ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/ינואר 2022
| ינואר | ||
|---|---|---|
| 1 בינואר 2022 |
 השתקפות הזריחה בים המלח. הזריחה היא הרגע שבו החלק הראשון של השמש עולה מעל האופק במזרח. שבירת האור גורמת לשמש להופיע גם לאחר שהיא שוקעת באופק או לפני זריחתה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 2 בינואר 2022 |
 מגדל יריחו הוא מגדל עגול שנבנה ביריחו הקדומה (תל יריחו) במהלך התקופה הנאוליתית הקדם קרמית א, שנת 9,000 לפנה"ס לערך. המגדל, שגובהו כתשעה מטרים, נושק לצדה הפנימי של חומה המקיפה את היישוב. זו אחת הדוגמאות הקדומות ביותר לבנייה מונומנטלית. ייעודו של המגדל אינו ברור; ארכאולוגים הציעו שהוא שימש כחלק מביצור או כמקדש.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 3 בינואר 2022 |
 דורדון הוא נהר בדרום צרפת, שמתלכד במורדו עם הנהר גארון, ויחד הם יוצרים את שפך הנהר ז'ירונד, שזורם לאוקיינוס האטלנטי. אגן ניקוזו של הנהר הוכרז ב-2012 בידי אונסק"ו כשמורה ביוספרית. באגן הניקוז של הדורדון ריכוז מיוחד במינו של מערות ששימשו את האדם הקדמון בתקופה הפלאוליתית כדוגמת מערת לאסקו, המפורסמת בציורי הסלע שבתוכה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 4 בינואר 2022 |
 אריה קטאנגה בסמוך לשלולית מים במדבר קלהארי. אריה קטאנגה הוא תת-מין של אריה המצוי בדרום-מערב אפריקה - בעיקר בבוצוואנה, נמיביה, אנגולה, זימבבואה, זמביה וקונגו הדמוקרטית. בית גידולו כולל לא רק סוואנות כרוב תת-המינים אלא גם אזורים צחיחים כמדבר נמיב וקלהארי ומנגד גם אזורי ביצות כדוגמת דלתת האוקבנגו. למרות שהאריה זקוק לשתיית מים קבועה כדי לשרוד, תת-מין זה מסוגל לשרוד במדבריות על ידי אכילת פירות בשרניים כתחליף למים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 5 בינואר 2022 |
 איור בעיתון פריזאי המתאר את טקס שלילת הדרגות של אלפרד דרייפוס, 5 בינואר 1895
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 6 בינואר 2022 |
 טקס החתונה של שרה אהרנסון, מראשי ניל"י, רשת ריגול יהודית שפעלה למען הבריטים ונגד שליטי ארץ ישראל הטורקים במלחמת העולם הראשונה, במטרה לקדם את החלתה של ריבונות יהודית עצמאית בארץ ישראל. אהרנסון נישאה בעתלית באביב 1914 לחיים אברהם, סוחר יהודי אמיד ממוצא בולגרי. אברהם היה טרוד בנסיעות עסקים באירופה ואהרנסון שבה בסוף 1915 אל בית הוריה בזכרון יעקב עד לכידתה ב-1917 בידי שירותי הביטחון של האיפריה העות'מאנית והתאבדותה במעצר כדי שלא למסור את שמות חבריה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 7 בינואר 2022 |
 זורה ניל הרסטון (7 בינואר 1891– 28 בינואר 1960) הייתה אנתרופולוגית, חוקרת פולקלור, וסופרת אמריקאית. היא חיברה ארבעה רומנים, עשרות סיפורים קצרים, מחזות ומאמרים. יצירתה הידועה ביותר היא הרומן "עיניהם צופות באלוהים", משנת 1937.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 8 בינואר 2022 |
 פסיפס הנערה הצוענייה הוא כינוי לפסיפס מפורסם של אלת האדמה גאיה השייך לאוסף המוזיאון לארכאולוגיה של גזיאנטפ השוכן בעיר גזיאנטפ בטורקיה. הפסיפס נמצא באתר הארכאולוגי זאוגמה, עיר הלניסטית שנוסדה בתקופת מלכותו של סלאוקוס הראשון (300 לפנה"ס לערך), על הגדה המערבית של נהר פרת.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 9 בינואר 2022 |
.jpg) אגנס קלטי, שחגגה ב-9 בינואר 2021 100 שנים להולדתה, מדגימה שפגט בהגיעה לגיל 98. קלטי היא מתעמלת עבר הונגרייה-ישראלית, אלופה אולימפית (הלסינקי 1952 ומלבורן 1956) בעלת עשר מדליות, בהן חמש מדליות זהב ואלופת עולם (רומא 1954). נחשבת לאחת הספורטאיות היהודיות הגדולות ואחת המתעמלות הגדולות בכל הזמנים. כלת פרס ישראל לשנת 2017. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 10 בינואר 2022 |
 איור עיתונאי קריקטוריסטי משנת 1881 של צ'ארלס גיטו, המתנקש בחיי נשיא ארצות הברית ג'יימס גרפילד. באיור עומד גיטו למול דלת עליה כתוב הבית הלבן ומחזיק באקדח בידו האחת ובידו השנייה בנייר עליו כתוב "משרה – או חייך!". הרקע להתנקשות גיטו בנשיא בכך שציפה להתמנות לשגריר ארצות הברית בפריז, כתמורה לנאום שכתב ושימש במסע הבחירות של גרפילד. בקשותיו האישיות מהנשיא ומחברי הקבינט נדחו כולן, והוא נתבקש ב-14 במאי 1881, כחודש וחצי לפני ההתנקשות, על ידי מזכיר המדינה ג'יימס בליין, שלא לפנות אליו עוד.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 11 בינואר 2022 |
 מרים הופקינס (1902–1972) הייתה שחקנית קולנוע וטלוויזיה אמריקאית. ב-1930 חתמה על חוזה עם חברת סרטי פרמאונט ועבדה עם ארנסט לוביטש, ג'ואל מק'קרי ורבים אחרים, ובהמשך הייתה חלוצה בהופעות בדרמות טלוויזיוניות. הופקינס הייתה מארחת הוליוודית בולטת שפעלה בחוגים אינטלקטואלים ויצירתיים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 12 בינואר 2022 |
,_bij_aankomst_op_Schiphol_me,_Bestanddeelnr_916-8898_(cropped).jpg) דיים אָגָאתָה מרי קלאריסה כְּרִיסְטִי בהולנד בתמונה מ-17 בנובמבר 1964. אגאתה כריסטי הייתה סופרת ומחזאית בריטית, שהתפרסמה בעיקר בשל עשרות סיפורי הבלשים שכתבה במהלך המאה ה-20.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 13 בינואר 2022 |
 "אני מאשים...!", מאמרו המפורסם של אמיל זולא בעיתון הצרפתי "ל'אורור" ב-13 בינואר 1898, הכתוב כמכתב פומבי הממוען אל נשיא צרפת דאז פליקס פור, והמאשים את המעורבים בפרשת דרייפוס בזיופי מסמכים, בחקירה מוטה ובעיוות דין.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 14 בינואר 2022 |
 דיוקן של לילי אֶלבֶּה, ציור מעשה ידי גֶרדָה וֶגֶנֶר, 1928. לילי אלבה (1882–1931) הייתה טרנסג'נדרית דנית ואחת מהראשונות שעברו ניתוח לשינוי מין. אלבה נולדה בשם איינר מגנוס אנדראס וגנר, והצליחה מאוד כציירת בשם זה. בשנת 1904 נישאה לאמנית גרדה גוטליב (שמאז נקראה וגנר; 1886–1940), והשתיים חיו יחד בפריז. בשנת 1931 מתה מסיבוכים בעקבות הניתוח שעשתה לשינוי מינה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 15 בינואר 2022 |
 רוזה לוקסמבורג (1871–1919) הייתה מהפכנית ותאורטיקנית מרקסיסטית פמיניסטית יהודייה פולנייה-גרמנייה. היא נרצחה בידי אנשי מיליציית פְרַייקוֹר לאחר כישלון מרד הספרטקיסטים, מרד קומוניסטי בהנהגתה. בגרמניה המזרחית שהוקמה לאחר מלחמת העולם השנייה, נחשבה לוקסמבורג לגיבורה לאומית, ועל שמה נקראה כיכר בברלין.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 16 בינואר 2022 |
 הירח במילואו. הירח מופיע בסיפורים ובאגדות שונים במגוון רב של תרבויות. לוחות שנה רבים מתבססים על שילוב של מחזור הירח ותנועת הארץ סביב השמש, בהם לוח השנה העברי. חלק מחגי היהדות (פסח, ט"ו באב, סוכות, ט"ו בשבט ופורים) מכוונים לאמצע החודש הירחי, שבו הירח נראה במילואו.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 17 בינואר 2022 |
 בתמונה, פריחת שקד מצוי בשלג ירושלמי. פרחי השקד מקדימים לפרוח עם בוא האביב והוא מסמל את ראשית הפריחה בארץ ישראל. השקד, הפורח בסמוך לט"ו בשבט, הפך, מאז תחילת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה, לסמלו של החג.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 18 בינואר 2022 |
 סגווארו בשקיעה, הפארק הלאומי סגווארו, סמוך לטוסון באריזונה. סגווארו הוא מין קקטוס דמוי עץ בסוג המונוטיפי Carnegiea, היכול לגדול לגובה מעל ל-21 מטרים. פרח הסגווארו הוא פרח הבר המדינתי של אריזונה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 19 בינואר 2022 |
 אדגר אלן פו, משורר וסופר אמריקני, נחשב לאבי סיפור האימה, סיפורת המתח והספרות הבלשית. תמונה זו צולמה בטכניקת דאגרוטיפ בשנת 1848.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 20 בינואר 2022 |
 ג'ורג' ברנס בגיל תשעים, 1986, תצלום מאת אלן וורן. ברנס היה שחקן וקומיקאי יהודי-אמריקאי. הוא ממוקם במקום ה-31 ברשימת הסטנדאפיסטים הגדולים ביותר של קומדי סנטרל. ברנס החל את הקריירה שלו במופעי ווֹדְווִיל; משם עבר לרדיו, לאחר מכן לטלוויזיה ולבסוף לקולנוע. הסיגר הנצחי בידיו הפך לחלק בלתי נפרד מהופעתו והפך עם השנים לסמל המסחרי שלו. הקריירה של ברנס התפרסה על מעל ל-75 שנה; בגיל המופלג 79 הגיע לשיאה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 21 בינואר 2022 |
 בניין סנסור וכיכר ציון בירושלים, מבט מבעד לחלון הראווה של קפה ״וינה״, 1950. כיכר ציון הוקמה בתקופת המנדט הבריטי, לאחר העברת מרכז העסקים הראשי של ירושלים בידי הבריטים מן העיר העתיקה מערבה, לאורך רחוב יפו, תוך יצירת משולש הרחובות בן-יהודה, המלך ג'ורג' ורחוב יפו. שלטונות המנדט נתנו לכיכר המרכזית שבחזית בניין סנסור את השם "רחבת סנסור", אולם השם "כיכר ציון" דבק בכיכר בזכות קולנוע ציון הפופולרי ששכן בה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 22 בינואר 2022 |
 מעבורת החלל קולומביה הייתה מעבורת החלל הראשונה של נאס"א. במהלך שירותה ביצעה 28 משימות לחלל והטיסה 160 אסטרונאוטים. ב-1 בפברואר 2003 התרסקה המעבורת עם כניסתה לאטמוספירה, כשעל סיפונה שבעה אסטרונאוטים, בהם האסטרונאוט הישראלי הראשון, אל"ם אילן רמון.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 23 בינואר 2022 |
 שושנון הוא דג בעל צבעים עזים ממשפחת השוניתיים, המכונה גם דג הליצן. השושנון נפוץ בימים הטרופיים באזורי שוניות אלמוגים, וחי בקשרי הדדיות עם שושנות ים. דמות של דג שושנון "כיכבה" בסרט האנימציה "מוצאים את נמו".
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 24 בינואר 2022 |
 צ'יינלונג, קיסר סין בן שושלת צ'ינג, לובש שריון קרב טקסי. איור של ג'וזפה קסטיליונה משנות ה-40 של המאה ה-18. צ'יינלונג, שמלך על ארצו למעלה משישים שנה ונחשב לאחד השליטים הנבונים ביותר בתולדותיה, שלט מ-18 באוקטובר 1735 עד 9 בפברואר 1796.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 25 בינואר 2022 |
 הכדנית היא צמח טורף הגדל באזורים הטרופיים בהודו, באיי סיישל ובאי מדגסקר, כאשר מגוון המינים הגדול ביותר נמצא באיים סומטרה ובורנאו. הקרקע באזורים אלו ענייה במינרלים וחנקנים זמינים לצמח ועל כן, פיתחו הכדניות במשך השנים מלכודות בצורת כד (ומכאן בא שמם). המלכודות, שמתפתחות בסופו של העורק הראשי של כל עלה, לוכדות חרקים והצמח מעכל אותם ומנצל את החומרים הדרושים לו שנמצאים בגוף החרק.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 26 בינואר 2022 |
 צילום אמנותי (1926–1927) של ריקוד הצ'ארלסטון, שהיה נפוץ בעיקר ב"שנות העשרים הסוערות". הריקוד דרש תנועת רגליים ואגן מהירה ואנרגטית והיה לסמל הדור הצעיר של "עידן הג'אז". את הצילום האמנותי יצרה הצלמת היהודייה גרמנייה, איווה, שהייתה לצלמת המובילה בברלין בתקופת רפובליקת ויימאר. היא נרצחה במיידנק במהלך מלחמת העולם השנייה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 27 בינואר 2022 |
 עובדי כפייה יהודים במחנה הריכוז בּוּכֶנוָואלד שבגרמניה לאחר שחרורו בידי הצבא האמריקני, 16 באפריל 1945. רבים מהאסירים מתו מתת-תזונה לאחר כניסת הכוחות האמריקניים. האסיר השביעי משמאל, בשורה השנייה, הוא אלי ויזל בן ה-16, שלימים היה לסופר, אינטלקטואל ופעיל למען זכויות אדם.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 28 בינואר 2022 |
 ערימת נעליים של קורבנות מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ במוזיאון אשר באתר המחנה. מחנה אושוויץ שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה. בשיאו היה אושוויץ "אימפריה עצומה", שכללה 45 מחנות שהשתרעו על 40 קמ"ר. הוא הורכב משלושה מחנות מרכזיים (לצד כארבעים מחנות משניים): אושוויץ I, מחנה הריכוז הראשוני ומרכז מנהלי, אושוויץ II (בִּירקֶנַאוּ), שבו התבצעה עיקר השמדת היהודים ובו הושמדו כמיליון ומאה אלף יהודים, ומחנה אושוויץ III (מוֹנוֹבִיץ), שפעל כמחנה עבודה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 29 בינואר 2022 |
 בתמונה, רגע הפיצוץ של מעבורת החלל צַ'לֶנגֶ'ר בזמן שיגורה לחלל למשימה STS-51-L, ב-28 בינואר 1986. אסון הצ'לנג'ר, שבו נהרגו שבעה אסטרונאוטים, הביא לקרקוע כל מעבורות החלל לתקופה של כמעט שלוש שנים, והשפיע רבות על תוכנית מעבורות החלל של נאס"א.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 30 בינואר 2022 |
_2011_US_Open.jpg) בתמונה, נועם גרשוני באליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס נכים, לשנת 2011. גרשוני הוא אלוף פאראלימפי ישראלי (קיבל מדליה באולימפיאדת הנכים, לונדון 2012) והיה מדורג שני בעולם בטניס נכים עבור דרגת הנכות הגבוהה. בעבר, שירת כטייס מסוק קרב.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 31 בינואר 2022 |
מעבורת החלל קולומביה הייתה מעבורת החלל הראשונה של נאס"א. במהלך שירותה ביצעה 28 משימות לחלל והטיסה 160 אסטרונאוטים. ב-1 בפברואר 2003 התרסקה המעבורת עם כניסתה לאטמוספירה, כשעל סיפונה שבעה אסטרונאוטים, בהם האסטרונאוט הישראלי הראשון, אל"ם אילן רמון.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| תמונות מומלצות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||