אבי פיקאר
ד"ר אבי פיקאר (נולד ב-1967) הוא היסטוריון של ארץ-ישראל בתקופת העת החדשה במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.
לידה |
1967 (בן 57 בערך) צרפת |
---|---|
ענף מדעי | היסטוריה |
מקום מגורים | ישראל |
תאריך עלייה | 1969 |
מנחה לדוקטורט | זאב צחור |
פרסים והוקרה | |
lisa | |
תרומות עיקריות | |
חקר היחסים הבינעדתיים; פיזור האוכלוסייה | |
ביוגרפיה
עריכהפיקאר נולד בצרפת ובגיל שנתיים עלה לישראל וגדל בירושלים. אביו, ברוך (ז'אן-בנואה), בן למשפחה מיהדות אלזס, וז'קלין, בת לאם שהגרה מאלג'יריה לצרפת ולאב שהגר מגרמניה לצרפת. אביו ברוך נפל במלחמת יום הכיפורים במוצב מילנו שבקו בר-לב. הוא למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר. לקראת שירותו הצבאי הצטרף לגרעין נח"ל לירוחם, ואף על פי שהגרעין התפרק לפני הגיוס, הצטרף פיקאר לגרעיני הנח"ל שהגיעו לירוחם, לאחר שחרורו מצה"ל כקצין מודיעין.[1] בירוחם עסק בהדרכת נוער במדרשת ביחד, שעוסקת בפערים חברתיים, ובעקבות העבודה שם החליט להתמקד בנושא במסגרת לימודיו האקדמיים.
את שלושת תאריו האקדמאים עשה פיקאר באוניברסיטת בן-גוריון. את התואר הראשון אותו סיים ב-1994 עשה במחלקה להיסטוריה ובמחלקה למדעי ההתנהגות. את תאריו המתקדמים עשה במחלקה להיסטוריה. את המ.א. סיים ב-1998 וכתב על "העלייה הסלקטיבית מצפון אפריקה, 1952-1954" בהנחיית פרופ' זאב צחור ופרופ' (אז ד"ר) חנה יבלונקה. את עבודת הדוקטורט סיים ב-2004 וכתב על "מדיניות העלייה והקליטה של יהדות צפון אפריקה, 1951-1956", בהנחיית פרופ' זאב צחור. בשנים 2005–2006 עשה פוסט דוקטורט באוניברסיטת ניו יורק NYU.
פיקאר החל ללמד במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ב-2010. לפני כן לימד באוניברסיטת בן-גוריון, במכללת ספיר, באוניברסיטת רטגרס, באוניברסיטת מרילנד, באוניברסיטת ניו יורק, במכללת אחווה, במכללת הרצוג ובאוניברסיטה הפתוחה.
פיקאר מתמחה ביחסים בין-עדתיים בישראל; בעלייה לישראל ומדיניות עלייה; בפיזור אוכלוסייה בשנות החמישים; בעיירות פיתוח; ובציונות דתית. הוא התמקד במדיניות העלייה כלפי יהודי צפון אפריקה בשנות החמישים[2]; הוא כתב גם על ההצבעה לש"ס; על אכלוסן של עיירות הפיתוח; על הניסיון לחינוך מסורתי בשנות החמישים; ועל המזרחים בחינוך הממלכתי דתי. ב-2015 זכה בפרס שז"ר לספר הטוב ביותר בתחום תולדות ישראל ספרו; "עולים במשורה – מדיניות העלייה של ישראל כלפי יהודי צפון אפריקה – 1951-1956". בנובמבר 2017 קיבל פיקאר את "אות יקיר ברית יוצאי מרוקו בישראל" באירוע השנתי שמקיים הארגון.
בשנת 2017 השתתף פיקאר כמומחה בסרט (שהופק בעקבות מכרז של הרשות השנייה להפקת סדרה על עיירות הפיתוח) "סאלח, פה זה ארץ ישראל". בעדותו המצולמת תרם לביסוס ואישוש טענות על אפליה מכוונת כנגד עולי מרוקו בשנות ה-50 וה-60. במקביל הוא מתח ביקורת על אי דיוקים שהיו לדעתו בסדרה.[3][4][5]
פיקאר נשוי לעליזה, אב לחמישה ומתגורר בירוחם. אחיו הוא ד"ר אריאל פיקאר.
פרסומים ומחקרים בולטים
עריכהספרים
עריכה- עולים במשורה – מדיניות העלייה של ישראל כלפי יהודי צפון אפריקה – 1951-1956, הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2013. הספר זכה בפרס שז"ר לספר הטוב ביותר בתולדות ישראל לשנת 2015.
מאמרים
עריכה- אבי פיקאר, ראשיתה של העלייה הסלקטיבית בשנות החמישים, עיונים בתקומת ישראל 9, 1999, עמ' 338–394
- “Emigration, Health and Social Control” Journal of Israeli History vol. 22/2 (Autumn 2003), Pp. 32-60
- "'רכבת מקזבלנקה למושב או לעיירת פיתוח' - קליטת עולי צפון אפריקה ואכלוס הפריפריה הישראלית" בתוך א. בראלי, ד. גוטווין וט. פרילינג (עורכים) ישראל: בין כלכלה לחברה, הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2005, עמ' 581–614
- "יחסו של עיתון הארץ לעלייה מצפון אפריקה", בתוך ישראל – היסטוריה תרבות וחברה, כרך 10, 2006, עמ' 117–143
- "ההצבעה לש"ס - התשובה הרציונלית למצוקה האמוציונלית", בתוך תרבות דמוקרטית כרך 11, 2007, עמ' 151–201
- "Soft Religiosity: The Identity of North African Youths in Israel in the 1950’s", Journal for the Study of Sephardic and Mizrahi Jewry, Vol. 2/2 (March 2009) Pp 131-167
- "מי ומי ההולכים – אכלוסן של עיירות הפיתוח" בתוך צ. צמרת, א חלמיש וא. מאיר (עורכים), עיירות הפיתוח, יד יצחק בן-צבי. 2009, עמ' 195–216
- "בצבת בממסדים – הניסיון לחינוך מסורתי", קתדרה 134, טבת ה'תש"ע, 2009. עמ' 113–138
- "שיתופם של המזרחים בחינוך הציוני דתי והדרתם ממנו" בתוך ל. רוזנברג וי. רקנטי (עורכים) זהו (ת) החמ"ד – מאה שנים לחינוך הציוני דתי, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 2011, עמ' 219 – 232
- "חלוצים נשכחים – עולי ארצות האסלאם וההתיישבות לאחר קום המדינה", בתוך: ניר מן (עורך), עלי זית וחרב – קו התלם: עיונים בתפיסות ההתיישבות האסטרטגית ביישוב העברי, יא, ירושלים ורמת-אפעל: כרמל והמרכז לחקר כוח המגן מייסודו של ישראל גלילי, ה'תשע"א, עמ' 112–148
- “The Reluctant Soldiers of Israel's Settlement Project: The Ship to Village Plan in the mid 1950s”, Middle Eastern Studies, vol. 49/1 (January 2013) Pp.29-46
- "ציונות ודת – בין מזרח למערב, בין סתירה להשלמה", מסת ביקורת על הקובץ הציונות לאזוריה, שלושה כרכים בעריכת אלון גל, פעמים, 135 (ה'תשע"ג) עמ' 183–194
- "Funding Aliyah: American Jewry and North African Jews, 1952-1956", Studies in Contemporary Jewry, vol. 27 (2014), Pp.231 – 247
- "ממאבק על משאבים למאבק על זהות – השאלה העדתית בעשור הרביעי" בתוך צבי צמרת ואחרים (עורכים), העשור הרביעי, יד יצחק בן-צבי, 2016, עמ' 317 – 340
- "Like a Phoenix: The Renaissance of Sephardic/Mizrahi Identity in Israel in the 1970s and 1980s" Israel Studies, 22.2 (2017), Pp.1-25"
- "Tradition versus Tradition: Mizrahi Pupils in National Religious Schools in Israel, 1948–1990s" Journal of Modern Jewish Studies, (2017), Pp. 1-17"
- "Building the Country or Rescuing the People: Ben-Gurion’s Attitude towards Mass Jewish Immigration to Israel in the Mid-1950s", Middle Eastern Studies, 54/3 2018, Pp. 382-399
- "הישראליזציה של העולים מארצות האסלאם – מוסדות החינוך במושבים בשנות החמישים", קתדרה, 173, תשרי ה'תש"ף, 2019. עמ' 109--132
- "סולדיריות מתנשאת – מבט ישראלי על יהודי ארצות האסלאם" בתוך אופיר עבו ותניה ציון (עורכים) העולם היהודי - מבטים מישראל, מכון בן-גוריון, 2020, עמ' 141 – 168.
- "קולוניאליזם, לאומיות ומבט העומק", בתוך אביעד מורנו ואחרים (עורכים), ההיסטוריה הארוכה של המזרחים, מכון בן-גוריון, 2021, עמ' 186-210.
פרסומים לא אקדמיים
עריכה- "הציונות הדתית והמזרחים – מאז ועד היום", דעות 47, אוקטובר 2010, עמ' 4–7
- "הספרות החדשה על ש"ס", תכלת 8 1999, עמ' 172–176
- "רב תרבותיות – הדרך לכור היתוך חדש" מפנה 34 יולי 2001, עמ' 11–17
- "ממרקש לירושלים" תכלת 14, 2003, עמ' 153–159
- "השסעים של היום זה לא מה שהיה פעם", ארץ אחרת 19, נובמבר-דצמבר 2003, עמ' 64–66
- "זיכרון שגוי", תכלת 17, 2004, עמ' 137–143
- מתעלמים, מגזימים והכיוון הנכון – על המחקר בסוגיה העדתית בישראל, באתר "דיומא", 12 ביולי 2020
- (יחד עם אבשלום בן צבי), "קונספירציה כבקשתך" (ביקורת ספרים מורחבת על הספר "ילדי הלך לאן – חטיפת ילדי תימן: החטיפה וההכחשה" מאת נתן שיפריס), השילוח 22, נובמבר 2020, עמ' 191-202.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של אבי פיקאר
- אבי פיקאר, ברשת החברתית פייסבוק
- רשימת המאמרים של אבי פיקאר באתר רמב"י
- מדיניות ההגירה הסלקטיבית, ד"ר אבי פיקאר, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, סרטון באתר יוטיוב
- מדיניות העלייה של ישראל לאחר קום המדינה - ד"ר אבי פיקאר, סרטון באתר יוטיוב
- מדיניות העלייה "מהאוניה לכפר", ד"ר אבי פיקאר, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, סרטון באתר יוטיוב
- קולוניאליזם, לאומיות ומבט העומק: תובנות להבנת השאלה העדתית בעקבות אימת הקרנבל, סרטון באתר יוטיוב
- ד"ר אבי פיקאר - הצלה וההתיישבות של יהודי מרוקו בנגב, סרטון באתר יוטיוב
- ד"ר אבי פיקאר- מקומן של עיירות הפיתוח בספר מדבר יהודה: ערד, דימונה וירוחם, סרטון באתר יוטיוב
- היררכיה וסולידריות בין עדות בישראל - ד"ר אבי פיקאר, המחלקה ללימודי ארץ ישראל, סרטון באתר יוטיוב
- מרכז דהאן - ד"ר אבי פיקאר ההתישבות של יוצאי ארצות ערב, סרטון באתר יוטיוב
- המזרוחניקים והמזרחים: הציונות הדתית והשאלה העדתית - ד"ר אבי פיקאר, סרטון באתר יוטיוב
- ד"ר אבי פיקאר - יישובו של הנגב הצפוני ע"י עולים מצפון אפריקה, סרטון באתר יוטיוב
- כנס מחקרי שפלת יהודה- ד"ר אבי פיקאר אכלוסם של מושבי חבל לכיש בשנות ה-50, סרטון באתר יוטיוב
- יום פתוח - לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, בר-אילן, סרטון באתר יוטיוב
- אבי פיקאר (1967-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ "נשאר בפריפריה. מבחירה | אריאל הורוביץ". מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות. 2015-06-19. נבדק ב-2017-11-09.
- ^ מחקר: מזרחים הועלו לארץ רק כשיכלו לפרנס, באתר nrg
- ^ יהונתן ליס ועופר אדרת, שקד: נפתח את מסמכי הסוכנות בעקבות הסדרה "סאלח פה זה ארץ ישראל", באתר הארץ, 11 במרץ 2018
- ^ אבי פיקאר, יוספטל וסאלח: הצגה היסטורית פשטנית, באתר ישראל היום, 1 באפריל 2018
- ^ אבי פיקאר, ב"סאלח" יש אמת, אבל לא כל האמת, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2018