פתיחת התפריט הראשי
טקס פתיחת המכביה השנייה
האתלטים הצ'כוסלובקים צועדים באצטדיון בטקס הפתיחה של המכביה השנייה
לאה פלטשר נושאת את דגל המשלחת הארץ ישראלית למכביה השנייה, 1935

המכביה השנייה נערכה ב-1935, בין 2[1] ל-10 באפריל. היא התקיימה שלוש שנים לאחר המכביה הראשונה (1932) ולא כעבור ארבע, כנהוג באולימפיאדה. הדבר נבע מרצון המארגנים שלא להיראות כמחקים את האולימפיאדות, וחשוב מכך - לאפשר לספורטאים המעוניינים בכך להישאר בארץ ישראל, ובכך לעלות לארץ חרף חוקי "הספר הלבן" של הבריטים.

תוכן עניינים

היערכותעריכה

 
כרזה לקראת המכביה השנייה

המכביה השנייה נערכה באביב, כקודמתה המכביה הראשונה. בעוד ההכנות לזו הראשונה נמשכו שלושה חודשים בלבד, הרי שההתארגנות לקראת המכביה השנייה ארכה כשנה, עובדה שהגדילה באופן ניכר את ההוצאות. המכביה סבלה מבעיה תקציבית חמורה. קופת מכבי ארץ-ישראל הייתה דלה ביותר, או כפי שצוטט "התקציב הספיק בקושי לבולי-הדואר", ולכן הוחלט כי מכביה זו תיתמך כספית על ידי מכבי העולמי, כשמכבי ארץ ישראל מופקדת על הביצוע. נשיאות ההסתדרות ארגנה מגבית גדולה לקרן המכביה. משרדי מכביה מיוחדים נפתחו למטרה זו בלונדון, אלכסנדריה, ברלין, ורשה, פראג ותל אביב, ואורגנה מגבית מיוחדת בדרום אפריקה לטובת האצטדיון בתל אביב. הכרטיסים לתחרויות המכביה הוצעו למכירה בבית-מסחר לפסנתרים ובבתי-המרקחת של תל אביב.

מכביה זו הוכיחה כי ניתן להגיע מקופה ריקה לתוכן רב-ערך מבחינה לאומית, חינוכית וספורטיבית.

המדינות המשתתפותעריכה

במכבייה השנייה השתתפו 1,350 ספורטאים, נציגי 28 ארצות, שהתחרו ב-18 מקצועות. השתתפו בה נציגים ממדינות מרכז ומזרח אירופה (אסטוניה, בולגריה, דנציג, הונגריה, יוגוסלביה, ליטא, לטביה, פולין, צ'כיה ורומניה), וכן ממדינות ערב: מרוקו, לוב, מצרים וסוריה (לאחר מכביה זו, חלה הפסקה ארוכת שנים בהשתתפות משלחות ממדינות אלה). לראשונה הגיעו משלחות מאיטליה, בלגיה, הולנד, טורקיה, צרפת ודרום אפריקה (משלחות ממדינות אלה המשיכו להגיע למכביות הבאות).

ברגע האחרון הופתעו המארגנים מהשתתפות משלחת מכובדת מגרמניה, שקיבלה אישור מהשלטונות הנאציים להצטרף למשחקים.

משלחת דנציג צעדה בנפרד ממשלחות מכבי פולין וגרמניה, ברוח העימות הפוליטי בין אותן מדינות באותה תקופה.

טקסים ותחרויותעריכה

למרות התנגדותה של משטרת המנדט הבריטי, נערך ברחובות תל אביב מצעד מרשים של משתתפי המכביה, שנסקר על ידי הלורד מלצ'ט[2][3], נשיא הכבוד של הסתדרות מכבי העולמי. ההמנון שחיבר יגאל כספי נבחר מבין 15 המנונים מוצעים, והושר בטקסי הפתיחה והנעילה.

במכביה זו נוספו ענפי ספורט רבים וחשובים למשחקים הרשמיים, ביניהם: אופניים, ג'ודו, הרמת משקולות, חתירה, כדורעף וקליעה למטרה. ענפי הכדוריד והכדורסל, שלא התקיימו באותה מכביה, הוחזרו לרשימה במכביה השלישית, בעוד ענפי הרכיבה והאופנועים הוצאו סופית מהתחרויות.

המתחרים והזוכיםעריכה

איגרוףעריכה

תחרות זוכה מדינה
זבוב נושקס גרמניה   גרמניה
תרנגול נפוסי מצרים   מצרים
חצי בינוני דה קוסטה אנגליה   אנגליה
בינוני לונץ אנגליה   אנגליה
חצי כבד נוידינג פולין   פולין
כבד ד. קצן דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה

בן בריל (הולנד   הולנד) השתתף במכביה

אתלטיקהעריכה

ליליאן קופלנד מארצות הברית, האלופה האולימפית בזריקת דיסקוס זכתה בשלוש מדליות זהב בשלושת הענפים בהם השתתפה. סיביל קוף מארצות הברית, כוככת המכביה הראשונה, זכתה ב-4 מדליות, 2 זהב ו-2 כסף. מרילה פרייוולד מפולין בעלת מדליית ארד ממשחקי העולם לנשים זכתה בשתי מדליות זהב.[4][5][6][7]

בסיום תחרויות האתלטיקה, דורגה ארצות הברית במקום הראשון (254 נקודות), אחריה גרמניה (183 נקודות), פולין (178.5 נקודות), ארץ ישראל (139.5 נקודות), אוסטריה (135 נקודות) וצ'כוסלובקיה (105 נקודות).

אתלטיותעריכה

התחרות

ריצת 60 מטר סיביל קוף
ארצות הברית   ארצות הברית
8.3 שניות מאייר
גרמניה   גרמניה
8.4 שניות מרילה פרייוולד
פולין   פולין
8.6 שניות
ריצת 100 מטר קנדזורה
גרמניה   גרמניה
13.1 שניות סיביל קוף
ארצות הברית   ארצות הברית
13.2 שניות
ריצת 200 מטר סיביל קוף
ארצות הברית   ארצות הברית
27.6 שניות גרדה גוטליב
אוסטריה   אוסטריה
28 שניות יפה כהן
ישראל  ארץ ישראל
29.4 שניות
ריצת 80 מטר משוכות מרילה פרייוולד
פולין   פולין
14.1 שניות
קפיצה לגובה גרדה גוטליב
אוסטריה   אוסטריה
1.35 מטר פריד
גרמניה   גרמניה
1.25 מטר הס
ישראל  ארץ ישראל
1.25 מטר
קפיצה לרוחק מרילה פרייוולד
פולין   פולין
4.91 מטר סיביל קוף
ארצות הברית   ארצות הברית
4.87 מטר גרדה גוטליב
אוסטריה   אוסטריה
4.73 מטר
זריקת דיסקוס ליליאן קופלנד
ארצות הברית   ארצות הברית
37.38 מטר מרתה יעקב
גרמניה   גרמניה
34.0 מטר גויסמן
ישראל  ארץ ישראל
32.35 מטר
הטלת כידון ליליאן קופלנד
ארצות הברית   ארצות הברית
36.92 מטר מרתה יעקב
גרמניה   גרמניה
31.79 מטר צמסון
גרמניה   גרמניה
29.53 מטר
הדיפת כדור ברזל ליליאן קופלנד
ארצות הברית   ארצות הברית
12.32 מטר מרתה יעקב
גרמניה   גרמניה
11.25 מטר סוניה לוין
פולין   פולין
11.10 מטר

אתלטיםעריכה

התחרות

ריצת 100 מטר מ. סמית
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
11.2 שניות ה. לוצוף
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
ריצת 200 מטר אלפרד קניג
אוסטריה   אוסטריה
23.2 שניות הארי הופמן
(Harry Hoffman)
ארצות הברית   ארצות הברית
23.3 שניות
ריצת 400 מטר אברהם רוזנקרנץ
ארצות הברית   ארצות הברית
53.1 שניות אלפרד קניג
אוסטריה   אוסטריה
53.2 שניות אייב היימן
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
ריצת 800 מטר אברהם רוזנקרנץ
ארצות הברית   ארצות הברית
2:04.6 דקות אורגלר
גרמניה   גרמניה
לאון פאסי
יוון   יוון
2:05.8 דקות
ריצת 1500 מטר אברהם רוזנקרנץ
ארצות הברית   ארצות הברית
4:19.2 דקות שמואל רפופורט
צרפת   צרפת
4:25.2 דקות ארפד בלודי
אוסטריה   אוסטריה
4:25.4 דקות
ריצת 5000 מטר ד"ר י. הורביץ
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
16:09.8 דקות רינה
אנגליה   אנגליה
ריצת 10000 מטר ד"ר י. הורביץ
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
33:01.8 דקות ביל שטיינר
ארצות הברית   ארצות הברית
33.46 דקות רינה
אנגליה   אנגליה
34.05 דקות
שליחים 4x100 מטר דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה 45.6 שניות גרמניה   גרמניה
קורט לוין
אוסטריה   אוסטריה
אלפרד קניג
פריץ דויטשר

שליחים 4x400 מטר אוסטריה   אוסטריה
אלפרד קניג
פריץ דויטשר

3:36.4 דקות ארצות הברית   ארצות הברית ישראל  ארץ ישראל
ריצת 110 מטר משוכות פ. סמית
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
17.1 שניות עמיחי כספי
ישראל  ארץ ישראל
17.3 שניות ג'יימס סנדלר
ארצות הברית   ארצות הברית
18.3 שניות
ריצת 400 מטר משוכות אברהם רוזנקרנץ
ארצות הברית   ארצות הברית
1:01.6 דקות פריץ דויטשר
אוסטריה   אוסטריה
1:03.7 דקות קליין
פולין   פולין
1:04.5 דקות
קפיצה לגובה ג'יימס סנדלר
(James "Jimmy" Sandler)
ארצות הברית   ארצות הברית
1.81 מטר לנגר
גרמניה   גרמניה
1.70 מטר מרטין פיידן
ארצות הברית   ארצות הברית
1.65 מטר
קפיצה לרוחק בדריך ווסר
צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה
6.44 מטר ברמן
צרפת   צרפת
6.27 מטר עמיחי כספי
ישראל 
6.18 מטר
קפיצה במוט שיפר
צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה
3.10 מטר מרטין פיידן
ארצות הברית   ארצות הברית
3.00 מטר[8]
קפיצה משולשת ברמן
צרפת   צרפת
12.56 מטר עמיחי כספי
ישראל  ארץ ישראל
12.20 מטר בנד לטביה   לטביה
הדיפת כדור ברזל ג'וליוס פינקלשטיין
(Julius Finkelstein)
ארצות הברית   ארצות הברית
13.30 מטר לזר גולדשנידר
צרפת   צרפת
12.44 מטר בלא וייס
צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה
12.40 מטר
זריקת דיסקוס זאב שטיל
פולין   פולין
38.11 מטר בלא וייס
צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה
36.91 מטר טוביה מיורצ'יק[9]
פולין   פולין
35.49 מטר
יידוי פטיש בלא וייס
צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה
32.95 מטר הרמן
גרמניה   גרמניה
29.75 מטר טוביה מיורצ'יק
פולין   פולין
26.43 מטר
הטלת כידון דב רבינוביץ'
ישראל  ארץ ישראל
50.50 מטר בלא וייס
צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה
דוד הירשלר
ישראל  ארץ ישראל
קרב עשר וילדה רטשאו
צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה
4606 נקודות אריה אטרמן
צרפת   צרפת

התעמלותעריכה

קבוצתי

  - פולין   פולין
  - אוסטריה   אוסטריה
  - צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה
מקום 4 - יוגוסלביה   יוגוסלביה

נשים קרב רב (7)

  - מנדלה (גרמניה   גרמניה) - 118 נקודות
  - קורצפלד (פולין   פולין) - 111 נקודות

גברים קרב רב (12)

  - חיים רוזנברג (פולין   פולין) - 189 נקודות
  - קליפפר (אוסטריה   אוסטריה) - 184 נקודות
  - פלזנפלד (צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה) - 176 נקודות
מקום 4 - בושיץ (אוסטריה   אוסטריה) - 175 נקודות
מקום 5 - אברסון (אוסטריה   אוסטריה) - 174 נקודות
מקום 6 - גליק (יוגוסלביה   יוגוסלביה) - 179 נקודות

טניסעריכה

קבוצתי נשים

  - גרמניה   גרמניה
  - אנגליה   אנגליה
  - ישראל  ארץ ישראל

קבוצתי גברים

דניאל פרן(אנ') (אנגליה   אנגליה), דורג מקום 6 בעולם בשנת 1932 ולדיסלב הכט(אנ')(צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה), דורג מקום 6 בעולם בשנת 1934, השתתפו בטורניר וניצחו בו.

  - דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
  - אנגליה   אנגליה
  - פולין   פולין
מקום 4 - צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה
מקום 5 - צרפת   צרפת
מקום 6 - ישראל   ישראל

טניס שולחןעריכה

קבוצתי

  - אוסטריה   אוסטריה
  - לטביה   לטביה
  - ישראל  ארץ ישראל
מקום 4 - רומניה   רומניה
מקום 5 - גרמניה   גרמניה
מקום 6 - יוון   יוון
מקום 7 - אנגליה   אנגליה
מקום 8 - ליטא   ליטא

נשים יחידות

  - ד"ר סלומון (רומניה   רומניה)
  - גורביץ-שוסטר (ליטא   ליטא)

גברים יחידים

  - פינברג (לטביה   לטביה)
  - רודיוס (לטביה   לטביה)

כדורגלעריכה

  - רומניה   רומניה
  - גרמניה   גרמניה
  - ישראל  ארץ ישראל
מקום 4 - פולין   פולין
מקום 5 - אנגליה   אנגליה
מקום 6 - ליטא   ליטא

כדורמיםעריכה

[7]
  - צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה
  - אוסטריה   אוסטריה
  - ישראל  ארץ ישראל
מקום 4 - מרוקו   מרוקו
מקום 5 - פולין   פולין
מקום 6 - לוב   לוב

תוצאות המשחקים

סיףעריכה

[10]
  - מצרים   מצרים
  - יוגוסלביה   יוגוסלביה
  - ישראל  ארץ ישראל

קפיצה למיםעריכה

בתחרויות השתתף יוליוס בלס מצ'כוסלובקיה, בעל מדליית ארד באליפות אירופה.

נשים
מקפצה של 3 מטר

  - ג'ניס ליפסון (ארצות הברית   ארצות הברית) - 88.9 נקודות
  - מודרן (אוסטריה   אוסטריה) - 62.3 נקודות
  - קרמר (גרמניה   גרמניה)

מגדל

  - מודרן (אוסטריה   אוסטריה)

גברים
מקפצה של 3 מטר

  - יוליוס בלס (צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה) - 148 נקודות
  - ד"ר ביליג (ישראל  ארץ ישראל) - 124.9 נקודות
  - קרלי אדלר (אוסטריה   אוסטריה) - 116.7 נקודות

מגדל

  - ד"ר ביליג (ישראל  ארץ ישראל) - 124.9 נקודות
  - קרלי אדלר (אוסטריה   אוסטריה)

שחייהעריכה

בסיום תחרויות השחייה, דורגה אוסטריה במקום הראשון (196 נקודות), אחריה צ'כוסלובקיה (127 נקודות), ארצות הברית (75 נקודות), ארץ ישראל (67 נקודות), פולין (47 נקודות).

שחייניותעריכה

פריצי לוי והדי ורטהיימר מאוסטריה, שזכו כל אחת בשתי מדליות זהב והגנו על תאריהן מהמכביה הראשונה בלטו בתחרויות השחייה בין הנשים. לוי וורטהיימר זכו כל אחת במדליית ארד באליפות אירופה בשחייה (400 מטר חופשי ו-200 מטר חזה בהתאמה) וסיימו במקומות 11 ו-13 בהתאמה באולימפיאדת אמסטרדם (1928).[5]

התחרות

100 מטר חופשי ג'ניס ליפסון
ארצות הברית   ארצות הברית
1:14.4 דקות
שיא מכביה
פריצי לוי
אוסטריה   אוסטריה
1:16.2 דקות גרצה גוטליב
אוסטריה   אוסטריה
1:21.6 דקות
400 מטר חופשי פריצי לוי
אוסטריה   אוסטריה
6:17 דקות ג'ניס ליפסון
ארצות הברית   ארצות הברית
100 מטר גב ג'ניס ליפסון
ארצות הברית   ארצות הברית
1:30.2 דקות לוסי גולדנר
אוסטריה   אוסטריה
אלישבע שמידט
אוסטריה   אוסטריה
200 מטר חזה הדי ורטהיימר
אוסטריה   אוסטריה
3:18 דקות גוטמן
גרמניה   גרמניה
3:29.9 דקות רות לנגר
אוסטריה   אוסטריה
3:43.6 דקות
שליחות 4x100 מטר חופשי אוסטריה   אוסטריה 5:34.6 דקות ישראל  ארץ ישראל 6:02.6 דקות פולין   פולין 7:11.2 דקות

שחייניםעריכה

פבל שטיינר מצ'כוסלובקיה שהגן על תוארו מהמכביה הראשונה. שטיינר זכה במדליית ארד באליפות אירופה במשחה ל-100 מטר חופשי וכן פרנטישק גטרויר מצ'כוסלובקיה שזכה ב-4 מדליות זהב, בלטו בתחרויות השחייה בין הגברים.[5]

התחרות

100 מטר חופשי פבל שטיינר
צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה
1:02.6 דקות אלפרד נקש
צרפת   צרפת
1:03.2 דקות איליה שרייבמן
פולין   פולין
1:04.2 דקות
400 מטר חופשי פרנטישק גטרויר
צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה
5:18.0 דקות ג'ורג' שיינברג
ארצות הברית   ארצות הברית
איליה שרייבמן
פולין   פולין
1500 מטר חופשי פרנטישק גטרויר
צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה
21:33.0 דקות
שיא מכביה
פאול ואגו
אוסטריה   אוסטריה
22:11 דקות ג'ורג' שיינברג
ארצות הברית   ארצות הברית
22:53 דקות
200 מטר חזה ג. שרייבמן
פולין   פולין
3:01.8 דקות
שיא מכביה
אבלס
צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה
ולטר גולדשמיט
גרמניה   גרמניה
100 מטר גב ג'ורג' שיינברג
ארצות הברית   ארצות הברית
1:15.0 דקות ריינר
צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה
1:20 דקות קלוג רייזר
אוסטריה   אוסטריה
1:22 דקות
שליחים 4x200 מטר חופשי צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה 10:22.0 דקות מצרים   מצרים אוסטריה   אוסטריה

שחמטעריכה

במכביה השנייה נערכו לראשונה תחרויות שחמט במסגרת המכביה. בתחרות השחמט זכה האמן משה בלאס מפולין, מי שהיה בעברו אלוף ורשה וחבר במשלחת האולימפית הפולנית. בלאס צבר 7 וחצי נקודות מתוך 9 אפשריות והקדים את יוסף פורת ואת דוד אנוך, שצברו שבע נקודות כל אחד. הזכייה הקנתה לבלאס תואר לא רשמי של אלוף ארץ ישראל.

סיכום התחרויותעריכה

[6][7][11]

מקום מדינה ניקוד
1 אוסטריה   אוסטריה 380.5 נקודות
2 ארצות הברית   ארצות הברית 377 נקודות
3 גרמניה   גרמניה 374 נקודות
4 ישראל  ארץ ישראל 359.5 נקודות
5 פולין   פולין 341 נקודות
6 צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה 314 נקודות
7 דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה 135 נקודות
8 מצרים   מצרים 125 נקודות
9 יוגוסלביה   יוגוסלביה 106.5 נקודות
10 אנגליה   אנגליה 75 נקודות
11 צרפת   צרפת
12 רומניה   רומניה
13 הולנד   הולנד
14 דנמרק   דנמרק
15   דנצינג
16 יוון   יוון
17 בלגיה   בלגיה
18 מרוקו   מרוקו
19 לטביה   לטביה
20 לוב   לוב
21 ליטא   ליטא

פירות המכביהעריכה

ארץ ישראל נהנתה באותה שנה מגאות כלכלית יחסית. העיר תל אביב גדלה ונסללו רחובותיה הראשיים. גם האצטדיון גדל ונוספו לו מקומות צפייה רבים.

המכביה השנייה העניקה ליישוב את בריכת השחייה הראשונה (50 מטרים) בשכונת בת גלים בחיפה, ששימשה לתחרויות עד המכביה הרביעית.

המכביה השנייה התארגנה ונערכה בשנים הראשונות לשלטון הנאצים בגרמניה, לאחר עליית היטלר לשלטון ב-1933, ועל אירופה כולה ריחף ענן כבד. בארץ ישראל המשיך שלטון המנדט הבריטי להגביל את מספר אשרות העלייה. רבים ממשתתפי המכביה, במיוחד מקרב המשלחות מבולגריה, גרמניה ופולין, ניצלו את ההזדמנות להישאר בארץ ישראל. המשלחת מפולין שכללה 70 ספורטאים נשארה כולה בארץ ישראל ולא היה מי שיחזיר את הדגל לוורשה.[12] אפילו חברי תזמורת כלי הנשיפה מבולגריה, שהגיעו להשתתף בטקסי הפתיחה והנעילה, נשארו כולם, ובתום המכביה שלחו חזרה לבולגריה רק את כלי נגינתם.

שתי המכביות הראשונות נערכו בימי המנדט הבריטי בארץ ישראל, וזכו לכינוי "מכביות העלייה", בזכות מאות המשתתפים ממדינות מזרח ומרכז אירופה שניצלו את ההזדמנות להישאר בארץ ישראל בתום המשחקים. שתיהן היו הרבה יותר ממפעל ספורטיבי - הן היו חלק מכלל המפעל הציוני והלאומי, בשנים הקריטיות שלפני מלחמת העולם השנייה והקמת מדינת ישראל.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה