בלגואבגרד (מחוז)
מחוז (אובלסט) בלגואבגרד (בבולגרית: Oбласт Благоевград) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה, מצוי בדרום מערבה של המדינה, גובל ביוון ומקדוניה הצפונית ועיר הבירה שלו היא העיר בלגואבגרד. אוכלוסיית המחוז מהווה 4.3 אחוזים מכלל אוכלוסיית המדינה ושטחו 5.8 אחוזים משטח בולגריה. בשטח המחוז מצויות 14 רשויות מקומיות והפארק הלאומי פירין שהוגדר אתר מורשת עולמית.
 סמל בלגואבגרד | |
 | |
| פסגת טודורקה ברכס הרי פירין אשר בשטח המחוז | |
| מדינה |
 בולגריה |
|---|---|
| מושל | ולרי בוריסלאב סמילנוב |
| ערים במחוז | 14 |
| בירת המחוז | בלגואבגרד |
| שפה רשמית | בולגרית |
| תאריך ייסוד |
8 בינואר 1999  |
| שטח | 6,449.5 קמ"ר |
| גובה | 555 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 288,161 (31 בדצמבר 2022) |
| ‑ צפיפות | 49.95 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 41°45′N 23°15′E / 41.75°N 23.25°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.bl.government.bg | |
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
  | |
היסטוריה עריכה
ראשית ההתיישבות אנושית במחוז מתוארכת לתקופת האבן החדשה. התיישבות מאורגנת מתוארכת לתקופת הברונזה המאוחרת, עידן הממלכה התראקית. בהמשך במאה ה-1 נכבש האזור על ידי האימפריה הרומית ונבנו בו מספר נקודות מסחר מבוצרות ומצודות דרכים. האזור עבר לשליטת האימפריה הביזנטית ובמאה ה-8 עבר לידי האימפריה הבולגרית הראשונה. בשטח המחוז נערך קרב בלאסיצה בו הובסו חיילי האימפריה הראשונה על ידי צבאות הביזנטים ולאחריו הגיעה האימפריה לסוף דרכה. לאחר תקופה קצרה של שלטון ביזנטי נשלט שטח המחוז בידי האימפריה הבולגרית השנייה ובסוף המאה ה-14 עבר לידי האימפריה העות'מאנית.
לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), נותר שטח המחוז בידיים עות'מאניות, בחלקו תחת המחוז האוטונומי רומליה המזרחית וחלקו באזור הרי פירין ומקדוניה בשליטתה המלאה של האימפריה. לאחר מלחמת הבלקן הראשונה נכבש שטח המחוז בידי צבא ממלכת בולגריה ולמרות תבוסת הבולגרים במלחמת הבלקן השנייה נותר בחזקתם.
גאוגרפיה עריכה
המחוז מאופיין בתוואי הררי וכולל חלק מרכז הרי רילה, הרודופי, הרי פירין והרי בלאסיצה. תוואי שני נהרות מרכזיים עובר בשטח המחוז, נהר סטרומה ומסטה. ברוב מחוז שורר אקלים ממוזג, כאשר באזורים הדרומיים ישנה השפעה ממתנת, המעניקה למזג האוויר מאפייני אקלים ים תיכוני. מבחינת מחצבים, המחוז עשיר במרבצי פחם, שיש וגרניט. 52 אחוזים משטחי המחוז מיוערים.
דמוגרפיה עריכה
אוכלוסיית המחוז נמצאת במגמת קיטון (תמותה לעומת ילודה), בשיעור מתון של 0.26 אחוזים לשנה, נתון הנמוך מהשיעור הכללי באוכלוסיית המדינה. המחוז ממוקם במקום השלישי מבחינת רמת החיים מבין מחוזות בולגריה[1]. 79.5 אחוזים מהאוכלוסייה הם בולגרים, 9.4 אחוזים טורקים ו 4.2 אחוזים הם בני רומה. האוכלוסייה העירונית מהווה 56. אחוזים מאוכלוסיית המחוז. קרוב ל-100 אחוזים מהאוכלוסייה מעל גיל 15, היא אוריינית. 79 אחוזים מתושבי המחוז הם נוצרים אורתודוקסים, ו-18.8 אחוזים הם מוסלמים סונים.
כלכלה עריכה
במחוז קיימת תעשיית מזון וטבק הפרוסה על פני מספר מפעלים קטנים ואזוריים. כמו כן ישנם מפעל טקסטיל, חברות המתמחות בכריתת עצים ומפעלי רהיטים. עוד ישנם מפעלים למיכון חקלאי וחומרי בניין. שיעור האבטלה עומד על 10 אחוזים. 39.7 אחוזים מהמועסקים עוסקים בתעשיית עיבוד מזון וחומרי גלם, 13.3 אחוזים בחינוך, 7.9 אחוזים בבריאות, ו7.4 אחוזים במסחר. 55 מיליוני דולר ארצות הברית, המהווים 1.4 אחוזים מכלל ההשקעות הזרות בבולגריה, מושקים במחוז בלגואבגרד. בשטח המחוז עובר עורק מספר 4, שהוא אחד מנתיבי התעבורה הפאן-אירופיים, אשר מוצאו בגרמניה ויעדו הסופי היא העיר איסטנבול שבטורקיה. כמו כן קיים כביש מהיר ומסילת רכבת לבירה סופיה.
גלריית תמונות עריכה
|
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של בלגואבגרד
הערות שוליים עריכה
- ^ "אוכלוסיית מחוז בלגואבגרד", באתר מחוז בלגואבגרד (באנגלית).