הפרלמנט האירופי

הבית התחתון ברשות המחוקקת של האיחוד האירופי
האיחוד האירופי

ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של האיחוד האירופי
אמנות האיחוד האירופי
מוסדות מוניטריים

הפרלמנט האירופילטינית ובסמל הרשמי: Parlamentum Europæum, בצרפתית: Parlament Européen, באנגלית: European Parliament, ובקיצור Europarl או EP) הוא הפרלמנט של האיחוד האירופי ומהווה בו את הבית התחתון, כלומר הוא חלק מן הרשות המחוקקת (המורכבת גם ממועצת האיחוד האירופי, שהיא הבית העליון, ומהנציבות האירופית). הפרלמנט הוא המוסד היחיד באיחוד האירופי שנבחר ישירות על ידי אזרחי מדינות האיחוד. הבחירות לפרלמנט נערכות מדי חמש שנים, מאז שנת 1979. בפרלמנט יש כרגע 705 חברים – לכל מדינה מוקצים מספר מושבים בפרלמנט בהתאם לגודלה. עובדות אלה הופכות את הפרלמנט האירופי לפרלמנט הדמוקרטי הרב-לאומי הגדול ביותר בעולם, ולשני מבחינת גודל האוכלוסייה שהוא מייצג (אחרי הודו).[1][2] נשיאת הפרלמנט החל מינואר 2022, היא רוברטה מצולה ממלטה, שהחליפה את דוד ססולי מאיטליה בעקבות מותו במהלך כהונתו.

סמל הפרלמנט האירופי

סמכויות

עריכה

חקיקה

עריכה

בניגוד לפרלמנטים אחרים, הפרלמנט האירופי אינו יוזם חקיקה אלא רק מאשר חוקים המובאים בפניו על ידי הנציבות האירופית (שהיא יוזמת החקיקה העיקרית) או מועצת האיחוד האירופי (הרשאית ליזום חקיקה בתחומים מצומצמים ומוגדרים). כדי שחוק יאושר, על שני הבתים (הפרלמנט ומועצת האיחוד) לאשרם. כמו כן עוסק הפרלמנט באישור תקציב האיחוד, בשימוע ובמינוי הנציבות האירופית, באישור הסכמים בינלאומיים ובפיקוח על הגופים השונים של האיחוד. למעשה, הפרלמנט האירופי הוא בעיקרו גוף מייעץ, מציע, מפקח ומבקר, ואין לו סמכויות של ממש בקבלת ההחלטות.[3][4][5]

תקציב

עריכה

פיקוח ובקרה

עריכה

בחירות

עריכה
 
מחוזות הבחירה לפרלמנט האירופי

חברי הפרלמנט נבחרים אחת לחמש שנים בבחירות כלליות. אמנת ליסבון הכניסה מספר שינויים במספר המושבים המוקצים לכל מדינה בהתאם לגדול אוכלוסייתה. בחמש מהמדינות החברות באיחוד האירופי (בלגיה, צרפת, אירלנד, איטליה ופולין), הטריטוריה הלאומית מחולקת למספר אזורי בחירה. במדינות החברות הנותרות, המדינה כולה מהווה מחוז בחירה אחד. נכון לעכשיו, כל המדינות החברות באיחוד האירופי מקיימות בחירות לפרלמנט האירופי במסגרת בחירות יחסיות.[6][7][8]

הבחירות האחרונות נערכו בשנת 2024 בהם נבחר הפרלמנט האירופי העשירי.

מספר חברי הפרלמנט מכל מדינה

עריכה
מדינה חברה מושבים
גרמניה  גרמניה 96 (12.8%)
צרפת  צרפת 74 (9.9%)
איטליה  איטליה 73 (9.7%)
ספרד  ספרד 54 (7.2%)
פולין  פולין 51 (6.8%)
רומניה  רומניה 32 (4.3%)
הולנד  הולנד 26 (3.5%)
בלגיה  בלגיה 21 (2.8%)
צ'כיה  צ'כיה 21 (2.8%)
יוון  יוון 22 (2.9%)
הונגריה  הונגריה 22 (2.9%)
פורטוגל  פורטוגל 21 (2.8%)
שוודיה  שוודיה 20 (2.7%)
אוסטריה  אוסטריה 18 (2.4%)
בולגריה  בולגריה 17 (2.3%)
דנמרק  דנמרק 13 (1.7%)
פינלנד  פינלנד 13 (1.7%)
סלובקיה  סלובקיה 13 (1.7%)
קרואטיה  קרואטיה 11 (1.5%)
אירלנד  אירלנד 11 (1.5%)
ליטא  ליטא 11 (1.5%)
לטביה  לטביה 8 (1.1%)
סלובניה  סלובניה 8 (1.1%)
קפריסין  קפריסין 6 (0.8%)
אסטוניה  אסטוניה 6 (0.8%)
לוקסמבורג  לוקסמבורג 6 (0.8%)
מלטה  מלטה 6 (0.8%)
האיחוד האירופי  האיחוד האירופי 705

מפלגות

עריכה
  ערך מורחב – מפלגות בפרלמנט האירופי
 
הרכב הפרלמנט האירופי לאחר הבחירות של שנת 2019

הרוב (482 מושבים):

תומכים:

  תנועת חמשת הכוכבים: 14 (לא משתייכים לארגון אירופאי)

האופוזיציה ובלתי תלויים (266 מושבים)

  מפלגות שלא משתייכות למפלגות כלל-אירופיות: 40
  מושבים פנויים: 3

הפרלמנט האירופי מורכב משורה של מפלגות פוליטיות פעילות:

משכנים

עריכה
 
מליאת הפרלמנט האירופי בבניין פול-אנרי ספאק, בריסל, בלגיה
 
מליאת הפרלמנט האירופי בבניין לואיז וייס, שטרסבורג, צרפת
 
משכן הפרלמנט האירופי בבניין פול-אנרי ספאק, בריסל, בלגיה. הבניין מכונה גם Caprice des Dieux (גחמת האלים) על שום דמיונו לאריזת גבינה בשם זה.

על-פי ההסכמים של האיחוד, מושבו הרשמי של הפרלמנט הוא בשטרסבורג (צרפת), וחברי הפרלמנט נדרשים להתכנס בו לפחות 12 פעמים בשנה ולערוך בו את כל ההצבעות ברמת המליאה. משכן הפרלמנט בשטרסבורג הוא בניין לואיז וייס (Immeuble Louise Weiss). כינוסי מליאה אחרים ועבודת הוועדות מתבצעים ב"מרחב לאופולד" (Espace Léopold), קומפלקס מבנים של הפרלמנט בבריסל (בלגיה). הקומפלקס כולל את בניין פול-אנרי ספאק (Paul-Henri Spaak building) המשמש כמשכן השני של הפרלמנט האירופי, ובניינים אחרים המשמשים בין היתר את ועדות הפרלמנט. עם גדילת מרכזיותה של בריסל באיחוד האירופי, עברה גם מרבית העבודה הפרלמנטרית, מלבד זו שמחויבת להתבצע בשטרסבורג, למרחב לאופולד. כינוסים של מזכירות הפרלמנט האירופי (הגוף המנהלתי של הפרלמנט, המעסיק יותר מ-4,000 עובדים) נערכים במספר בניינים של האיחוד בעיר לוקסמבורג (לוקסמבורג).[9][10]

פרשת השחיתות הקטרית

עריכה

בסוף שנת 2022 נעצרה אווה קאילי, סגנית נשיא הפרלמנט האירופי מטעם יוון, באשמת שחיתות במסגרת חקירת פרשת השחיתות הקטרית בפרלמנט האירופי.[11]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הפרלמנט האירופי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Professor Farrell: "The EP is now one the of the most powerful legislatures in the world"". European Parliament. 18 June 2007. Retrieved 5 July 2007.
  2. ^ Brand, Constant and Wielaard, Robert (8 June 2009). "Conservatives Post Gains In European Elections". The Washington Post. Associated Press. Retrieved 17 August 2010.
  3. ^ "Parliament's powers and procedures". European Parliament. Retrieved 12 June 2007.
  4. ^ However, it may have a de facto capacity of initiative — see Powers and functions.
  5. ^ Williams, Matt (24 June 2008). "Pöttering defends parliament's role at EU summits". The Parliament Magazine. Retrieved 25 June 2008.
  6. ^ "Composition of the European Parliament". CVCE. Retrieved 19 April 2013.
  7. ^ "Members". European Parliament. Retrieved 27 October 2007.
  8. ^ Goldirova, Renata (19 October 2007). "EU agrees new 'Treaty of Lisbon'". EU Observer. Retrieved 19 November 2007.
  9. ^ "European Parliament". Europa. 2010-04-19. Retrieved 2012-12-08.
  10. ^ "Consolidated versions of the treaty on European Union and of the treaty establishing the European Community" (PDF). Eur-lex. Retrieved 12 June 2007.
  11. ^ https://www.bbc.co.uk/news/world-europe-63941509