ממלכת ליטא (1918)
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
ממלכת ליטא (בליטאית: Lietuvos Karalystė; בגרמנית: Königreich Litauen) הייתה מדינה קצרת יומין אשר הכריזה על עצמאותה בסוף מלחמת העולם הראשונה, כאשר ליטא הייתה תחת כיבושה הגרמני. מועצת ליטא הכריזה על עצמאות המדינה ב-16 בפברואר 1918, אך כוחה הדל של המועצה הוביל לחוסר הצלחה בהרכבת הממשלה ולקונפליקטים עם שכניהם.
.svg) | |
 | |
| מפה של ממלכת ליטא ב-1918 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר |
16 בפברואר - 2 בנובמבר: מונרכיה חוקתית 2 בנובמבר - 16 בדצמבר: רפובליקה |
| ראש מדינה | מלך ליטא |
| מלך ליטא | וילהלם קרל, דוכס אוראך |
| שפה נפוצה |
שפות מדוברות אחרות: פולנית, רוסית, בלארוסית, גרמנית |
| עיר בירה |
וילנה (והעיר הגדולה ביותר) |
| רשות מחוקקת | מועצת ליטא |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אירופה |
| היסטוריה | |
| הקמה | הכרזת עצמאות מהאימפריה הרוסית |
| הכרזת העצמאות | 16 בפברואר 1918 |
| פירוק | פירוק הממלכה |
| פירוק הממלכה | 16 בדצמבר[דרוש מקור][דרושה הבהרה] 1918 |
| ישות קודמת | אובר אוסט |
| ישות יורשת |
הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית (1918–1919),  הרפובליקה הפולנית השנייה,  הרפובליקה הליטאית הראשונה (1918–1940) |
| דמוגרפיה | |
| דת | נצרות קתולית |
  | |
ביולי 1918 קיבל וילהלם קרל, דוכס אוראך את תואר המלוכה בארץ[1]. משום שהגרמנים לא הכירו בו כמלך ליטא, לקרל לא היה כוח ממשי בשם התפקיד.
מכיוון שגרמניה לבסוף הפסידה את המלחמה, ב-2 בנובמבר 1918, ליטא הוכרזה כרפובליקה. בעקבות כך, המדינה נאלצה לוותר על החלטתה לבחור בוילהלם כמלך ליטא. המצב במדינה היה קשה ולכן, כעבור עשרה חודשים בלבד לאחר שנוסדה, נכנעה ליטא לברית המועצות. הממלכה נודעת בעיקר על שיתוף הפעולה שלה עם גרמניה[2].
רקע עריכה
ערכים מורחבים – האיחוד הפולני-ליטאי, חלוקת פולין, חוזה ברסט-ליטובסק
לאחר חלוקת האיחוד הפולני-ליטאי בפעם השלישית והאחרונה בשנת 1795, ליטא סופחה לאימפריה הרוסית. אך ב-1915, כמאתיים שנים לאחר מכן בתקופת מלחמת העולם הראשונה, החלה הקיסרות הגרמנית לכבוש שטחים רבים מחלקיה המזרחיים של האימפריה, כולל ליטא. לאחר המהפכה ברוסיה אשר פרצה בשנת 1917, גרמניה יזמה רעיון, שמטרתו הייתה "לבלום את הסכנה הרוסית". הרעיון היה להקים מספר מדינות בובה, שישמשו כאזור בידוד ויעזרו למעצמות המרכז להתקדם לשטחי מדינות המזרח. בשל כך, האימפריה הגרמנית אישרה את פעולות ועידת וילנה, בתקווה שיצהירו שהליטאים רוצים להתנתק מרוסיה ושיקימו יחסים ידידותיים וקרובים יותר עם שכניהם.
בהמשך השנה, הוועידה ומועצת ליטא החלו משא ומתן עם הגרמנים על עצמאותה של הארץ. הגרמנים, לעומתם, דרשו מהליטאים שיכריזו על ברית עם גרמניה. הכרזה זו אושרה על ידי מועצת ליטא ב-11 בדצמבר. אך ויתורים אלו גרמו למהומה במועצה, ובסופו של דבר עדיין לא זכו להכרה מצד גרמניה. משום כך, המדינה אימצה את חוקת העצמאות של ליטא ב-16 בפברואר 1918.
ב-3 במרץ, חתמו הקיסרות הגרמנית, האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה העות'מאנית, ממלכת בולגריה ורוסיה הסובייטית על חוזה השלום ברסט-ליטובסק. החוזה הצהיר כמו כן שהמדינות הבלטיות יהוו אזורי השפעה גרמניים, וכי רוסיה ויתרה על כל השטחים הללו.
ב-23 במרץ הכירה גרמניה רשמית בליטא העצמאית, בעקבות הצהרות ה-11 בדצמבר. למרות זאת, בפועל המדינה הייתה עדיין תחת שליטת הצבא הגרמני. משם כך, למועצה לא היה כוח ממשי כלשהו.
פוליטיקה עריכה
כאשר המדינה נוסדה, לא היה ברשותה שליט אשר ינהיג אותה. בשל כך, נעשו בחירות לשלטון בשנת 1918. עד אז, הכתר נשלט למעשה על ידי וילהלם השני, קיסר גרמניה ומלך פרוסיה, מה שיכל לגרום לאיחוד פרסונלי של פרוסיה וליטא.
מועמדים לשלטון עריכה
- ערך מורחב – וילהלם קרל, דוכס אוראך
התוכניות להרחבת פרוסיה הפרוטסטנטית היו מנוגדים לרעיונותיהם של המדינות הקתוליות בוואריה וסקסוניה. הוצעו מספר מועמדים נוספים ממדינות גרמניה, כגון פרידריך כריסטיאן, מרקיז מייסן. הליטאים ראו את קונפליקט זה כאיום על עצמאותם. האיום נעשה גדול יותר לאחר דיון על המדינה ב-19 במאי, אשר הותיר מעט מאוד חופש עבורם.
לאחר מכן, הועלה רעיון אחד שמטרתו ליצור בליטא מונרכיה חוקתית, ולהזמין מועמד שיאבק על העצמאות הליטאית שנוסדה. הרעיון התקבל במועצת ליטא, וב-4 ביוני 1918 חברי המועצה הצביעו בבחירות חשאיות פה אחד על הקמת המלוכה, ומלכה יהיה וילהלם קרל, דוכס אוראך. מלוכותו של וילהלם הוצעה על ידי מתיאס ארזברגר (Matthias Erzberger). בשל התערבותו של הצבא הגרמני, הוא נפגש עם המשלחת הליטאית רק ב-1 ביולי בפרייבורג. הדוכס ובנו הבכור, מי שנבחר לתואר יורש העצר הליטאי, הסכימו לבקשה ללא תנאים. ב-11 ביולי המועצה הצביעה רשמית על יישום המונרכיה ברוב של כ-13 מסכימים מול כ-5 מתנגדים. לזמן קצר וילהלם החליט לשנות את שמו למינדאוגאס השני, מלך ליטא.
חוקי הממלכה עריכה
בחוקים הוספו מספר סעיפים. נכתב כי למלך יש את הסמכות לפטר שרים ולהעסיק במקומם חדשים, להשתתף בוועידות בפרלמנט ועוד. המלך נדרש כמו כן לעמוד בתנאים שנכפו עליו, להגן על עצמאות הממלכה ולשמור על חופש דת. השפה הליטאית נבחרה לשפתה הרשמית של ליטא. עוד חוקים נוספו במהלך הזמן.
לאחר הבחירות עריכה
הרעיון המלוכני היה שנוי במחלוקת וגרם לקונפליקט בין הימין והשמאל הליטאי. בשל כך, לאחר הבחירות החליטו ארבעה שרים להתפטר מתפקידם כמחאה. הוויכוח על יישום מונרכיה חוקתית או רפובליקה דמוקרטית קרה גם לפני כן, בשנת 1917, כאשר הוחלט כי המונרכיה תהיה יותר טובה לליטא. תומכי המלוכה טענו כי הגרמנים יחבבו יותר מדינה מלוכנית, בעוד שהמתנגדים אמרו שלמועצה אין זכות לקבוע חוקים משמעותיים כאלו ושצריך לעשות הצבעה דמוקרטית של התושבים.
הגרמנים מצידם לא הכירו בווילהלם כמלכה החדש של ליטא. הם טענו שההכרה של בליטא העצמאית מבוססת רק על פי חוקי ה-11 בדצמבר, אשר אומרים כי גרמניה תשלוט למעשה ברוב העניינים במדינה. בעקבות כך, העיתונאות הליטאית צונזרה ולא הורשתה לפרסם חדשות על המלך החדש. יחסי גרמניה - ליטא נותרו מתוחים עד לנובמבר 1918, כאשר ליטא נהפכה לרפובליקה ומלחמת העולם הראשונה הסתיימה.
ליטא כרפובליקה עריכה
כאשר גרמניה הפסידה את המלחמה, ליטא קיבלה עצמאות מחודשת. ב-20 באוקטובר 1918, הקנצלר הגרמני מקס פון באדן הבטיח לליטאים שצבא הקיסרות הגרמנית יעזוב את ליטא, יהפוך את המדינה לרפובליקה וייתן למועצה את השליטה בארצם[3]. לאחר קבלת חדשות אלה, התכנסה מועצת ליטא ב-28 באוקטובר כדי לדון על הרכבת ממשלה חדשה וכתיבת חוקה זמנית. מצב פוליטי זה גרם לכך שליטא נאלצה לבטל את החלטתה לבחור את וילהלם כמלכם. לאחר שנודע לו על כך, הדוכס ציין כי הוא מוכן לוותר על כס המלוכה. ב-2 בנובמבר אימצה ליטא את חוקתה החדשה, שלמעשה לא הכירה במדינה כרפובליקה או כמונרכיה חוקתית.
ליטא העצמאית שרדה למשך רק חודש אחד. ללא שליט מוגדר, החלה סערה במדינה הליטאית. לכן, נאלצה המדינה לוותר על שטחיה עבור ברית המועצות. וב-16 בדצמבר של אותה השנה, וינצאס מיצקביצ'יוס-קפסוקאס (אנ') נהפך לשליטה של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של ליטא, אחת ממדינות הבובה של ברית המועצות. בעקבות כך, נלחמו הליטאים על עצמאותם בחודשים שלאחר מכן, אך הובסו על ידי הסובייטים.[דרושה הבהרה]
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ חשוב לציין שלמרות שהיה מלך ליטא, וילהלם לעולם לא ביקר במדינה.
- ^ שיתוף הפעולה בין המדינות היה חלקי, והיו מקרים כאשר היו סכסוכים ביניהן.
- ^ הצבא הגרמני נשאר בליטא לעוד כמה שבועות נוספות, עד להצטרפותה של ליטא לברית המועצות.