יחידה פיקודית חיל הנדסה 802 (ראשי תיבות: י"פ חה"ן 802) היא מפקדת ההנדסה של פיקוד המרכז.

י"פ חה"ן 802
פרטים
כינוי כסופי המרכז
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
בסיס האם פיקוד המרכז
מחנה ענתות (מתקן מגן)
פיקוד
יחידת אם חיל ההנדסה הקרבית
דרגת המפקד אלוף-משנה  אלוף-משנה
מפקד נוכחי אל"ם אדיר ריינס (מהנ"פ)
עיטורים
אות הערכה מטעם הרמטכ"ל  אות הערכה מטעם הרמטכ"ל

היחידה מחולקת בשני מחנות, כאשר בפיקוד המרכז ממוקמת לשכת מפקד היחידה ואגף המבצעים. תפקיד מפקדת ההנדסה בפיקוד המרכז הוא לתכנן ולתאם את משימות חיל ההנדסה ברמת הפיקוד המרחבי, ולהקצות לכך כוחות ואמצעי הנדסה. היחידה נדרשת לספק תשתיות ואמצעי מיגון לכוחות הפועלים בגזרת יהודה ושומרון ולחזק את כשירות יחידות ההנדסה לפעולה אפקטיבית בשגרה ובחירום.

היסטוריה עריכה

מקום המדינה ועד מלחמת ששת הימים עריכה

במהלך מלחמת העצמאות בשנת 1948, יחד עם הקמתו של פיקוד המרכז בצה"ל, הוקמה יחידת הנדסה בשם "מטה מהנדס חזית ג" במחנה 103 שברמלה. עם השנים השתנה שם היחידה ל- "מטה מהנדס מפקדת המרכז", "מטה מהנדס מפקדתי - מפקדת המרכז", "מפקדת קצין הנדסה פיקוד המרכז" ו- "קצין הנדסה פיקודי - פיקוד המרכז".

עם סיום מלחמת העצמאות, כללה הפעילות ההנדסית: הרמה ופינוי של שדות מוקשים, הקמת ביצורים, פריצת דרכים ובינוי מבצעי ומנהלתי. דגש מיוחד ניתן לפעילות באזור ירושלים - הוקמו בעיר ביצורים ונסלל נתיב עוקף לעיר דרך נחל שורק.

ב-15 בדצמבר 1954 הופצה פקודת ארגון, ושם היחידה שונה ל- "י"פ חה"ן 802".

עד מלחמת ששת הימים, הייתה משימתם העיקרית של אנשי ההנדסה חסימת הגבול עם ירדן והכשרת דרכי ביטחון. ריבוי הפיגועים ביישובים הישראליים ובמתקנים האזרחיים הצריכו מיגון ומלכוד של האתרים החיוניים במרחב. על קו הגבול בין מדינת ישראל וירדן, סמוך למעבר מנדלבאום, שכנה עמדת קרב של צה"ל. העמדה הוצבה בתוך מבנה עתיק משנת 1932, שנקרא עמדת בית תורג'מן. העמדה הגנה על המעבר הסמוך ושמרה על הגבול בין המדינות. בחלק גבוה בתוך המבנה המשקיף על המעבר, נבנה על ידי היחידה הפיקודית של חיל ההנדסה פתח משוריין לתצפית.

 
הפתח המשוריין "עמדה 10" כפי שניתן לראות בתוך מבנה תורג'מן.
 
מעל הפתח המשוריין ניתן לראות את השלט שבו נכתב מספר העמדה ושם היחידה - "חה"נ 802".

מעבר מנדלבאום היה המעבר היחיד באזור, ולכן עברו בו לא מעט אנשים. על מנת להגן על המעבר והמבנה, היחידה ביצרה את המבנה. עם השנים נפגעה העמדה מכדורים ופגזים, שאת טביעתם ניתן לראות עד היום.

כיום פועל בעמדת בית תורג'מן מוזיאון "על התפר", ובו ניתן לבקר את עמדת התצפית ההיסטורית.

במהלך הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, קמו אתגרים הנדסיים שלהם נדרשו פתרונות. פריצת שערי חומות העיר העתיקה, הריסת עמדות מבוצרות של הצבא הירדני ופינוי אזורים החשודים במיקוש בקו התפר שבעיר העתיקה היו המשימות העיקריות של גדודי חיל ההנדסה בפיקוד המרכז.

על מנת להנציח את הפעילות ההנדסית של פיקוד המרכז במלחמת ששת הימים, נקבע בעבר שלט על חומת העיר העתיקה, בהובלת הפיקוד. עם הזמן השלט נעלם, אך שוחזר שוב, פרי מאמציהם של יוצאי חיל ההנדסה מששת הימים. השלט נקבע על חומת העיר העתיקה בסמוך לשער ציון.

 
שער ציון עם השלט
 
השלט בקירוב

משנות האלפיים ועד היום עריכה

 
תמונה משותפת של מפקדי היחידה

בשנת 2017 התקיים ביחידה "ערב מפקדי ההנדסה לדורותיהם", בסימן "יובל לאיחוד ירושלים" במלחמת ששת הימים. בערב זה התאספו כל מפקדי היחידה מן העבר ועד לאותה שנה, והעלו אירועים מתקופת פיקודם ביחידה.

בתחילת הערב נשא אלוף פיקוד המרכז דאז רוני נומה דברי פתיחה, ובהמשך הערב הגיעו להקת פיקוד המרכז.

כיום היחידה יושבת בשני מחנות, כאשר מרבית סדר הכוחות מרוכז במתקן המגן שבמחנה ענתות (הלוגיסטיקה, השלישות, הטנ"א והביצורים), ואילו לשכת מפקד היחידה ואגף המבצעים נמצאים בפיקוד המרכז. בין היתר, באגף המבצעים של היחידה פועלים בנושאי מודיעין, מיקוש ומטענים.

מבצעים ומלחמות ישראל עריכה

מלחמת ששת הימים עריכה

במלחמת ששת הימים מפקדת ההנדסה הפיקודית הקצתה כוחות ואמצעי הנדסה לכוחות הלוחמים בכל הגזרות. הפעילות בעיר ירושלים כללה סיוע הנדסי קרוב לכוחות, הפעלת אמצעים מיוחדים ופינוי נפלים ותחמושת מסוכנת. בפרוזדור ירושלים - פריצת שדות מוקשים וסיוע בפריצת קו המוצבים הירדני. בגזרת ג'נין - סיוע לכוחות הפורצים וחילוץ כוחות שנתקעו במרחב קבטיה. בשטח בקעת הירדן - פיצוץ גשרי הירדן למניעה של תנועת כוחות מערבה. בתום הקרבות עסקו הפלסים בהרמת שדות מוקשים ובסיוע בהיערכות הכוחות בגבולות החדשים.

מלחמת יום הכיפורים עריכה

משימות פיקוד המרכז במלחמת יום הכיפורים היו הגנתיות בעיקרן. הכוחות שנותרו בפיקוד נערכו להגנה בפתחי הצירים העולים מירדן. ההיערכות ההגנתית כללה הקמת ביצורים, מכשולים ועמדות לטנקים. את מרבית שדות המוקשים הניחו הפלסים בשנים שלאחר המלחמה.

מבצע "חומת מגן" עריכה

מבצע "חומת מגן" החל במרץ 2002 ונחשב לשיאה של הלחימה בטרור הפלסטיני ביהודה ושומרון. במבצע היו מעורבים שלושת גדודי ההנדסה הסדירים: גדוד 601, גדוד 603, גדוד 605, יחידת יהל"ם וגדוד ההנדסה 710 - הכפוף לחטיבה 130. המשימות ההנדסיות העיקריות כללו: פריצה ופתיחה של צירים למחנות הפליטים, התגברות על זירות מטענים, חשיפה והשמדה של מעבדות חבלה, פגיעה בתשתיות, חבלה במפקדות ובמתקני אויב, מיגון כוחות וסיוע בחילוץ נפגעים. בקרב במחנה הפליטים ג'נין הצטיינה פלוגת הצמ"ה של אוגדה 340, שהכריעה את הקרב באמצעות דחפורי D9 משוריינים.

מאז המבצע, שבו צה"ל מיגר משמעותית את הטרור בשטחי יהודה ושומרון, ישנה באזור שליטה ישראלית של צה"ל. מערך ההנדסה בפיקוד המרכז לוקח חלק ביציבות הביטחונית בשטח זה. האיומים הביטחוניים בשטח מציבים אתגר הנדסי הולך ומתפתח, המחייב מענה יעיל ורלוונטי.

הלחימה בטרור עריכה

מסוף שנות ה-80 הפך נושא המאבק בטרור הפלסטיני לאתגר המרכזי של פיקוד המרכז ושל מפקדת ההנדסה הפיקודית.

בנובמבר 2022 הוענק ליחידה אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל על פועלה במבצע שובר גלים ובעיקר על הובלת "מבצע לוט" לבניית מכשול קו התפר למניעת הסתננות וחדירת מחבלים.[1]

ב-3 ביולי 2023 הובילו כוחות ההנדסה הקרבית תחת פיקוד י"פ חה"ן 802 את הכניסה הקרקעית לג'נין ומחנה הפליטים ג'נין במבצע בית וגן שערכו צה"ל והשב"כ נגד הטרור הפלסטיני. דחפורי D9 משוריינים ושופלים מדגם לביא"ה נעו לפני הכוחות וחרשו את הכבישים על מנת לנטרל מטעני חבלה ומטעני גחון שהטמינו המחבלים. במקביל לוחמי יהל"ם ניטרלו מטעני חבלה תחת אש.[2]

מפקד הנדסה פיקודי עריכה

יחידות ההנדסה המרחביות של גזרת פיקוד המרכז (רובן במרחב הבקעה, העמקים ואיו"ש), כפופות למהנ"פ (מפקד הנדסה פיקודי), הכפוף מקצועית לקהנ"ר (קצין הנדסה ראשי).

  •   מפקד היחידה הנוכחי במפקדת ההנדסה בפיקוד המרכז, הוא אל"ם אדיר ריינס.

מפקדים עריכה

מהנ"פים
שם מלא תמונה שנות כהונה דרגה בתפקיד מהנ"פ הערות
ישראל לוי 1949-1948   סרן -    רב-סרן
ציון קנטורובסקי 1950-1949    רב-סרן
הלל אל דאג
 
אל"ם הלל אל דאג
1950    סגן-אלוף לימים קצין הנדסה ראשי
אלחנן קליין
 
אל"ם אלחנן קליין
1952-1950    רב-סרן -    סגן-אלוף לימים קצין הנדסה ראשי
יוסף אבן
 
סא"ל יוסף אבן
1954-1952    סגן-אלוף
נתנאל חיטרון
 
סא"ל נתנאל חיטרון
1956-1954    סגן-אלוף
משה צרי 1959-1956    סגן-אלוף
עמנואל טינטר
 
סא"ל עמנואל טינטר
1961-1959    סגן-אלוף
ראובן קולנשר
 
סא"ל ראובן קולנשר
1964-1961    סגן-אלוף
ירחמיאל דורי
 
תא"ל ירחמיאל דורי
1967-1964    סגן-אלוף לימים קצין הנדסה ראשי
בנימין אונגר
 
סא"ל בנימין אונגר
1971-1967    סגן-אלוף
אפרים זיו
 
1974-1971    סגן-אלוף
זאב יצחקי
 
אל"ם זאב יצחקי
1977-1974    סגן-אלוף -    אלוף-משנה
אפרים זיו
 
1979-1977    אלוף-משנה
ארנון גולן
 
אל"ם ארנון גולן
1979    אלוף-משנה
יהודה כהן
 
תא"ל יהודה כהן
1982-1979    אלוף-משנה לימים קצין הנדסה ראשי
משה לשם
 
אל"ם משה לשם
1984-1982    אלוף-משנה
יצחק ענבר
 
אל"ם יצחק ענבר
1986-1984    אלוף-משנה
יגאל בן יהודה
 
אל"ם יגאל בן יהודה
1988-1986    אלוף-משנה
אברהם בכר
 
תא"ל אברהם בכר
1990-1988    אלוף-משנה לימים    תת-אלוף
דניאל בר און
 
אל"ם דניאל בר און
1992-1990    אלוף-משנה
דוד עמר
 
אל"ם דוד עמר
1995-1992    אלוף-משנה
ציון שטרית
 
אל"ם ציון שטרית
1995    אלוף-משנה
חיים אלמליח
 
אל"ם חיים אלמליח
1999-1995    אלוף-משנה
אליעזר ביטנסקי
 
אל"ם אליעזר ביטנסקי
2002-1999    אלוף-משנה
יהודה קטורזה
 
תא"ל יהודה קטורזה
2004-2002    אלוף-משנה לימים    תת-אלוף
יובל מור
 
אל"ם יובל מור
2006-2004    אלוף-משנה
בנימין שיק
 
אל"ם בנימין שיק
2009-2006    אלוף-משנה
ירון בית-און
 
אל"ם ירון בית-און
2012-2009    אלוף-משנה
ערן קריסי
 
אל"ם ערן קריסי
2015-2012    אלוף-משנה
עידו מזרחי
 
תא"ל עידו מזרחי
2017-2015    אלוף-משנה לימים קצין הנדסה ראשי
מקס נודלמן
 
אל"ם מקס נודלמן
2020-2017    אלוף-משנה
עידו ז'ורנו
 
אל"ם עידו ז'ורנו
2022-2020    אלוף-משנה
אדיר ריינס
 
2022-מכהן    אלוף-משנה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא י"פ חה"ן 802 בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה