T-27 היה טנק קל שפותח ויוצר בברית המועצות בין השנים 1931-1941. הטנק שירת בצבא האדום במהלך מלחמת העולם השנייה והיה מבוסס על הטנק הבריטי הקארדן-לויד. הרישיון לייצורו נקנה מבריטניה ב-1930.

T-27
T-27 in Kubinka
T-27 in Kubinka
T-27 in Kubinka
מידע כללי
סוג דגם כלי רכב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מייצרת ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
יצרן Obukhov State Plant עריכת הנתון בוויקינתונים
שנת ייצור 19311941
תקופת השימוש 1931–1941 (כ־10 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכה מרכזית מלחמת העולם השנייה
יחידות שיוצרו 2,540 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
אורך 2.6 מטר
רוחב 1.83 מטר
גובה 1.44 מטר
משקל 2.7 טון
מהירות 42 קמ"ש
טווח פעולה 120 ק"מ
מנוע GAZ-AA,בנזין,40 כוח סוס
שריון 6-10 מ"מ
צוות 2
מערכות נשק
חימוש עיקרי מקלע DP 7.62מ"מ
חימוש משני אין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עיצוב עריכה

בברית המועצות לא היו מסופקים מספיק מדגם הקארדן-לויד הבריטי ועשו בו מספר שינויים לפני תחילת הייצור הנרחב תחת השם T-27. בהשוואה לקארדן-לויד המקורי, ה-T-27 היה בעל גוף גדול יותר, תיבת ההילוכים משופרת והעמדה שלו שונתה למכונת ירייה סובייטית. מספר שינויים נוספים נעשו על מנת לשפר את יכולת הכלי להתמודד עם האקלים והקרקע בברית המועצות. לכלי הרכב היו חסרים מכשירי קשר והT-27 יצר קשר בעזרת דגלי איתות.

נעשו מספר ניסיונות לשפר את כוח האש של הT-27, שהיה חמוש רק במקלע DP, זאת על ידי התקנת להביור או תותח ללא רתע, אך ניסיונות אלה כשלו. מספר T-27 צוידו במיוחד לצליחת מקורות מים כמו נהר.

שירות עריכה

טנק T-27 נכנס לשירות לראשונה ב-13 בפברואר 1931. הטנק יוצר בשני מפעלים, מפעל הבולשיביק בלנינגרד ומפעל גא"ז בניז'ני נובגורוד.

השימוש העיקרי של הטנק בצבא האדום היה לתפקידי סיור. תחילה, היו שישים וחמישה גדודי טנקים קלים שפעלו בצבא האדום, כאשר בכל אחד היו בערך חמישים טנקים קלים. לאחר מכן, כמות הטנקים בכול גדוד ירדה לעשרים ושלושה. הT-27 נועד גם להיות יביל אוויר והיה לטנק הסובייטי הראשון שהוצנח ממטוס. ב-1935, הצבא האדום ניסה להצניח מספר טנקים מסוג T-27, זאת כאשר חיברו אותם מתחת למכלי הדלק של מפציצי טופלב TB-3.

הT-27 הופעל במרכז אסיה נגד הבסמצ'ים. כבר בשנת 1938 הוא נחשב מיושן לעומת הטנקים החדישים של ברית המועצות והתקשה מאוד לפעול בתנאי האקלים של ברית המועצות, פעמים רבות הוא נתקע בשלג בגלל הזחלים הצרים שלו. בנוסף לכך, גוף הטנק היה קטן ובשל כך מרחבו הפנימי היה מוגבל (גובה הטנק עמד על 1.83 מטרים), והיה קושי למצוא אנשי צוות שיכלו לתפקד בתוך החלל הקטן הזה. סיבות אלו הביאו לכך שבסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 ירד בהדרגה מספר הטנקים מסוג T-27 שהיו בשירות, ובסופו של דבר הם הוצאו משירות בקו החזית ושימשו לאימונים. מספר של עשרות טנקים שימשו להובלת תותחי שדה בשדות הקרב. כ-2,157 יחידות נשארו בשירות בצבא האדום ב-1 בינואר 1941, חלק קטן מהם לחם בחזית המזרחית. הקרב האחרון אשר ידוע בו על השתתפותם הוא הקרב על מוסקבה בדצמבר 1941, מספר קטן מהיחידות שנתפסו שלל בידי הורמאכט נכנסו לשירות בצבא גרמניה הנאצית.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא T-27 בוויקישיתוף