אביבה ליכטבלאו-בלס

ספורטאית ישראלית

אביבה בלס ליכטבלאו (נולדה ב-25 באוקטובר 1943[1]) היא ספורטאית עבר ישראלית. כאתלטית, הייתה אלופת ישראל (1963) ופעמיים סגנית אלופת המכביה (השמינית 1969 והתשיעית 1973) בהדיפת כדור ברזל. כשחקנית כדורסל, הובילה את קבוצת מכבי תל אביב ל-9 אליפויות מדינה ו-11 גביעי מדינה וכן השתתפה עם קבוצתה במשחקי גביע אירופה לאלופות. הייתה שחקנית נבחרת ישראל וקפטן הנבחרת בשתי קדנציות.[2][3] נבחרה להיכל התהילה של כדורסל הנשים בישראל.[1] כשחקנית ברידג' היא רחוקה 2 נקודות מדרגת רב אמן.[4]

אביבה ליכטבלאו-בלס
AVIVA LICHTBIAU-BLSS.jpg
לידה 1943 (בת 78 בערך)
מידע כללי
לאום ישראלישראל  ישראל
גובה 1.78
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
תת-ענף הדיפת כדור ברזל, זריקת דיסקוס
מועדון מכבי תל אביב
הישגים
שיאים אישיים ברזל: 12.31 מטר (1963)
דיסקוס: 31.68 מטר (1938)
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל  ישראל
המכביה
כסף השמינית 1969 הדיפת כדור ברזל
כסף התשיעית 1973 הדיפת כדור ברזל
ארד השישית 1961 הדיפת כדור ברזל

ביוגרפיהעריכה

בלס ליכטבלאו נולדה לשני אתלטים מצטיינים, פרידה ליכטבלאו (ברסון) אלופת המכביה הראשונה והמכביה השלישית וסגנית אלופת המכביה השנייה בזריקת דיסקוס, הייתה אלופת ישראל בזריקת דיסקוס במשך שנים רבות וחברת המשלחת האולימפית ללונדון, אשר בוטלה ברגע האחרון. דוד ליכטבלאו, הגיע ארצה למכביה השנייה כאצן למרחקים קצרים והיה אחד הרצים הבולטים בארץ. עם פרישתו היה שופט באתלטיקה קלה.[5]

בצעירותה הייתה ליכטבלאו אתלטית מצטיינת בהדיפת כדור ברזל ובזריקת דיסקוס, אך עד מהרה עברה למשחק הכדורסל והייתה לאחת מהשחקניות הבולטות בישראל בשנות השישים והשבעים.

קריירה באתלטיקהעריכה

במכביה השישית שנערכה בשנת 1961 זכתה בלס-ליכטבלאו במדליית ארד בהדיפת כדור ברזל בתוצאה של 11.85 מטר, אחרי אילה חצרוני שקבעה שיא מכביה חדש של 12.92 מטר ואולגה וינטנברג (12.27 מטר).

במכביה השמינית שנערכה בשנת 1969 זכתה בלס-ליכטבלאו במדליית כסף בהדיפת כדור ברזל בתוצאה של 11.89 מטר, אחרי מירה בולבה (11.92 מטר) ולפני ליאורית דניאל (11.65 מטר).

באליפות ישראל שנערכה ביולי 1970 זכתה במדליית כסף בהדיפת כדור ברזל בתוצאה של 11.77 מטר, אחרי ליאורית דניאל מהפועל ירושלים (11.80 מטר) ולפני מירה בולבה מהפועל עמק חפר (11.45 מטר).[6]

במכביה התשיעית שנערכה בשנת 1973 זכתה בלס-ליכטבלאו במדליית כסף בהדיפת כדור ברזל בתוצאה של 11.69 מטר, אחרי מירה בולבה שקבעה שיא מכביה חדש של 12.94 מטר ולפני רעיה זוננפלד (11.37 מטר).

קריירה בכדורסלעריכה

בלס-ליכטבלאו שיחקה בקבוצת הפועל רמת גן עד שנת 1960. בשנים 1961 ו-1962 זכתה באליפות צה"ל ביחד עם פיקוד מרכז. בשנים 1960–1976 שיחקה בתפקיד סנטרית (גובה 1.78 מטר) בקבוצת מכבי תל אביב איתה זכתה, ב-9 אליפויות מדינה (מתוך 11 שבהן זכתה הקבוצה) וב-11 גביעי מדינה (מתוך 12 שבהן זכתה הקבוצה). שחקנית נבחרת ישראל בכדורסל 1968, שחודשה לאחר הפסקה בת 18 שנים (הראשונה בשנת 1950). כיהנה בתפקיד קפטן הנבחרת בשנים 1972 ו-1976.

במשחק גמר גביע המדינה שנערך בשנת 1964, שבו זכתה קבוצתה נגד קבוצת הפועל פתח תקווה (76–46) היא קבעה שיא של 28 נקודות, בשנת 1969 במשחק גמר גביע המדינה שבו זכתה קבוצתה נגד קבוצת הפועל תל אביב (66–52) היא שיפרה את השיא ל-29 נקודות, שיא זה החזיק מעמד כ-9 שנים עד שענת דרייגור שחקנית אליצור תל אביב קלעה בשנת 1978 שיא חדש של 33 נקודות.[7][8]

קריירה בברידג'עריכה

בלס-ליכטבלאו החלה לשחק ברידג' בעשור החמישי לחייה לאחר שהתאלמנה. משחקת במועדון ויצו פתח תקווה. בעלת דרגת אמן זהב בכיר. חסרות לה 2 נקודות בינלאומיות על מנת לזכות בדרגת רב אמן.

חיים אישייםעריכה

בלס-ליכטבלאו היא אם לשלושה וסבתא ל - 5 נכדים

תארים והישגיםעריכה

על הישגיה נכנסה בלס-ליכטבלאו להיכל התהילה של כדורסל הנשים ישראל.[1]

שיאים אישייםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה