אביעד שר שלום באזילה
רבי אביעד שר שלום באזילה (מכונה השר שלום; ה'ת"מ, 1680 – ט"ו בתשרי ה'תק"ד, 3 באוקטובר 1743) היה רב וראש ישיבה, מקובל, מהנדס ואסטרונום יהודי-איטלקי. רבה של מנטובה.
| לידה |
1680? מנטובה, דוכסות מנטובה  |
|---|---|
| פטירה |
1749 (בגיל 69 בערך) מנטובה, ממלכת הבסבורג |
| תקופת הפעילות |
?–1749 |
  | |
קורות חיים עריכה
נולד במנטובה לרב מנחם שמשון באזילה שכיהן כרבה של העיר. למד אצל אביו ואצל רבי משה זכות ותלמידו רבי בנימין הכהן ויטאלי. בבגרותו דבק במקובל רבי יהודה בריאל שהיה לרבו המובהק.[1] בשנת תפ"ט הוסמך לרבנות. בצעירותו רכש ידע רחב במדעים בני תקופתו, בדגש על אסטרונומיה והנדסה וחיבר חיבורים בתחומים אלו.[2] רגיל היה לומר "כל החכמות למדתי במשך עשר שנים, אך חכמת התלמוד נער הייתי גם זקנתי ולא מצאתי כי אם שמץ מנהו".[3]
לאחר פטירת אביו[דרושה הבהרה] עמד במקומו בראשות הישיבה במנטובה וכיהן כרב העיר, תשובותיו ההלכתיות משוקעות בכתבי בני דורו כמו "פחד יצחק" של רבי יצחק למפרונטי ושו"ת הרב"ך. בעת הפולמוס נגד רמח"ל נמנה עם תומכיו. באופן כללי נמנה עם מחנה המצדדים בקבלה והקדיש לנושא את ספרו "אמונת חכמים" (מנטובה ה'ת"ץ, 1730). בחיבור "מטפחת ספרים" כתב הרב יעקב עמדין הגהות על ספרו זה.
ביאורו על המחזה "תפתה ערוך" של רבו הרמ"ז, נדפס בוונציה ה'תע"ה (1715).[4] מלבד חיבוריו, עסק גם בהגהת ספרים והכנתם לדפוס, הוא פיקח על הדפסת ספרי שולחן ערוך שנדפסו במנטובה בשנים תפ"ג-תפ"ד והגיה אותם, ויזם את הדפסת התנ"ך עם מנחת שי שיצאה לפועל רק לאחר מותו.
קישורים חיצוניים עריכה
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אבי עד שר שלום בהרב מנחם שמשון באזילה", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 6, באתר היברובוקס
- "באזיליאה, אביעד שר שלום", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ב, עמודים 276–277, באתר היברובוקס
- משפחת באזילה-באזילאה-באסולה-באסלה, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ספרו
אמונת חכמים, באתר ויקיטקסט- מהדורה חדשה ע"פ כתב-היד המקורי של הספר, באתר ויקיטקסט
- אמונת חכמים, מנטובה ה'ת"ץ, באתר היברובוקס
- אמונת חכמים, ורשה תרמ"ח, באתר היברובוקס
- אביעד שר שלום באזילה, באתר "החכם היומי"
אביעד שר שלום בן מנחם שמשון בזילה (1680?-1743), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ בהקדמת ספרו "אמונת חכמים" הוא כותב: "כל ימי גדלתי בין החכמים, הם הם כבוד מעלת אבא מארי זצ"ל, וכמהר"ר משה זכות, וכמהר"ר יהודה בריאל הוא היה רבי מובהק, וכמהר"ר בנימין הכהן, המה בצדקתם הורוני".
- ^ שם כתב: "כי יודע כל שער עמי כי בימי חרפי למדתי חכמת הטבע וחכמת הכוכבים, עד שיצא לי שם בין הגוים בגלילות האלה".
- ^ שם הגדולים, מערכת ספרים, ערך אמונת חכמים.
- ^ תפתה ערוך, ויניציאה: ברגדין, תע"ה, באתר היברובוקס.