שוגון
שוֹגוּן (בקאנג'י: ⓘⒾ) הוא תוארו של השליט הצבאי של יפן החל ב-1192 ועד 1868. לאורך תקופה זו, המכונה "ימי הביניים של יפן", היו השוגון השליט בפועל של המדינה אף על פי שהתמנו על ידי הקיסר. כשהגיעו מגלי ארצות פורטוגזים לראשונה ליפן בתקופת נאנבאן הם תיארו את המצב הפוליטי ביפן במונחים של אירופה: הם השוו את הקיסר לאפיפיור, בהיותו דמות סמלית חשובה אך חסרת כוח פוליטי, ואת השוגון לשליט אירופאי חילוני.
 | |
| מינאמוטו נו יוריטומו, השוגון הראשון | |
| דרכי מינוי | על ידי קיסר יפן |
|---|---|
| תחום שיפוט | יפן |
| ייסוד המשרה | 1192 |
| איוש ראשון | מינאמוטו נו יוריטומו |
| איוש אחרון | טוקוגאווה יושינובו |
| תאריך ביטול המשרה | 1868 |
  | |
ממשלה בראשות שוגון נקראת ביפנית "בּאקוּפוּ" (קאנג'י: 幕府, מלולית: ממשלת אוהלים), שם שרומז לאהל המפקד בקרב. בעברית ממשל זה נקרא "שוגונות" ובאנגלית "shogunate". משמעות המילה שוגון היא "מצביא", אך כתואר זהו קיצור של הביטוי סייאי טאישוגון (קאנג'י: 征夷大将軍, רומאג'י: Sei-i Taishōgun) שמשמעותו המילולית היא "מצביא הכוחות הצבאיים הנלחמים בברברים".
אטימולוגיה
עריכההשוגון הראשון, מינאמוטו נו יוריטומו, נטל כוח רב ואדמות רבות מהאצולה בבירה קיוטו לקראת סוף תקופת הייאן, וקיבל את תוארו מהקיסר. לאחר מכן שימש התואר את ראשי שלוש השוגונויות ששלטו ביפן במהלך ימי הביניים. לאחר נפילת שוגונות מינאמוטו בסוף תקופת קמקורה נקבע התנאי לפיו על מנת לקבל את התואר שוגון על המצביא להיות נצר לשבט מינאמוטו. בתקופת אדו, האחרונה בימי הביניים, החליף התואר טאיקון (大君) את התואר שוגון בהתכתבויות רשמיות עם מדינות זרות, והיווה את המקור למילה טייקון.
היסטוריה
עריכהתקופת הייאן
עריכה
ערך מורחב – תקופת הייאן
במקור ניתן התואר סייאי טאישוגון למפקדים צבאיים בתקופת הייאן שלחמו באנשי האמישי שהתנגדו לשלטון הקיסר. מפקד הצבא אוטומארו נו אוטומו היה הראשון שקיבל את התואר. בסופו של דבר בוטל התואר לאחר שהאיינו נכנעו או נמלטו להוקאידו. מאוחר יותר בתקופת הייאן, קיבל מינאמוטו נו יושינאקה את התואר שוגון במהלך מלחמת גנפיי.
תקופת קמקורה
עריכה- ערך מורחב – תקופת קמקורה
בראשית המאה ה-11 נשלטה הפוליטיקה היפנית על ידי דאימיו שעמדו בראש נחלות והחזיקו חילות משמר של סמוראים. שתי המשפחות החזקות ביותר, טאירה ומינאמוטו, נלחמו ביניהן על השפעה בחצר הקיסרית החלשה. משפחת טאירה נטלה את השליטה בבירה קיוטו ב-1160, והחזיקה בה עד 1185 אז הובסה על ידי צבאותיו של מינאמוטו נו יוריטומו, שהשתלט על הממשלה. מינאמוטו יסד מערכת פיאודלית שבסיסה בקמקורה, ובה צבאות הסמוראיים הפרטיים שלטו במדינה בעוד הקיסר והאצולה בקיוטו נותרו השליטים דה יורה. הקיסר העניק למינאמוטו נו יוריטומו את התואר סייאי טאישוגון ב-1192, ובכך התבססה שיטת השלטון החדשה, שבבסיסה תואר המנהיג עובר בירושה.
לאחר מותו של מינאמוטו נו יוריטומו ב-1199 השתלט שבטה של אשתו, שבט הוג'ו, על השוגונות. לאחר שהתנקשו בחייהם של בניו של יוריטומו, הפך המחזיק בתואר השוגון לדמות סמלית בלבד, בעוד הכוח התרכז בידי העוצרים לבית הוג'ו. שוגונות קמקורה עמדה על כנה במשך 150 שנה, מ-1192 עד 1333.
ב-1274 וב-1281 פלשה האימפריה המונגולית ליפן. ניסיונו של הקיסר גו-דאיגו להשיב לעצמו את השליטה במדינה ב-1331 נכשל, אך החליש את השוגונות במידה רבה ובסופו של דבר הביא למפלתה.
רסטורציית קנמו
עריכה
- ערך מורחב – רסטורציית קנמו
לקראת סוף תקופת קמקורה טענו לכתר שני ענפים שונים של המשפחה הקיסרית. בתיווך השוגונות, הגיעו הענפים השונים להסכמה להעמיד קיסר לסירוגין. אולם, הסכם זה החזיק מעמד עד 1331, כשהקיסר גו-דאיגו סירב לפנות את כסאו לטובת קיסר הענף השני, ובתגובה נשלח לגלות. במהלך השנים 1334–1336 סייע המצביא אשיקאגה טאקאוג'י לגו-דאיגו להילחם בשוגונות ולהשיב לעצמו את כס הקיסרות.
לאחר ששב לכס הקיסרות החל הקיסר בחלוקת אדמות, אך סמוראים רבים הביעו חוסר שביעות רצון מהתהליך. כשגבר המרמור בקרב המעמד הלוחם פנה אשיקאגה כנגד הקיסר, וב-1336 הכתיר קיסר אחר תחתיו.
תקופת מורומאצ'י
עריכה- ערך מורחב – תקופת אשיקאגה
ב-1338 קיבל אשיקאגה את התואר שוגון, מתוקף היותו נצר לשבט מינאמוטו, ויסד את שוגונות אשיקאגה, שהחזיקה מעמד עד 1573. בסיסה של שוגונות אשיקאגה שכנה ברובע מורומאצ'י שבקיוטו, ומכאן בא שם התקופה.
תקופת אדו
עריכה- ערכים מורחבים – תקופת אדו ושוגונות טוקוגאווה
טוקוגאווה איאיאסו נטל את השליטה במדינה והקים את ממשלתו בעיר אדו (כיום טוקיו) ב-1600. הוא קיבל את התואר סייאי טאישוגון ב-1603 לאחר שזייף את אילן היוחסין שלו כך שהוכיח שהוא נצר לשבט מינאמוטו. שוגונות טוקוגאווה החזיקה מעמד עד 1867, אז ויתר השוגון טוקוגאווה יושינובו על תפקידו לטובת הקיסר מוצוהיטו במסגרת רסטורציית מייג'י.
לאורך תקופת אדו החזיק השוגון בשליטה במדינה, ולא הקיסר בקיוטו, אף על פי שהראשון חב לשני את תוארו. השוגון שלט במדיניות החוץ, בצבא ובדאימיו. תפקידו של הקיסר היה טקסי בלבד, ודמה לתפקידו כיום.
שימוש כיום
עריכהאף על פי שמנהיג יפן כיום הוא ראש הממשלה, השימוש בכינוי שוגון ממשיך גם בימינו. ראש ממשלה שפרש אך ממשיך להחזיק בהשפעה רבה מאחורי הקלעים של הפוליטיקה מכונה לרוב "שוגון צללים", גרסה מודרנית לתפקיד שמלאו קיסרים שפרשו לטובת בניהם.
לקריאה נוספת
עריכה- Mass, Jeffrey P. and William B. Hauser (eds.) The Bakufu in Japanese History. Stanford University Press, 1993. ISBN 9780804722100.
- Sansom, George. A History of Japan, 1134–1615. Stanford University Press, 1961. ISBN 9780804705257..
קישורים חיצוניים
עריכה
- שוגון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שוגון, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)