פתיחת התפריט הראשי

ThrustSSC

המוכנית אשר שברה את מחסום הקול
מבט מקדימה של המכונית ThrustSSC

ThrustSSC (נקראת גם Thrust supersonic car, בתרגום חופשי: "מכונית הדחף העל-קולית") היא המכונית הראשונה בעולם ששברה באופן רשמי את מחסום הקול: ב-15 באוקטובר 1997 הגיעה למהירות של כ-1,228 קמ"ש. מכונית זו מונעת על ידי שני מנועי סילון שהוצמדו לצדדיה, ולא על ידי מנוע בעירה פנימית.

פרטיםעריכה

 
צוות הניסוי והמהנדסים של המכונית

אנדי גרין, איש קבע של חיל האוויר המלכותי, נהג במכונית ב-15 באוקטובר 1997 בשטח מדברי בנבדה שבארצות הברית. לגוף המכונית חוברו 2 מנועי סילון תוצרת רולס רויס, אותם מנועים שנמצאים בגרסה הבריטית של המטוס F-4 פנטום. המכונית באורך 16.5 מטרים, רוחב של 3.7 מטרים ומשקל של 10.5 טונות. הדחף הנקי של מנועי הסילון הוא 223 קילו-ניוטון וצריכת הדלק היא כ-18 ליטרים של דלק לשנייה. אם ממירים את תצרוכת הדלק הזאת למושגים של רכב רגיל, מדובר על כ-55 ליטרים לקילומטר. לצורך השוואה, משאית קאמאז משנת 1989 צורכה כ-50.28 ליטרים ל-100 קילומטרים. התאחדות הרכב העולמית הכירה בשיא החדש בהודעה שפרסמה ב-11 בנובמבר 1997. בהודעה פורסם ש"זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה שרכב שנע על הקרקע עבר את מהירות הקול". כמו כן, פורסם בהודעה שמהירות המכונית לאחר נסיעה של המייל הראשון שלה עמד של 1,227.986 קמ"ש, ומהירות המכונית לאחר נסיעה של הקילומטר הראשון שלה עמד על 1,223.657 קמ"ש.

הניסיון לשבור את שיא המהירות בכלי רכב שנע על הקרקע, נקבע דווקא ל-15 באוקטובר 1997 כמחווה לצ'אק ייגר, ששבר את מחסום הקול חצי מאה ויום אחד לפני כן. המכונית למעשה שברה את שיא המהירות האישי שלה, שיא שהשיגה במספר נסיעות מבחן שנערכו בסתיו 1996 ובאביב 1997 בשטח מדברי במחוז מעאן שבירדן. המכונית מוצגת במוזיאון בקובנטרי שבאנגליה שבו קיים גם סימולטור שלה לקהל המבקרים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ThrustSSC בוויקישיתוף