אברהם הכהן (טייס)

טייס הניסוי הראשי של התעשייה האווירית בין השנים 1968 - 1970

אברהם הכהן (10 בספטמבר 1924, י"א באלול ה'תרפ"ד - 19 בנובמבר 1970, כ' בחשוון ה'תשל"א) היה טייס הניסוי הראשי[1] של התעשייה האווירית בין השנים 1968 - 1970. אברהם הוביל את פרויקט מטוס ערבה, המטוס הראשון שפותח[2],[3] תוכנן, יוצר והושק במלואו בתעשייה האווירית בישראל. ב-19 בנובמבר 1970 נהרג אברהם הכהן בהתרסקות מטוס ערבה 4X-IAI במהלך טיסת ניסוי.[1][3]

אברהם הכהן
אברהם הכהן 10.9.1924-19.11.1970
אברהם הכהן 10.9.1924-19.11.1970
לידה 10 בספטמבר 1924
בית אלפא, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בנובמבר 1970 (בגיל 46) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אברהם הכהן מקבל כנפי טייס מהרמטכ"ל דאז יגאל ידין, 1951
אברהם הכהן לפני המראה על מטוס הקרב סופרמרין ספיטפייר, 1954

ביוגרפיה

עריכה

אברהם הכהן נולד בקיבוץ בית אלפא ב-10 בספטמבר 1924 לתמר שוחטוביץ (1900-1991) ולאליעזר הכהן (1900-1971), שהיה ממנהיגי הקיבוץ הארצי ומפלגת מפ"ם[4][5]. אברהם גדל והתחנך בקבוצת הילדים הראשונה של הקיבוץ,[6] למד במוסד במשמר העמק וחלם כבר מילדות להיות טייס. באמצע שנות ה-40 הצטרף אברהם למועדון הדאייה בכפר הילדים וגילה לראשונה את חוויית הטיסה.

שירותו בחיל האוויר

עריכה

במלחמת השחרור שובץ אברהם כנהג משאית בשיירות לירושלים הנצורה[6] ולאחר ההפוגה הראשונה שובץ כלוחם מן השורה בחטיבת הראל.

עם סיום המלחמה, בשנת 1949, הצטרף לקורס טיס השני של חיל האוויר,[1] אותו סיים בשנת 1951.

אברהם שירת בחיל האוויר עד שנת 1956 כקצין וטייס בטייסות הקרב המובילות של החייל וצבר שעות טיסה וניסיון על מטוסי מוסטנג, ספיטפייר, ומטאור.

הוא המשיך לשרת בחיל האוויר כטייס מילואים עד יומו האחרון ואף זכה לקבל מינוי חירום של מפקד טייסת במילואים לתקופות קצרות בטייסות 107 מוסטנג, 105 ספיטפייר ו- 116 מוסטנג.

לאחר שחרורו מהצבא הצטרף לצוות הטייסים של חברת הריסוס "כימאוויר"[1] ובמקביל השלים תואר של הנדסת מכונות בטכניון. לימים הפך לטייס הראשי בחברה. כהוקרה על הצלחתו בביצוע עבודות ריסוס מהאוויר קיבל אברהם את פרס העבודה מידי מזכ"ל ההסתדרות פנחס לבון, בשנת 1957 ה'תשי"ז.

טייס הניסוי הראשי בתעשייה האווירית

עריכה

בשנת 1960, הצטרף אברהם לצוות טייסי הניסוי של התעשייה האווירית ובשנת 1968 התמנה לטייס הניסוי הראשי של החברה.

ב-21 בינואר 1970 הוביל את טיסת הבכורה של מטוס מטוס המנהלים הראשון מתוצרת התעשייה האווירית, הקומודור ג'ט (שאחר כך שונה שמו ל"וסטווינד")[7].

כטייס הניסוי הראשי של החברה הוביל אברהם את פרויקט מטוס ערבה – המטוס הראשון שפותח, תוכנן ויוצר בתעשייה האווירית. טיסת הבכורה התבצעה ב־27 בנובמבר 1969.[8] טקס הבכורה הרשמי נערך ב-8 באפריל 1970, בנוכחות ראש ממשלת ישראל דאז גולדה מאיר, שהגיעה לחנוך את המטוס וגזרה את הסרט.[1][8]

 
אברהם הכהן לפני המראה על מטוס האימון בואינג-סטירמן, 1951

ב-19 בנובמבר 1970 המריא מטוס הערבה 4X-IAI לטיסת ניסוי מספר 92 שכללה ניסוי פרפור, כשעל ההגאים - אברהם שהיה טייס הניסוי הראשי יחד עם טייס הפרויקט דייב לוין, ובתא המטען מהנדס הניסוי הראשי אהרן עוזרי והמכשירן הראשי איתן שפיגל.[1] היות שהניסוי הוגדר כמסוכן, כל אנשי הצוות היו חגורים במצנחים. באותה העת, למטוס היו רשומות 110 שעות טיסה ו-92 גיחות.[3]

בהיות המטוס מעל הרי השומרון באזור טולכרם,[3] ביצע הצוות שני יעפים במהירות 205 ו-210 קשר שהיו כשורה. באמצע ביצוע היעף השלישי, במהירות של 215 קשר,[8] נכנס המטוס לפרפור, תומכי הכנפיים נשברו, הכנפיים נתלשו מהמטוס והוא החל לצלול חסר שליטה. מהנדסי הניסוי הועפו ממנו, לא הצליחו לפתוח את המצנחים ונהרגו. אברהם נחבט בראשו, איבד את הכרתו, לא הצליח לנטוש את המטוס ונהרג בהתרסקות. טייס המשנה דייב לוין זחל לעבר דלת היציאה, מצנחו נפתח בתוך המטוס אך שלף אותו החוצה והוא צנח כשהוא פצוע קל[9].

כך סיפר יהודה טראו, ראש מינהל ניסויים בתעשייה האווירית, לבטאון חיל האוויר[9]:

"זו הייתה טיסת הניסוי מספר 92, שנה לאחר תחילת הניסויים, ממש לקראת הסיום. התפקיד שלי היה מהנדס הניסוי, ואני הכנתי הכל לקראת הטיסה, אבל כשהגיע רגע הטיסה, אהרון עוזרי, הממונה שלי, אמר בלי אף היסוס 'אני טס'. בטיסה היו מתוכננים שלושה יעפים, שהאחרון מביניהם יהיה במהירות המרבית: 215 קשר. עמדתי על הגג עם מכשיר קשר והמתנתי לשמוע מהטייסים. המטוס המריא, ואחרי רבע שעה אני שומע את טייס הניסוי הראשי קורא לי, ואני עונה לו, והוא אומר 'יעף ראשון בסדר'. ואני מחכה עוד רבע שעה, ושוב אני שומע את קולו 'יעף שני בסדר'. ואני מחכה שוב רבע שעה, להודעה שהם ביצעו את היעף השלישי, וההודעה מתמהמהת. ואני מחכה, ומחכה, ומודיע למגדל שעוד לא שמעתי אותם, ושוב מחכה, עד שעלה מישהו לגג ואמר לי: 'אתה גם לא תשמע. הם התרסקו'"[1]

הנצחתו

עריכה
 
אברהם הכהן מקבל את פרס העבודה ממזכ"ל ההסתדרות פנחס לבון, כהוקרה על הצלחתו בביצוע עבודות ריסוס מהאוויר. 1957

הוקם לזכרו אתר ההנצחה בבריכת השחייה של קיבוץ בית אלפא.

בנובמבר 1971, השיקה התעשייה האווירית קרן מלגות לזכר נספי אסון "הערבה"[10].

בטקס חנוכת הבריכה, בשנת 1972, הוצבה בפינה הצפון מזרחית של הבריכה אבן בזלת מרשימה שעליה נכתב שמו באותיות דפוס גדולות. האבן הוצבה על כן מיוחד שעליו נכתב: "אברהם הכהן טייס. נספה באסון הערבה". בשנת 2013 הוצב ליד האבן שלט מעוצב שעליו נכתבו קורות חייו.

משפחתו

עריכה

בשנת 1949 נשא אברהם לאישה את מאירה קפלן שהצטרפה לקיבוץ הצעיר בתחילת שנות ה-40 יחד עם חבריה לקן השומר הצעיר בתל אביב[11].

 
צילום של פרס העבודה, 1957

אברהם נקבר למרגלות הגלבוע בביתו בקיבוץ בית אלפא, כשהוא משאיר אחריו את אשתו מאירה ואת ארבעת ילדיו: אבנר, יוני, סמדר ויאיר.

שניים מבניו היו טייסים - אבנר, טייס מסוקי סער (על פעילותו במלחמת יום כיפור נעשה הסרט "כיפור")[12][13], ויונתן, שקיבל את עיטור העוז[14] על הובלת פלוגת טנקים מול המצרים בתעלת סואץ במלחמת יום כיפור[15]. אחר כך סיים קורס טיס ושירת כטייס. יוני נהרג במהלך טיסת אימונים בסיני בשנת 1980[16].

 
אברהם יחד עם משה ארנס מהנדס פרויקט ערבה, 1970

לקריאה נוספת

עריכה
  • הקיבוצניק המעופף – מאת שושנה מילן במחנה נחל 1.8.65
  • תקלה במדפי מטוס "קומודור ג'ט" גרמה להתרסקותו בעת טיסת ניסוי – רחל פרימור מעריב
  • המטוס איבד גובה במהירות – ואז קפצתי: זו הייתה צניחתי הראשונה – עמנואל אלנקוה ידיעות אחרונות
  • יום הולדת עצוב – חותם נובמבר 1994 מאת ישראל זמיר
  • ערבה בוכייה – סופשבוע מאת ישראל זמיר 30 שנה לאסון הערבה
  • ערבה בוכייה – הדף הירוק מאת ישראל זמיר 11.12.2000 30 שנה לאסון הערבה
  • קובי בן-שמחון, הביצה המעופפת, באתר הארץ, 31 ביולי 2008
 
אברהם הכהן וזאביק תבור, טייסי הניסוי של מטוס ערבה, ליד אב הטיפוס, 1970

הספר "ערבה בוכייה" מאת ישראל זמיר.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אברהם הכהן בוויקישיתוף
 
אברהם הכהן במפגש עם ראש הממשלה לשעבר דוד בן-גוריון ועם אל שווימר מנכ"ל ומייסד התעשייה האווירית, 1970
 
ילדיו של אברהם הכהן באתר ההנצחה שהוקם לזכרו בקיבוץ בית אלפא,2013
 
אתר ההנצחה לזכרו של אברהם הכהן בקיבוץ בית אלפא, 2013
 
קורות חייו של אברהם הכהן באתר ההנצחה שהוקם לזכרו, 2013

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 בטאון חיל האוויר, טיסת הניסוי האחרונה
  2. ^ התעשייה האווירית לישראל, שבעה עשורים של יתרון תחרותי
  3. ^ 1 2 3 4 אבינעם מיסניקוב, מרקיע שחקים - הערבה
  4. ^ קיבוץ בית אלפא, לזכר יקירינו קיבוץ בית אלפא - אליעזר הכהן
  5. ^ שולה קשת, הספרות ככלי בשירות הרעיון: ריאליזם סוציאליסטי בגיליונות 'השומר הצעיר', 1943-1931 13, "ישראל" כתב עת לחקר הציונות ומדינת ישראל: היסטוריה, תרבות, חברה
  6. ^ 1 2 קיבוץ בית אלפא, לזכר יקירנו - אברהם הכהן
  7. ^ מטוס המנהלים"ג'ט קומאנדר" ביצע את טיסת הבכורה, מעריב, 21 בינואר 1970
  8. ^ 1 2 3 מרחב אווירי - האתר לתולדות התעופה בישראל, 'ערבה'
  9. ^ 1 2 ערבה - מטוס כחול-לבן עם היסטוריה שחורה, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2006
  10. ^ התעשיה האוירית תתן 3 מילגות לזכר צוות "ערבה", דבר, 14 בנובמבר 1971
  11. ^ אורי דרומי, הסתכלו סביב וראו, באתר הארץ, 27 באפריל 2009
  12. ^ כיפור, זכרונות מלחמה, באתר הבמה
  13. ^ סרטי הקרן - כיפור, באתר קרן הקולנוע הישראלי
  14. ^ מלחמת יום הכיפורים: עיטור העוז, באתר בעוז רוחם
  15. ^ סימה קדמן, עד שיוני נהרג, לא בכינו, מעריב, 27 באפריל 1990
  16. ^ דן ארקין, הצדעה לשלושה טייסים, מעריב, 18 באפריל 1980