונאה, הידוע בכינויו OLAF, מתוך השם בצרפתית: Office européen de lutte antifraude) הוא גוף הממונה מטעם האיחוד האירופי (EU) לשמירה על האינטרסים הכספיים של האיחוד. הוא נוסד ב-28 באפריל 1999, תחת החלטת הנציבות האירופית 1999/352.[1]

OLAF
מטה הארגון בריסל עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 400 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1999–הווה (כ־25 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
ec.europa.eu/anti_fraud/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משימות עריכה

  • להילחם בהונאה הנוגעת לתקציב האיחוד האירופי.
  • לחקור שחיתות על ידי עובדי מוסדות האיחוד.
  • פיתוח חקיקה ומדיניות בנושא הונאה.

מעמד עריכה

OLAF הוא משרד עצמאי המנהל חקירות פנימיות וחיצוניות, מרכז את פעילותם של שותפיה למניעת הונאה במדינות החברות במאבק נגד הונאה.

OLAF מספקת למדינות החברות באיחוד האירופי את התמיכה והידע הטכני הדרוש כדי לעזור להם בפעילות נגד הונאות ותורם לעיצוב האסטרטגיה למניעת הונאה של האיחוד האירופי ומיישם את היוזמות הנחוצות לחיזוק החקיקה בנושא.

OLAF מבצעת חקירות מינהליות. אין לה סמכויות שיפוטיות לחייב את רשויות אכיפת החוק הלאומיות לפעול על פי המלצות המעקב שלה.

ל-OLAF מעמד היברידי. מצד אחד מדובר במחלקה כללית של הנציבות האירופית, באחריות סגן נשיא הנציבות, האחראי על תקצוב ומשאבי אנוש. מצד שני, היא בלתי תלויה בפעילות החקירה שלה.

OLAF מעסיקה כ-420 עובדים המהווים מומחים למשטרה, מכס ומשפטים ממדינות החברות באיחוד [2]

היסטוריה עריכה

OLAF נוצר בשנת 1999. בעקבות האירועים שהביאו להתפטרות ועדת סנטר, קודמה UCLAF (Unité de coordination de lutte anti-Fraude) הוחלף בגוף חדש נגד הונאה (OLAF) בעל סמכויות חזקות יותר. אלה כללו גם משימות חקירות במוסדות האיחוד האירופי.

וויל איטאלה (Ville Itälä) מונה למנכ"ל OLAF על ידי הנציבות האירופית, לאחר התייעצות עם הפרלמנט האירופי והמועצה ונכנס לתפקידו ב-1 באוגוסט 2018.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא OLAF בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "COMMISSION DECISION of 28 April 1999 establishing the European Anti-fraud Office (OLAF)". Euro Lex.
  2. ^ "OLAF Annual Report 2014" (PDF). ec.europa.eu. p. 32.