משתמש:Pedro Cordeiro Santos/עמנו אל (דמות מקראית)

עמנו אל היה בנו של הנביא ישעיה.[1]

לפי המחקרים הנוצריים, השם עמנואל מוסבר באופן הבא, שכן אני מביא להלן מאמר בעל אופי דתי מהתיאולוגיה הנוצרית.

"הנה הבתולה תתעבר ותלד בן ותקרא את שמו עמנואל" (איז 7.14).

ישעיהו ז':14 הוכרז בנסיבות מוזרות מאוד. הצהרה זו לא ניתנה למלך שאוהב את ה' ופעל לפי החוק, אלא למלך אחז הרשע, שהוביל את בני יהודה למעשי אלילים. לכן, ישעיהו ח':19 מזהיר את העם הנשלט על ידי אחז: "כשיאמרו לכם, התייעצו עם המפרגנים והמגדי עתידים, המצייצים וממלמלים, האם לא יעצו העם באלוהיו? האם יתייעץ עם המתים בשם החיים?"

במלכים ב' כ"ג:12 אנו קוראים על מעשיו הרעים של המלך אחז, שהושמדו מאוחר יותר על ידי המלך יאשיהו: המזבחות שעשה מנשה בשתי חצרות בית ה'; וכתוש לגזרים, לקח אותם משם והשליך את אבקיהם אל נחל קדרון." ובכל זאת, אחז קיבל התגלות רבת עוצמה, שהיה צריך לבקש מה' אות: "וימשיך ה' לדבר אל אחז לאמר: בקש מה' אלוהיך אות, אם זה למטה, במעמקים, או למעלה, במרומים" (הי"א 7.10-11). שוב אנו רואים כאן את רחמיו וחסדי ה': למרות הכל, אחז קיבל הזדמנות. אבל לבו של אחז התקשח והבנתו התערפלה. הוא לא הבין את מטרת ה' לעם יהודה וישראל, וגם לא ראה את החושך הנורא שרבץ על כל העולם הגויים. במילים אחרות: לא היה אכפת לו. אז הוא ענה: "לא אבקש ולא אנסה את ה'" (ו'12).

אף על פי כן, אלוהים הכריז על נבואתו: "אז אמר הנביא: שמע עתה, בית דוד: האם לא די לך להתעייף אנשים, אלא האם גם אתה מתעייף את אלוהי? לכן ה' בעצמו יתן לך אות: הנה הבתולה תתעבר ותלד בן ותקרא את שמו עמנואל" (פס' 13-14). עמנואל פירושו "אלוהים איתנו" או "איתנו אלוהים". עבור המלך אחז ועם ישראל, זו הייתה תזכורת ברורה להבטחת ה' למשה: "אקים להם נביא מקרב אחיהם כמוך אשר אשים את דברי בפיו והוא יעשה. ידבר אליהם כל אשר אצוה אותו" (ד"ה יח, יח). נבואה זו ניתנה לפני יותר מ-700 שנה, לפני שישעיהו הכריז על פרטים נוספים על המשיח והדגיש את נס לידת הבתולה.

דבריו של ישעיהו התגשמו 742 שנים מאוחר יותר: "בשעה שהרהר בדברים האלה, הנה נגלה אליו מלאך ה' בחלום, לאמר יוסף בן דוד, אל תפחד לקחת את מרים אשתך, כי מה הוא בה נוצרה על ידי רוח הקודש. היא תלד בן, ואתה תקרא לו ישוע, כי הוא יציל את עמו מחטאיהם. עתה קרה כל זה כדי שיתקיים מה שנאמר על ידי ה' באמצעות הנביא: הנה הבתולה תתעבר ותלד בן, ויקרא לו עמנואל (שפירושו: אלוהים עמנו)" (הר א' 20). -23).

קראנו שוב את השם עמנואל, ובכל זאת יוסף נאלץ לתת לו את "השם ישוע". מה היה ההבדל? מתי 1:20-23 הוא פשוט התגלות מדויקת יותר. ישוע הוא התרגום היווני של המילה העברית ישוע, שפירושה "יהוה מציל". היא מבטאת ישועה אישית המבוססת על הברית החדשה. הנביא ירמיהו הכריז על ברית חדשה זו יותר מ-600 שנה לפני הולדת המשיח: "הנה ימים באים, אמר ה', אשר אקים ברית חדשה עם בית ישראל ועם בית יהודה" (יר. 31:31).

נבואת ישעיהו על משיח הקרוב עמנואל ניתנה בתקופה של ריקבון מוסרי גדול, כאשר ישראל אוימה בהשמדה על ידי אויביה. ישעיהו הכריז על קץ ממלכת ישראל: "אבל בירת סוריה תהיה דמשק, וראש דמשק יהיה רזין, ותוך שישים וחמש שנה ישמד אפרים ויפסיק להיות עם" (ישעיהו ז'). :8). עם אפרים ייעלם. אפרים מייצג את ממלכת עשרת השבטים, ישראל, כפי שמוצג בפסוק הבא: "בירת אפרים תהיה שומרון" (ו'9). שומרון הייתה בירת ממלכת עשרת השבטים.

בעקבות הנבואה על המשיח הקרוב, הסיבה שבגינה נידונה אפרים (או ישראל): כי "אפרים הבדיל מיהודה" (פס' 17). אנו זוכרים את נבואת ערש דווי של יעקב: "יהודה, אחיך ישבחו אותך; ידך תהיה על צוואר אויביך; בני אביך ישתחוו לך. יהודה הוא אריה קטן; קמת מן הטרף, בני. הוא משתחווה ושוכב כמו אריה וכמו לביאה; מי יעיר אותו לא יסור השרביט מיהודה והמטה בין רגליו עד בוא שילה; והעם ישמע לו" (בראשית 49:8-10). הכתוב מבהיר שזהותם של שנים עשר שבטי ישראל התרכזה אך ורק ביהודה, מה שאומר שכל בני ישראל היו אמורים להפוך ליהודים. לעתים קרובות אנו משתמשים במונח "יהודי" באופן שגוי, ומחילים אותו על כל שנים עשר שבטי ישראל לפני שיהודה הובלה בשבי בבל. אבל המילה "יהודי" חלה רק על אלה שהשתלבו בשבט יהודה. הדבר מקבל חיזוק בדברי הימים ב' ט"ו: "הוא כינס את כל יהודה ובנימין וגם את אלה של אפרים, מנשה ושמעון. חי בתוכם, כי רבים מישראל ערקו אליו בראותו כי ה' אלוהיו עמו."

אך פסק הדין הוכרז גם ליהודה: "כי בזה העם הזה את מי שילועם הזורמים בעדינות, ונמסים מפחד לפני רזין ובן רמליהו, הנה ה' מביא עליהם את מי הפרת חזק. וְגַבּוֹר, דהיינו, מלך אשור, בכל כבודו; מים שימלאו את אפיקי הנהר וישטפו את כל גדותיהם. הם יחדרו לתוך יהודה, יציפו אותה, ויעברו דרכה, יגיעו עד הצוואר; כנפי צבאו הפרוכות יכסו את רוחב ארצך, עמנואל" (ח"ו-ח). זה נשמע כאילו ישעיהו קטע את הודעת השיפוט שלו בקריאה "עמנואל!"

רק נוכחותו של אלוהים חיים בתוכנו יכולה להציל אותנו מהמשפט הנורא שיבוא יום אחד על העולם הזה. אלו הן חדשות טובות לכל המאמינים בישוע המשיח, כפי שהבטיח: "הנה אני איתך תמיד עד קץ הימים" (מט כ"ח:20). זה נכון לכל מי שמאמין בעמנואל. הוא לעולם לא ינטוש אותנו. השבח לאלוהים, המשיח, עמנואל: אלוהים איתנו!

ישעיהו לא נכשל בתיאור מפורט של עמנואל: "הוא יהיה למקדשך; אבל היא תהיה אבן נגף וסלע עבירה לשני בתי ישראל, מלכודת ומלכודת ליושבי ירושלים. רבים מהם ימעדו ויפלו, ישברו, נלכדו וילכדו" (אי 8.14-15). נבואה מרתקת זו מגלה מצד אחד שהוא יהיה מקדש לישראל ומצד שני הוא גם יהיה "אבן נגף וסלע עבירה". בברית החדשה אנו קוראים על ההתגשמות: "כמו שכתוב, הנה אני מניח בציון אבן נגף וסלע נבלה, וכל המאמין בה לא יבוש" (רומי ט':33). ).

נקודה חשובה היא העובדה שישעיהו מזכיר את "שני בתי ישראל", המתייחס ליהודה ולממלכת עשרת השבטים, ישראל. למרות שישראל, ממלכת עשרת השבטים, חדלה להתקיים כעם עצמאי, כל מי שהצטרף לשבט יהודה שמר על זהותו. אנו רואים זאת בהתגלות 7.

המחקר התיאולוגי הנוצרי מסתיים בסיפור הבא;

משיח ישראל, מקדש ואבן נגף, יופיע בפני האנשים ההולכים בחושך: "העם ההולך בחושך ראה אור גדול, ואל היושבים בארץ צל המוות, האור ראה. האיר" (היא 9.2). מפתיע שקטע זה מדבר על עם ישראל הנבחר, העם שעליו אמר משה: "כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך, וה' בחר בך מכל העמים אשר על פניהם הארץ, להיות לעם שלו" (ד"ה 14.2). אם האנשים האלה נמצאים בחושך, כמה עמוק חייבת להיות החושך שאנו כגויים מתמודדים איתו!


אזכורו בספר ישעיהו עריכה

  ערך מורחב – הנה העלמה הרה ויולדת בן

בספר ישעיה מוזכר עמנו אל כאשר ישעיה הלך יחד עם בנו שאר ישוב אל אחז המלך כדי לומר לו שלא ינצחו אותו פקח בן רמליהו מלך ישראל ורצין מלך ארם, שצרו על ירושלים.[2] לאחר שישעיה אומר את הדבר, אחז אינו מאמין לו,[3] וישעיה מתנבא, ומצוּוה שיבקש מאחז אות לקיום הדברים, גדול ככל שיהיה. אחז מסרב ובשל כך מתנבא ישעיה ונותן לו אות בעל כורחו. התיאור שכתוב על האות הוא שעלמה תלד בן, אשר יקראו את שמו עמנו אל, וכשיגדל וידע לבחור בין טוב לרע, כבר תתבטל ממלכת פקח ורצין.[4]

הפרשנות היהודית הקלאסית עריכה

העלמה עריכה

הפרשנות היהודית הקלאסית נחלקה באשר לשאלה מי היא העלמה הנזכרת: יש שאמרו שהיא אשת ישעיהו, ויש שאמרו שהיא אשתו של אחז.[5]

האות עריכה

בנוסף רבות דעות הפרשנים באשר למהות האות שנתן ישעיה לאחז. יש הסוברים כי האות היה שתתנבא אשתו, למרות שהייתה צעירה,[6] ולא ידועה כנביאה עד נקודת זמן זו.[7] יש הסוברים כי האות היה, שלא הייתה יכולה ללדת בשל צעירותה וילדה למרות כך.[8] יש הסוברים כי האות היה זה שידע ישעיה שהעלמה בהיריון למרות שהדבר לא היה ניכר מבחינה חיצונית.[9] יש הסוברים, שהאות היה ידיעת העתיד של ישעיה, על כך שתקרא העלמה לבנה עמנו אל, וכן על שפע כלכלי המתקרב ובא.[10] יש הסוברים כי האות הוא שידע ישעיה, שבן העלמה ההרה יהיה זכר.[11] ואילו אחרים סוברים כי האות הוא שעמנו אל הנולד, יאכל כבר כתינוק חלב ודבש, ודבר זה אינו מקובל אצל בני גילו.[12] לדעת אחרים האות אינו כולל בתוכו שינוי כלשהו מדרך הטבע, אלא פירוש המילה אות היא סימן לזיכרון דברים.[13] ותקרא העלמה לתינוק בשם עמנו אל לזיכרון.[14]

הפולמוס היהודי-נוצרי עריכה

התאולוגיה הנוצרית קושרת את לידת ישו ללידת העלמה המוזכרת בישעיה, והדבר נכתב במפורש בספר מתי.[15] רעיון זה גרר פולמוס בין-דתי נרחב בנושא:

הטיעונים לשלילת היותו של עמנואל ישו עריכה

  • המילה "עלמה" אינה מורה בהכרח על בתולים, אלא רק על גיל צעיר בימים, וכך באשר לזכרים, בהם ודאי לא קיים עניין הבתולים.[16]
  • השוני בשמות: בספר ישעיה מצוין כי העלמה תקרא לתינוק בשם עמנו אל, ולעומת זאת בספר מתי נכתב[17] כי המלאך מורה לקרוא לתינוק ישו, ומדוע לקשור בין האישים.[18]
  • אי היות הנבואה רלוונטית לאחז, אם נסבור שאכן עמנו אל הוא ישו.[19]
  • אי מציאת כל ממצא בין תקופת ישעיה לתקופת ישו, המרמז על כך שנבואת ישעיה עדיין לא התקיימה, או שהמילה "עלמה" פורשה כ"בתולה" בתקופה זו.[20]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוק י"ד, בספר מתי המאוחר בכ-800 מספר ישעיה, שונה השם משתי תיבות נפרדות - עמנו-אל, לתיבה אחת רציפה עמנואל (מתי א, 23), אולי על בסיס אזכור שקיים בספר ישעיה, אך לא מתייחס ישירות לעמנו אל הבן (ישעיה, ח', ח') (ראו להלן-אזכורים בתנ"ך)
  2. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוקים א'ד'
  3. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוק ט' ”אם לא תאמינו כי לא תאמנו”;ראו גם ספר ישעיה, פרק ז', פסוק י"א רש"י, מהר"י קרא, רד"ק, ומלבי"ם.
  4. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוקים י"די"ז
  5. ^ מהר"י קרא, אברהם אבן עזרא, ומלבי"ם כותבים שהיא אשתו של ישעיה. בפירוש מצודת דוד, נכתב כי היא אשת אחז. רד"ק מזכיר את שתי האפשרויות, ורש"י מצדד בכך שהיא אשתו של ישעיה, אך מזכיר גם את האפשרות השנייה.
  6. ^ עלמה
  7. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוק י"ד רש"י.
  8. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוק י"ד רש"י
  9. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוק י"ד הרב דוד אלטשולר מצודת דוד
  10. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוק י"ד הגאון מווילנה
  11. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוק י"ד מהר"י קרא
  12. ^ הרב אברהם אבן עזרא
  13. ^ כמו ”וקשרתם לאות על ידך” ספר דברים, פרק ו', פסוק ח' ששם ודאי הכוונה סימן לזיכרון
  14. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוק י"ד מלבי"ם ”וסימן שיזכרו כי ה' עמנו”
  15. ^ מתי א 22-23
  16. ^ כך במילון א. אבן-שושן, וכן בפסוקים רבים בתנ"ך, המראים כי השורש ע.ל.מ., מורה על גיל צעיר, עיינו לדוגמה "שמואל א', כ', כ"ב ”ואם כה אמר לעלם הנה החצים ממך והלאה לך כי שלחך ה'” וכן ספר ישעיה, נ"ד, ד'; תהילים, פ"ט, מ"ו; איוב, כ', י"א; איוב, ל"ג, כ"ה. בנוסף בתנ"ך מופיעה המילה בתולה (דברים, כ"ב, י"גי"ט) כך שאם רצה ישעיה לציין שמדובר בבתולה, הוא היה כותב את המילה עצמה ולא מילה אחרת.
  17. ^ מתי א' 21
  18. ^ השם עמנו אל אינו מופיע בברית החדשה כשמו של ישו, אף לא פעם אחת, חוץ מהפעם הזו שהיא ציטוט מספר ישעיה
  19. ^ בעניין זה קיימת דעה נוצרית הטוענת כי כל נבואה יכולה להתגשם מספר פעמים (התגשמות כפולה - double fulfilment), ואם כך נבואת ישעיה התגשמה פעמיים, אך דעה זו אינה מסבירה את הרלוונטיות של שאר חלקי נבואת ישעיה; לדוגמה: מה הקשר בין היחלשות מלכויות פקח ורצין לתקופת ישו (ישעיה, ז', ט"ז), ומהי הגאות הכלכלית המתוארת בנבואה. בנוסף, תאוריית ההתגשמות הכפולה משליכה כי לידת ישו מבתולה אינה ייחודית, משום שעמנו אל נולד אף הוא מבתולה
  20. ^ הממצא היחיד שהיה עשוי לרמוז על כך הוא תרגום השבעים שנכתב כ-200 שנים לפני תקופת ישו, ושם המילה "עלמה" מתורגמת כ-παρθένος, מילה שפורשה בטעות כ"בתולה", שכן בספר בראשית, ל"ד, ג' מתוארת דינה בת יעקב, באותה מילה – παρθένος, ובפסוק הקודם מופיע שנאנסה על ידי שכם בן חמור, כך שוודאי לא הייתה בתולה

קטגוריה:יהודי המאה השמינית לפנה"ס קטגוריה:ילדים במקרא