נאום ירושלים (2017) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
רומניה אינה הונגריה, והדובר אינו בעל סמכות ביצוע |
←יחסה של ארצות הברית לריבונות הישראלית בירושלים: מויקיפדיה האנגלית תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 24:
{{הפניה לערך מורחב|חוק שגרירות ארצות הברית בירושלים}}
[[ארצות הברית]] היא המדינה הגדולה והמשמעותית, מבחינה כלכלית ותרבותית, מבין [[מדינות המערב]]. [[מדינת ישראל]] נתמכת בה רבות, כלכלית ומדינית, ולעמדתה השפעה רבה על [[מעמדה החוקי של ירושלים|מעמדה הבינלאומי של העיר ירושלים]]. מאז הקמת מדינת ישראל נמנעו [[נשיא ארצות הברית|נשיאי ארצות הברית]] מלומר במפורש את עמדתם בנוגע למעמדה של ירושלים, בכוונה להשאיר את הסוגיה לדיונים בהסכמי שלום עתידיים בין ישראל לפלסטינים. [[שגרירות ארצות הברית בישראל]], כמו מרבית יתר השגרירויות הזרות בישראל, ממוקמת ב[[תל אביב]] ולא בירושלים.
במהלך [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1992|הבחירות לנשיאות ב 1992]] הבטיח [[ביל קלינטון]] כי ממשלו "יתמוך בירושלים כבירת מדינת ישראל" וביקר את הנשיא [[ג'ורג' הרברט ווקר בוש|בוש האב]] בשל "ערעור חוזר ונשנה על הריבונות הישראלית בירושלים המאוחדת". למרות זאת, לאחר חתימת [[הסכמי אוסלו]] ב [[1993]], הממשל של קלינטון לא המשיך בתכניותיו כדי לא להפריע למשא ומתן בין ישראל לפלסטינים.
ב-[[1995]] נחקק ב{{ה|קונגרס של ארצות הברית}} [[חוק שגרירות ארצות הברית בירושלים]] (ב[[אנגלית]]: Jerusalem Embassy Act of 1995, ב[[תרגום חופשי]] ל[[עברית]]: חוק השגרירות בירושלים של 1995), שעבר ברוב דו-מפלגתי בשני הבתים ונחתם על ידי הנשיא [[ביל קלינטון]], שבו נאמר כי יש ל[[מעמדה החוקי של ירושלים|הכיר]] בירושלים כבירת ישראל, וכי שגרירות ארצות הברית בישראל תועבר לירושלים לא יאוחר מסוף מאי [[1999]]. עם זאת, החוק עבר על רקע שיחות [[הסכמי אוסלו]] שהיו בשיאן דאז ומאפשר לנשיא לדחות את ביצוע מעבר השגרירות בחצי שנה בכל פעם דרך חתימת צו. במשך השנים חתמו כל הנשיאים על הצו הדוחה את יישום החוק, ונכון לדצמבר [[2017]] הצו עדיין נחתם.
במהלך [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2000|הבחירות לנשיאות בשנת 2000]] ביקר [[ג'ורג' בוש הבן]] את הנשיא קלינטון על שלא העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים כפי שהבטיח, ואמר כי הוא מתכנן ליזום את המהלך בעצמו מיד עם בחירתו. למרות ההבטחה, עם ניצחונו בבחירות הוא נסוג ממנה.
בשנת [[2002]] קבע הקונגרס, בהחלטה של רוב חברי הבית הרפובליקאים ושל דמוקרטים תומכי ישראל, כי על ארצות הברית לרשום ב[[דרכון]] האמריקאי את המילה "ישראל" כמקום הולדתו של מי שנולד בירושלים. החלטת הקונגרס באה בעקבות מדיניות השלטונות האמריקנים להשאיר את רישום המדינה ריק בדרכון של מי שנולד בירושלים, ולציין רק את שם העיר. עם זאת, בפועל, [[מחלקת המדינה של ארצות הברית|מחלקת המדינה]], שהיא הגוף האמריקאי האחראי על הנפקת דרכונים, סירבה לאכוף את החוק מ-2002 והמשיכה את מדיניותה הקודמת בטענה כי החלטת הקונגרס מפרה את עקרון [[הפרדת הרשויות]] בין הזרוע המבצעת לבין הזרוע המחוקקת.
ב[[2008]], כינה המועמד ה[[המפלגה הדמוקרטית (ארה"ב)|דמוקרטי]] [[ברק אובמה]] את ירושלים "בירת ישראל". ב [[4 ביוני]] 2008 אמר אובמה לועידת [[אייפאק]], בנאומו מדיניות החוץ הראשון שלו מאז זכייתו במועמדות הדמוקרטית יום לפני כן כי "ירושלים תישאר בירת ישראל והיא צריכה להישאר בלתי מחולקת" אך חזר בו כמעט מיד{{דרושה הבהרה}}.
ב[[זיבוטפסקי נגד קלינטון|החלטה תקדימית]] של [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] בחודש יוני [[2015]], אימץ בית המשפט את עמדת מחלקת המדינה, והבהיר כי הסמכות על ההחלטה המדינית לגבי מעמדה של ירושלים נתונה לנשיא ולרשות המבצעת, ממשלתו, ולא לקונגרס{{הערה|{{ynet|יצחק בן-חורין, וושינגטון|פסיקה בארה"ב: יליד ירושלים - לא נולד בישראל|4408950|24 ביולי 2013}}}} פרשנים התייחסו להחלטה זו כמכה [[הסברה|הסברתית]] קשה ל[[ממשלת ישראל]], ובעלת השפעה משמעותית על מעמדה של ירושלים, הן ב[[מזרח ירושלים]] והן במערבה{{הערה|{{הארץ|חמי שלו|פסיקת בית המשפט העליון על ירושלים - מכה הסברתית|1.2655603|9 ביוני 2015}}}}.
במהלך קמפיין [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016|הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016]] הצהיר [[דונלד טראמפ]] על כוונתו להעביר את שגרירות ארצות הברית מתל אביב לירושלים, אם יבחר לנשיאות. בדצמבר [[2016]], לאחר שניצח בבחירות לנשיאות, נאם בכנס [[איפא"ק]] והכריז שיעביר את השגרירות לירושלים, הבירה הנצחית של [[העם היהודי]]. ב-[[1 ביוני]] [[2017]] חתם הנשיא טראמפ על הצו הדוחה את העברת השגרירות בחצי שנה, כפי שנהגו כל הנשיאים לפניו מאז 1995. הבית הלבן הצהיר כי פעולה זו תסייע לנשיא לשאת ולתת על עסקה בין ישראל והפלסטינים, וכי ההבטחה להעברת השגרירות תתקיים במועד מאוחר יותר. ב-[[28 בנובמבר]], בעת אירוע לציון 70 שנים להחלטת [[כ"ט בנובמבר]], אמר סגן הנשיא [[מייק פנס]] שהנשיא טראמפ 'שוקל באופן פעיל' את העברת השגרירות לירושלים. והחל גל פרסומים בתקשורת אודות ההצהרה שהולך לשאת הנשיא, בעקבות פרסומים אלו החל [[יו"ר הרשות הפלסטינית]], [[מחמוד עבאס]], במאמצים למנוע את הכרזתו של טראמפ בעניין ירושלים ואיים כי הכרזה זו תשים סוף לתהליך המדיני{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.mako.co.il/news-military/israel-q4_2017/Article-22b715b94f62061004.htm|הכותב=ירון אברהם|כותרת=אבו-מאזן: "טראמפ אמר שיעביר השגרירות לי-ם"|אתר=mako|תאריך=5 בדצמבר 2017}}}}. ב-[[6 בדצמבר]] 2017, לפני שנשא את הנאום, אמר טראמפ כי "ההחלטה שלי בנוגע לירושלים הייתה צריכה להתקבל מזמן"{{הערה|{{נענע10|חזי סימנטוב וברק רביד|טראמפ: "ההחלטה שלי בנוגע לירושלים הייתה צריכה להתקבל מזמן"|1277130|6 בדצמבר 2017}}}}.
== הנאום ==
| |||