ויקיפדיה

חינוך ממלכתי דתי

זרם חינוכי בישראל

חינוך ממלכתי-דתי (חמ"ד) ניתן בישראל על פי חוק חינוך ממלכתי בבתי ספר ממלכתיים-דתיים (ממ"ד).

חינוך ממלכתי דתי
מדינה ישראל
משרד ראשי משרד החינוך
יושב ראש שוש נגר
נוצר מתוך זרם המזרחי
מוטו בית חינוך כמשפחה
https://hemed.education.gov.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מִנהַל החינוך הדתי במשרד החינוך הוא הממונה על הפעלת המסגרת החינוכית של בתי הספר המוגדרים ממלכתיים דתיים.

שורשי החינוך הממלכתי דתי

עריכה

זרם המזרחי

עריכה
  ערך מורחב – שיטת הזרמים בחינוך

חמ"ד הוקם על בסיס זרם המזרחי - זרם חינוך של תנועת המזרחי שהוקם בשנת 1902 כתגובה ליוזמות הפרקציה הדמוקרטית לחולל מהפכה תרבותית-חילונית. זרם זה פעל כזרם חינוך רשמי בהסתדרות הציונית בתקופת המנדט הבריטי ועד לחקיקת חוק חינוך ממלכתי.

חינוך המזרחי בארץ ישראל החל כשהגיע הרב יהודה לייב מימון בתרס"ה (1905), אז הוקם בית הספר תלמוד תורה אחווה ביפו, שהפך לתחכמוני. גם בתי ספר נוספים של זרם המזרחי, ולאחר מכן של החינוך הממלכתי-דתי, נקראו בשם זה. המגמה החינוכית של "זרם המזרחי" הייתה חינוך דתי אורתודוקסי בשילוב רוח הציונות והמודרניזם. בניגוד לנהוג בבתי ספר חרדיים ובחדר, נלמדו בבתי הספר של המזרחי גם מקצועות חול: מדעים, מקצועות הומניים ושפות.

הזרם הפך לזרם רשמי בחינוך הציוני כשוועידת לונדון של ההסתדרות הציונית ביולי 1920 אישרה הכרה בסוגים שונים של בתי ספר במערכת החינוך העברי בארץ ישראל. ההסדר נקבע מתוך חשש שהמזרחי יקים מערכת חינוך דתית נפרדת מההסתדרות הציוניות ומתוך תקווה כי מפלגת המזרחי תפעל לקרב את החוגים האורתודוקסים באירופה לציונות ולארץ ישראל[1].

בשנת 1950 חל משבר בעקבות תלונות קשות בדבר כפייה אנטי-דתית בחינוך הילדים במחנות העולים, ובפרט ילדי העולים מתימן. בעקבות כך הוקמה ועדה בראשות השופט גד פרומקין. הוחלט כי לילדי עולי תימן במחנות יוענק חינוך דתי. הדבר חיזק את דרישת המפלגות הדתיות לשמור על עצמאות החינוך הדתי.

הבסיס החוקי

עריכה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

חוק חינוך ממלכתי, שאושר בכנסת באוגוסט 1953, בא לבטל את שיטת הזרמים בחינוך, והביא להחלפת זרם המזרחי בחינוך ממלכתי דתי, בניהול האגף לחינוך דתי במשרד החינוך. בחוק נקבעו פריבילגיות מסוימות לחינוך הממלכתי-דתי והוחלט שיהיה עליו ממונה דתי אורתודוקסי (ראש אגף), ושר החינוך יידרש להתייעץ עם מועצה מיוחדת בכל הקשור בחינוך זה.

חברי מועצת החמ"ד מאז 2022[2]: יהודה ברנדס (יו"ר), רחל שפרכר-פרנקל, הרב עמיחי גורדין, אסתי רוזנברג, הרב אורי שרקי, שרה אליאש, הרבנית ד"ר לאה ויזל, הרב ניסים מלכה, אורלי לרר, גבריאל שמעון, ברכה דאום רייטר, הרב גלעד מסינג, ד"ר מירי שליסל ושושנה שפיגל.

בתי הספר של החינוך העצמאי של הזרמים החרדיים ובתי הספר של אגודת ישראל הוכרו כזרם נפרד מהחינוך הממלכתי-דתי.

בחוק חינוך ממלכתי התשי"ג-1953 נכתב: ”חינוך ממלכתי דתי פירושו - חינוך ממלכתי, אלא שמוסדותיו הם דתיים לפי אורח חייהם, תכנית לימודיהם, מוריהם ומפקחיהם, ובהם מחנכים לחיי תורה ומצוות על פי המסורת הדתית וברוח הציונות הדתית”

מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך הוא הממונה על הפעלת המסגרת החינוכית של בתי הספר המוגדרים "ממלכתיים דתיים": הכשרת המורים ואישורם לפעול במוסדות הנכללים במסגרת זו, קביעת תוכנית לימודים ועקרונות פדגוגיים. סעיף 18 קובע: ”המועצה לחינוך ממלכתי דתי רשאית לפסול, מטעמים דתיים בלבד, מינויו או המשכת שירותו של מנהל או מפקח או מורה במוסד חינוך ממלכתי דתי” בהתאם, אנשי ההוראה בזרם הממלכתי-דתי הם דתיים, וכל מורה נדרש לחתום על הצהרה שהוא מקיים אורח חיים דתי.

ראשי מִנהַל החינוך הדתי

עריכה
מנהל תקופת כהונה
יוסף גולדשמידט 1953[3] - 1968
יהודה קיל 1968[4] - 1977
אברהם רון 1977[5] - 1984[6]
ד"ר יעקב הדני 1985[7] - ינואר 1989[8][9]
מתתיהו (מתי) דגן יוני 1989[10][11] - 2000
שמעון אדלר 2000–2008[12][13][14]
אסתי רוסט (ממלאת מקום) 2009[15]
אברהם ליפשיץ 2010–2019
שושנה (שוש) נגר[16] (ממלאת מקום[17]) 2019[18] - 2024[19][20]

נתונים

עריכה
תלמידי בחינוך היסודי לפי פיקוח[21]
שנה מספרים מוחלטים חינוך ממלכתי חינוך ממלכתי דתי חינוך חרדי[22]
אחוזים מספרים אחוזים מספרים אחוזים מספרים
כיתות א'
ה'תש"ך 47,988 64.2 30,712 28.2 13,436 7.6 3,359
ה'תשפ"ד 137,199 49.8 68,325 20.6 28,263 29.6 40,610
כיתות א' - י"ב
ה'תש"ך 512,870 66.9 344,777 26.1 136,549 7 35,900
ה'תשפ"ד 900,462 48.6 437,624 19 171,087 32.4 291,749

בכ-80% מבתי הספר העל-יסודיים בחמ"ד נהוגה הפרדה מגדרית בין בנים ובנות, כאשר בבתי הספר היסודיים מגמות ההפרדה התעצמו מאוד מאז שנת 2000: בעוד בשנת 2000 רק 43% מתלמידי החמ"ד בחינוך היסודי למדו בכיתות נפרדות בשנת 2015 כבר 61% למדו בכיתות נפרדות[23].

אף על פי שמדובר בחינוך דתי, כ-25% מהתלמידים בחמ"ד מגיעים מבתים מסורתיים או חילוניים[24].

הרקע החברתי-כלכלי של תלמידי החמ"ד מגוון וישנם פערים אשר תלויים במוצא האוכלוסייה ומקום המגורים. אחוז התלמידים מהעשירון העליון בחמ"ד הוא נמוך ומנגד אחוז התלמידים מהעשירון התחתון גבוה באופן ניכר[25]. כמו כן, מרבית אוכלוסיית יוצאי אתיופיה לומדת במוסדות החמ"ד וכך גם כרבע מהתלמידים בעיירות הפיתוח הם תלמידי מוסדות החמ"ד[26].

מלבד המקצועות הכלליים הנלמדים בחינוך הממלכתי, בבתי הספר של החמ"ד מקדישים שעות רבות ללימודי קודש ובכלל זאת: תנ"ך, תושב"ע, תלמוד, דינים ומחשבת ישראל. בחלק מהמקצועות הכלליים, כדוגמת ספרות והיסטוריה, תלמידי החמ"ד לומדים תוכנית לימודים ייחודית המותאמת לערכי החמ"ד ומשנתו.

לבתי הספר של החינוך הממלכתי דתי ישנן דרישות שונות של מקצועות החובה לקבלת תעודת בגרות: לימוד מוגבר של תנ"ך ברמה של לפחות 3 יח"ל ולימודי תושב"ע ברמת 3 יח"ל. בניגוד לבתי הספר של הממלכתי-חילוני, בתי הספר בחמ"ד יכולים לבחור בין לימודי מחשבת ישראל או ספרות. בחלק מבתי הספר ישנה חלוקה של יחידת לימוד אחת לספרות ואחת למחשבת ישראל, ובאחרים לומדים רק מחשבת ישראל.

בשנת 2010 הוקם מעמד חדש בתוך החמ"ד לתלמודי התורה הדתיים לאומיים, התתמ"ד. בתי הספר במעמד זה זוכים לקבל תקציב ממשלתי מלא אך שומרים על עצמאותם.

מבחנים משווים

עריכה

בשנים 2000–2009 היה אחוז הזכאות לתעודת בגרות של תלמידי כיתות י"ב בחינוך הממלכתי דתי גבוה מאחוז הזכאות של התלמידים בחינוך הממלכתי. עם זאת, אחוז התעודות העומדות בדרישות הסף של המוסדות להשכלה גבוהה היה נמוך יותר מחינוך הממלכתי[27].

באותן שנים היו הישגי תלמידי החינוך הממ"ד בכיתות ח' ומעלה גבוהים מאלה של תלמידי החינוך הממלכתי, במדעים היו ההישגים שווים ובאנגלית היו ההישגים פחותים[28].

בשנים 2015 ו-2018 הישגי התלמידים בחינוך הממלכתי דתי במבחנים משווים היו נמוכים במעט מאלו בחינוך הממלכתי[29]. בשנות ה-60 הדבר הוסבר בין היתר באפליה תקציבית שעל פי הנטען התבטאה, למשל, בריכוז גבוה יותר של תלמידי חינוך מיוחד בכיתות רגילות[30][31], העדר שעות מספק להשקעה בלימודי קודש ולימודי חול גם יחד[30][32], ובעיקר סביבת הבית של התלמידים[32]. למשל, במענה למחקר של פרופסור אברהם מינקוביץ בשנת 1977 על הישגים לימודיים נמוכים בממ"ד הגיב מנהל האגף הדתי במשרד החינוך שאחוז הילדים טעוני הטיפוח בממ"ד עומד על 73% לעומת 33% בחינוך הממלכתי. הוא ציטט מחקר של אריה לוי ומיכאל חן שבו הם קבעו: "אם מסלקים את ההשפעה של סביבת הבית על ההישגים, יוצא שבמקצוע חשבון אין הבדל ... בתנ"ך גבוהים ההישגים בבית הספר הממלכתי דתי, ואילו בטבע גבוהים ההישגים בבית הספר הממלכתי ..."[33]. תומכי החינוך הממלכתי דתי מדגישים הישגים ערכיים שבהם לטענתם החינוך הממלכתי דתי עדיף, כמשקל נגד להישגים הלימודיים הנמוכים יותר[31].

בוגרי החמ"ד

עריכה

בשנת תשע"ב, ההערכה היא שמתוך כ-7,000 בנים המסיימים את כיתה י"ב בחמ"ד בכל שנתון, כ-30% ממשיכים לישיבות הסדר וישיבות גבוהות, כ-15% ממשיכים למכינות קדם צבאיות, והיתר ממשיכים לשירות בצה"ל עם סיום התיכון[34].

ב-2007 פורסם כי כ-40 אחוזים מבוגרי קורס קצינים הם דתיים לאומיים[35][36].

לעומת זאת, רוב מוסדות החמ"ד מתנגדים לגיוס של בנות לצבא וכך רוב מוחלט של בוגרות החמ"ד אינן פונות לשירות צבאי אלא לשירות לאומי. כ-75% מבוגרות החמ"ד המבצעות שירות לאומי עושות זאת במשך שנה אחת לעומת 25% שהשירות הלאומי שלהן אורך שנתיים[37].

עם זאת, כרבע מבוגרות החמ"ד פונות לשירות צבאי, כאשר בשנים האחרונות ישנה מגמה של עלייה באחוזי המתגייסות מקרב בוגרות החמ"ד, תופעה שמעוררת דיון ומחלוקת בין הזרמים השונים בציונות הדתית.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ משה רינות, הפולמוס על עיצוב מערכת החינוך העברי בארץ-ישראל (1920-1918), הציונות, ה', תשל"ח, 114-78.
  2. ^ חזקי ברוך, הרב פרופ' יהודה ברנדס נבחר ליו"ר מועצת החמ"ד, באתר ערוץ 7, 2 באוקטובר 2022
  3. ^ התפטר מנהל האגף לחינוך דתי, על המשמר, 27 בדצמבר 1953
  4. ^ י. קיל הומלץ לראשות האגף לחנוך דתי, הצופה, 20 בספטמבר 1968, עמ' 8
  5. ^ בועז פולצ'ק, מחנכים באמונה - אברהם רון, בתוך: מאורות - עיונים בסידור התפילה ובפרשת השבוע, גיליון מז מס' 416 (ה'תשע"ב 2012) בהוצאת מכללת אורות ישראל
  6. ^ אורנה שניידר, "[infocenters.co.il/mofet/notebook.asp?lang=HEB&dlang=HEB&module=search&page=criteria&rsvr=all&param=<rsvr_ser>@@all@@6@@3@@5</><search_type>global</><dlang>HEB</><nrsvr>Y</><sort>RE@A</><dispq>20z3zיעקב%20הדני</><es_query_reuse_id>4</><quantity>10</><start_entry>1</><num_of_items>1</><query_index>@global</><thumb>0</><smode>dts</><nob>-1</><first_item>1</><last_item>1</><book_id>11952</><view>records</>&param2=<nvr>4</><search_type>global</>&site=mofet הבניית הזהות הדתית של גן הילדים בחינוך הממלכתי-דתי (חמ"ד) : בין הגמוניות לעצמאות]", חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר-אילן, אייר תשע"ה
  7. ^ זה יהיה השבוע שיהיה, מעריב, 9 ביוני 1985
  8. ^ ד״ר יעקב הדני כינס מועצה אשר דחתה את פרישתו ממשרד החינוך. נבון: לא חוקי, חדשות, 25 בינואר 1989
  9. ^ נורית דברת, נבון הגשים תוכניתו מלפני הבחירות ופיטר את יעקב הדני, מעריב, 3 בינואר 1989
  10. ^ יסמין קיני, סגנו של הדני ינהל את האגף במקומו, חדשות, 19 ביוני 1989
  11. ^ יסמין קיני, הממשלה אישרה מינויו למנהל האגף לחינוך דתי, חדשות, 27 ביוני 1989
  12. ^ קובי נחשוני, ראש מנהל החינוך הדתי התפטר, באתר ynet, 15 ביוני 2008
  13. ^ יומן, התפטרות הרב אדלר לא קשורה לתמיר, באתר ערוץ 7, 16 ביוני 2008
  14. ^ קובי נחשוני, קרב על מינהל החינוך הדתי: גיסר נגד שפרן, באתר ynet, 3 ביולי 2008
  15. ^ קובי נחשוני, החינוך הדתי יתום: "שנה וחצי בלי אבא", באתר ynet, 13 בינואר 2010
  16. ^ סרוגים משפיעים: שוש נגר, באתר ערוץ 7, 23 ביוני 2022
  17. ^ בתום הקדנציה של אברהם ליפשיץ לא היה ניתן למנות מנהל במינוי קבוע, בגלל פיזור הכנסת וסדרת מערכות הבחירות. שר החינוך דאז, הרב רפי פרץ מינה כממלאת מקום את שוש נגר, והיא השלימה קדנציה של חמש שנים בתפקיד.
  18. ^ אריה יואלי, ‏עכשיו זה רשמי: שוש נגר מונתה לראש החמ"ד, באתר "סרוגים", 28 באוגוסט 2019
  19. ^ אריה יואלי, ‏פרסום ראשון: הרב יוני סמואל נבחר למנהל החמ"ד, באתר "סרוגים", 9 בדצמבר 2024
  20. ^   אביגיל זית, ‏המירוץ נפתח, אלו המועמדים: מי יהיה יו"ר החמ"ד הבא?, בעיתון מקור ראשון, 20 בנובמבר 2024
  21. ^ נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנתון הסטטיסטי לישראל 2024. https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2024/4.shnatoneducation/st04_07.pdf
  22. ^ תלמידים בתלמודי תורה בחינוך היסודי, ותלמידי ישיבות תורניות המתוקצבות על ידי משרד החינוך עד גיל 18
  23. ^ אייל ברגר, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ג, נאמני תורה ועבודה, יולי 2015, עמוד 27
  24. ^ אריאל פינקלשטיין, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים, נאמני תורה ועבודה, ספטמבר 2012, עמוד 17
  25. ^ אריאל פינקלשטיין, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים, נאמני תורה ועבודה, ספטמבר 2012, עמוד 18–23
  26. ^ אייל ברגר, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ג, נאמני תורה ועבודה, יולי 2015, עמוד 82, עמוד 107
  27. ^ אריאל פינקלשטיין, החינוך הממלכתי-דתי, תמונת מצב, מגמות והישגים, בהוצאת נאמני תורה ועבודה, תשע"ב, עמ' 57
  28. ^ פינקלשטיין, שם
  29. ^ משרד החינוך - תוצאות מבחן פיז"ה 2015 עמוד 77 תרשים 17
      שירה קדרי-עובדיה, הישגי הנערים הדתיים במבחני פיזה - הנמוכים ביותר בקרב דוברי עברית, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2019
  30. ^ 1 2 ועדה תבחון הצורך בתוספת שעות לימוד בבתי"ס ממלכתיים דתיים, הצופה, 1 בינואר 1962
  31. ^ 1 2 ועידת המורים הדתיים קוראת לבטל את קפוח החינוך הדתי, הצופה, 9 בדצמבר 1969
  32. ^ 1 2 עזרא ינוב, הטיפוח גורם לקיפוח, מעריב, 16 בספטמבר 1963
  33. ^ א. רון, אמת על הישגי החינוך הממלכתי־דתי, מעריב, 14 ביולי 1977
  34. ^ אריאל פינקלשטיין, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים, נאמני תורה ועבודה, ספטמבר 2012, עמוד 34
  35. ^ מאת רועי שרון ופליקס פריש, בלי כיפות על מגרש המסדרים, באתר nrg‏, 31 באוגוסט 2007
  36. ^ עמוס הראל, 13% מהמ"פים בצה"ל - מתנחלים; פי חמישה מחלקם באוכלוסייה, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2010
  37. ^ אריאל פינקלשטיין, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים, נאמני תורה ועבודה, ספטמבר 2012, עמוד 45-37
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חינוך_ממלכתי_דתי&oldid=40157495"