U-505
U-505 הייתה צוללת גרמנית מדגם IX.
.jpg) | |
| חיילי הצי האמריקני על סיפון הצוללת | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה |
הצוללות הגרמניות במלחמות העולם הראשונה והשנייה  |
| צי |
קריגסמרינה, צי ארצות הברית |
| סדרה |
Type IXC submarine |
| חלק מסדרה |
4th U-boat Flotilla |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה |
Deutsche Werft |
| מיקום |
41°47′30″N 87°34′53″W / 41.791787°N 87.58139°W |
| מלחמות וקרבות |
מלחמת העולם השנייה (המערכה באוקיינוס האטלנטי) |
  | |
צוללת קריגסמרינה עריכה
היא נכנסה לשירות בשנת 1941 במהלך מלחמת העולם השנייה. הצוללת נשבתה בידי צי ארצות הברית ב-4 ביוני 1944, במהלך אותה מלחמה.
במהלך שירותה, יצאה הצוללת ל-12 פשיטות והטביעה שמונה אוניות של בעלות הברית. כל ההטבעות היו בשנת 1942.
במהלך מבצע השבייה, אחרי שהצוללנים נכנעו, ניסה אחד הצוללנים לפתוח את מכסה ההשמדה העצמית של הצוללת, ולהטביע אותה. מפקד הצוללת התאבד.
מבצע שביית הצוללת היה סודי, ודבר הנפילה בשבי נשמר בסוד במשך כל המלחמה. על סיפונה נתפסו מסמכים מסווגים רבים, וגם מכונת האניגמה לפיענוח צפנים.
צוללת צי ארצות הברית עריכה
ארצות הברית השאירה את האונייה בברמודה במטרה לאפשר לבעלות הברית ללמוד בעזרתה את מבנה הצוללות הגרמניות, ולפתח טקטיקות נגדן. על מנת לשמור על סודיות תפיסת הצוללת, היא נצבעה בצבעי אונייות אמריקאיות- וניתן לה השם אוניית צי ארצות הברית נמו (USS Nemo).
לאחר תום המלחמה נעשה בה שימוש לגייס כספים לממשלת ארצות הברית. כל מי שרכש איגרות חוב מדינתיות (E War Bond) יכול היה לבקר על הצוללת.
ביוני 1945 הצוללת ביקרה בעיר ניו יורק, בפילדלפיה ובבולטימור, וכן בוושינגטון הבירה.
מוצג מוזיאוני עריכה
לאחר תום השימוש בה, החליט צי ארצות הברית בשנת 1945 להשתמש בה כספינת מטרה לאימוני ירי עבור הצי[1].
האב ג'ון גאלרי, אחיו של האדמירל דניאל גאלרי שמע על כך, והחליט לנסות ולהציל את הספינה[1]. גאלרי פנה למוזיאון המדע והתעשייה, בשיקגו, והציע להם להציל את הצוללת[1].
הצוללת נתרמה למוזיאון בספטמבר 1954 על ידי ממשלת ארצות הברית[1], ותושבי העיר שיקגו תרמו 250,000 דולרים[1] - עלויות הבאתה לעיר (הצוללת נגררה על ידי משמר החופים של ארצות הברית דרך הימות הגדולות אל העיר שיקגו[1].
ב-25 בספטמבר 1954 הוצגה הצוללת כמוצג קבוע במוזיאון[1].
בשנת 1989, לאחר שהתברר כי הצוללת היא הצוללת היחידה מסוג זה ששרדה, היא הוכרזה כאתר מורשת היסטורי לאומי של ארצות הברית[1].
