המטה לביטחון לאומי

המונח "המועצה לביטחון לאומי" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו: "המועצה לביטחון לאומי (פירושונים)".

המטה לביטחון לאומי (עד 2008: המועצה לביטחון לאומי; בראשי תיבות: מל"ל) הוא גוף שהוקם במשרד ראש הממשלה במרץ 1999, בשלהי תקופת כהונתו הראשונה של בנימין נתניהו כראש הממשלה. הקמת המועצה נעשתה בהתאם להמלצה שניתנה במסגרת הפקת לקחים ממלחמת יום הכיפורים.

עבודת המטה נחשבת לחשאית ונעשית הרחק מעין הציבור. בין הנושאים שהמל"ל עסק בהם בעשור הראשון של המאה ה-21 והותרו לפרסום: תכנון גדר ההפרדה ובקרה על הקמתה, גיבוש תוכנית ההתנתקות כולל ההסכם עם מצרים לגבי ציר פילדלפי, יישום חוק טל, תוכנית לפתרון בעיות האוכלוסייה הבדואית בנגב, ועוד.

היסטוריה

הקמת המועצה

בשנת 1992 תוקן חוק יסוד: הממשלה, ונקבע בו כי "לממשלה יהיה צוות, שיקים ויפעיל ראש הממשלה, לייעוץ מקצועי קבוע בתחומי הביטחון הלאומי; ראש הממשלה רשאי להטיל על הצוות תחומי ייעוץ נוספים". בסמכות זו לא נעשה שימוש של ממש עד החלטת הממשלה בעניין ב-1999. באותה החלטה הוקמה המועצה לביטחון לאומי, בראשותו של דוד עברי, ונקבע כי היא זו שתהווה את הצוות שעל הממשלה היה להקים לפי חוק היסוד. בהחלטה נקבעו גם תפקידי המועצה כגוף המטה של ראש הממשלה והממשלה כולה לענייני הביטחון הלאומי. בין היתר, נקבע כי המועצה תכין את דיוני הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני בכל היבטי הביטחון הלאומי, תתכנן בראייה ארוכת-טווח את מרכיבי הביטחון הלאומי, תמליץ לממשלה על המדיניות, ותקיים קשרים עם גופים מקבילים בעולם^[1].

הקשיים במילוי תפקיד המועצה

חרף עיגון תפקידיה ב-1999, לא הצליחה המועצה להתקבע כגוף משפיע על החלטות הממשלה. סמכויות תפקידיה נותרו מעורפלות, וראש הממשלה לא היה מחויב לקבלן, כמו במקרה של היועץ המשפטי לממשלה. בעיות אמון בין ראשי ממשלה לבין ראשי מועצה שונים גרמו לכך שכמה מהם, לרבות שלושת הראשונים, לא סיימו את תקופת כהונתם. בעדותו בפני ועדת וינוגרד בנובמבר 2006 אמר ראש אמ"ן לשעבר, האלוף עמוס מלכא על המועצה "לדעתי היא לא קיימת, אפקטיבית היא לא קיימת עד היום... אין מועצה לביטחון לאומי, הלוואי והייתה".

אף מבקר המדינה, שבחן את פעילות המועצה בדו"ח שפרסם ספטמבר 2006, קבע כי "מן הראוי, לעגן את קיומו של גוף המטה של ראש הממשלה והממשלה על בסיס נורמטיבי מוצק, בין בהחלטת ממשלה ובין בחקיקה, אשר יגדיר ברורות את תפקידיו, סמכויותיו ויחסי הגומלין שבינו לבין הגופים האחרים, על מנת לחזק את יציבותו ותפקודו. בכך תהיה תרומה ניכרת לקידום עבודת המטה ותהליכי קבלת ההחלטות בנושאי הביטחון הלאומי עבור הממשלה ועבור העומד בראשה".

גם דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד קרא לחיזוק המועצה, כדי לשפר את תהליך קבלת ההחלטות של הממשלה. באוקטובר 2007, כלקח מההתנהלות במלחמת לבנון השנייה, ובעקבות הדו"ח החלקי של ועדת וינוגרד והמלצות הוועדה ליישום הדו"ח בראשות אמנון ליפקין-שחק, קיבלה הממשלה החלטה שנועדה לחזק את מעמדה של המועצה‏‏^[2]. בין היתר הוחלט כי ראש המל"ל יהיה היועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה, והמועצה תכין את עבודת המטה כהכנה לדיונים על תקציב גופי הביטחון השונים.

חוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח-2008

זמן קצר לאחר קבלת החלטת הממשלה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק ממשלתית שנועדה ליישם את החלטות הממשלה‏‏^[3]. עוד קודם לכן, יזמו גם מספר חברי כנסת, ובראשם עמירה דותן וצחי הנגבי, הצעת חוק שנועדה לחזק את מעמדה של המועצה‏‏^[4]. הצעות החוק נדונו במשולב, וביולי 2008 אישרה אותן הכנסת.

החוק החדש‏‏^[5] שינה את שמה של המועצה והפך אותה למטה לביטחון לאומי. הוא מפרט את תפקידי המועצה בדומה להחלטת הממשלה, אך מרחיב וקובע תפקידים נוספים, ובהם ריכוז עבודת המטה של הממשלה, של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט) ושל כל ועדת שרים אחרת בענייני החוץ והביטחון של מדינת ישראל, מעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה וועדותיה בענייני החוץ והביטחון ודיווח על יישומן לראש הממשלה, הכנת הערכות מצב שנתיות ורב-שנתיות של המצב הביטחוני ומדיני של מדינת ישראל, הכנת עבודת המטה בעבור ראש הממשלה לקראת הדיונים בתקציב הביטחון, וכן כל סעיף תקציב אחר ששר הביטחון ממונה עליו, תקציב ששר החוץ ממונה עליו ותקציב הגופים הביטחוניים שראש הממשלה ממונה עליהם, הפעלת המרכז לניהול משברים לאומיים (המנ"ל), בחינת תפיסת הביטחון של מדינת ישראל והצעת עדכונים ובחינת מיזמים ביטחוניים.

לשם מילוי תפקידיו, רשאי ראש המטה לביטחון לאומי לקיים דיונים שאליהם יוזמנו נציגי הגופים הביטחוניים שראש הממשלה ממונה עליהם (המוסד, השב"כ, הוועדה לאנרגיה אטומית, וכו'), צה"ל, משטרת ישראל ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר, וכל אלה בדרג שעליו יחליט ראש המטה לביטחון לאומי. מי שהוזמן כאמור, חייב להתייצב לדיון, אלא אם שוכנע ראש המטה לביטחון לאומי כי הדבר אינו אפשרי בנסיבות העניין.

בנוסף, קובע חוק המטה לביטחון לאומי את הליכי המינוי לראש המטה לביטחון לאומי ולמשנה שלו, ותנאי כשירות למינויָם, וכן מחייב את זימונו של ראש המטה לכל ישיבה של הממשלה, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט) ושל ועדת שרים אחרת או הרכב שרים אחר בענייני החוץ והביטחון של מדינת ישראל, ודיוני ועדת ראשי השירותים החשאיים (ור"ש). עוד קובע החוק כי כל מידע בענייני החוץ והביטחון המועבר לעיונו של ראש הממשלה יועבר על ידי הגורם שהעביר את המידע גם לעיונו של ראש המטה לביטחון לאומי. בנוסף, מסדיר החוק את מסירת המידע גם לעובדי המטה לביטחון לאומי, ומעגנו כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה. כן קובע החוק כי תקציב המטה ייקבע בסעיף תקציב נפרד בתקציב המדינה.

לאחר חקיקת החוק

עם תחילת כהונתו השנייה של נתניהו כראש הממשלה, מונה איש אמונו, ד"ר עוזי ארד לראש המטה לביטחון לאומי. הן האמון בין האישים והן חקיקת החוק החדש, הביאו לכך שהמטה הפך מעורב במידה רבה יותר בהליך קבלת ההחלטות בממשלה. אנשי המטה מכינים כיום את דיוני הקבינט, שותפים לכל הדיונים הביטחוניים, מכינים את ראש הממשלה לפגישות מדיניות ואף משתתפים בחלק מהן.

ב-9 במרץ 2011, הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו על כוונתו למנות את האלוף (מיל') יעקב עמידרור ליו"ר המטה לביטחון לאומי במקומו של ד"ר ארד הפורש.

מבנה המטה

המטה מורכב מארבעה אגפים:

• האגף למדיניות ביטחון,
• האגף למדיניות חוץ,
• האגף לעניינים אסטרטגיים

• המטה ללוחמה בטרור: הוקם באפריל 1996, קודם להקמת המועצה לביטחון לאומי, בעקבות גל פיגועי טרור, ובראשו הועמד עמי אילון, במקביל לתפקידו כראש השב"כ. אחריו מילא תפקיד זה מאיר דגן^[6]. מטרתו של המטה תוארה "לייעל את דרכי המלחמה בטרור על-ידי גיבוש המלצות, קביעת יעדים וייזום תכניות פעולה; להגביר את התיאום ושיתוף הפעולה בנושא המלחמה בטרור בין הגופים הביטחוניים, המודיעיניים והאחרים; לחזק ולמצות את היכולות והמשאבים המוקדשים למלחמה בטרור; לקבוע סדרי עדיפויות ולקיים מעקב אחר ביצוען של החלטות"‏^[7].

בנוסף, פועלים במטה לשכה משפטית ויועץ כלכלי.

ראשי המטה והמועצה

• דוד עברי (מרץ 1999 - ינואר 2000)
• עוזי דיין (ספטמבר 2000 - ספטמבר 2002)
• אפרים הלוי (ספטמבר 2002 - אוגוסט 2003)
• גיורא איילנד (ינואר 2004 - יוני 2006)
• אילן מזרחי (יוני 2006 - דצמבר 2007)
• דני ארדיטי (דצמבר 2007 - אפריל 2009)
• עוזי ארד (אפריל 2009 - פברואר 2011)
• יעקב עמידרור (מרץ 2011 - )

קישורים חיצוניים

• אתר המטה לביטחון לאומי
• דוח ביקורת על המועצה לביטחון לאומי - דו"ח מיוחד של מבקר המדינה, 27/9/2006.
• אלוף בן, המבקר: קבלת ההחלטות הביטחוניות לקויה, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2006
• רוני סופר, מהפכת המועצה לביטחון לאומי יוצאת לדרך, באתר ynet‏, 20 באוקטובר 2007
• ברק רביד, מלקחי ועדת וינוגרד: המועצה לביטחון לאומי מגבשת זהות וצוברת השפעה, באתר הארץ, 12 ביולי 2009

הערות שוליים