עלי זית וחרב

עלי זית וחרב הוא כתב עת היסטורי לחקר תולדות כוח המגן העברי בארץ ישראל בעת החדשה[1].

היסטוריה עריכה

כתב העת "עלי זית וחרב" נוסד בשנת 1990, והוא יוצא לאור מטעם מרכז גלילי לחקר כוח המגן. הוצאת כתב העת ניזומה ברוח מפעלו המחקרי של ישראל גלילי לתיעוד ולחקר תולדות ארגון ההגנה, צבא "המדינה שבדרך".

כתב העת נועד לליבון סוגיות היסטוריות בתולדות כוח המגן העברי – המערכה לעצמאות, ההעפלה לארץ ישראל, ההתיישבות האסטרטגית, התגייסות היישוב העברי לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, המאבק המזוין נגד גזֵרות "הספר הלבן", קרבות מלחמת הקוממיות וגיבוש תפיסת הביטחון הלאומי – בשִלהי השלטון העות'מאני, בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל ובתקוּמת מדינת ישראל.

בשני הכרכים הראשונים פורסמו מאמרים כלליים בנושאי כוח המגן וניתוח תעודות היסטוריות. מהכרך השלישי ואֵילך נבחר לכל כרך נושא מרכזי, ולצִדו מופיעים מאמרים היסטוריים נוספים.

כתב העת "עלי זית וחרב" מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה ככתב עת אקדמי שפיט.

שמונת הכרכים הראשונים של "עלי זית וחרב" הוצאו לאור בהוצאת משרד הביטחון, ושמונת הכרכים ט'–ט"ז הוצאו לאור בהוצאת כרמל. כרכים י"ז–י"ט יצאו לאור בהוצאת משרד הביטחון והוצאת מודן.

רשימת העורכים עריכה

חברי המערכת עריכה

חברי מערכת 'עלי זית וחרב' לדורותיה: ד"ר מאיר פעיל, ד"ר מרדכי בר-און, אסנת שירן, נרי אראלי, שמואל סטמפלר, ד"ר עירית קינן, שלמה סלע, פרופ' אביבה חלמיש, שִמרי סלומון, פרופ' יגאל שפי, פרופ' זכּי שלום, ד"ר גד קרויזר, ד"ר איתמר רדאי, פרופ' גדעון ביגר.

הכותבים עריכה

משתתפים בולטים בכרכי עלי זית וחרב (לפי סדר כרונולוגי): ד"ר משה סנה, ד"ר פנחס עופר, ד"ר אלחנן אורן, נשיא המדינה פרופ' אפרים קציר, סא"ל יונה בנדמן, פרופ' אלון קדיש, ד"ר מוחמד יוסף סואעד, ד"ר משה ארנוולד, פרופ' מוסטפא כבהא, פרופ' ארנון גולן, ד"ר שמעון אביבי, פרופ' מאיר חזן, פרופ' תמיר גורן, פרופ' דב לוין, פרופ' יואב גלבר, פרופ' יהושע בן-אריה, פרופ' בני מוריס, ד"ר מרדכי בר-און, פרופ' מוסטפא עבאסי, הסופר מאיר שלו, פרופ' רונן יצחק, פרופ' מרדכי גיחון, אברהם עקביה, ד"ר מרדכי נאור, ד"ר יגאל אייל, אלוף שלמה שמיר, ד"ר יאיר שפיגל, ד"ר ענת גרנית-הכהן, פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן, פרופ' יגאל עילם, ד"ר איתמר רדאי, ד"ר אופירה גראוויס-קובלסקי, ד"ר בני גשור, עו"ד חיים שנהב, פרופ' יוסי בן-ארצי, פרופ' זאב צחור, ד"ר יעקב צור, נשיא המדינה יצחק נבון, פרופ' יוסי כץ, ד"ר ענת קדרון, פרופ' משה ארנס, עו"ד דרור לין, פרופ' אבי שליים, ד"ר צבי צמרת, פרופ' אמיר גולדשטיין, פרופ' עוזי ארד, פרופ' אבי עורי, פרופ' אריה אלדד, פרופ' ערן דולב, פרופ' צפורה שחורי-רובין, פרופ' יורם אפשטיין, פרופ' יהודה דנון, ד"ר מחמד עָקְל, הסופר יהודה עציון, הסופר דודי זילברשלג, ד"ר אהרֹן עזתי, ד"ר יורם פריד, ד״ר חיים פיארברג (פיירברג), פרופ' גדעון ביגר, ד"ר אל"ם חיים סרברו, פרופ' זכּי שלום, ד"ר יוסרי ח'יזראן, ד"ר נעמה בן-זאב, פרופ' יחיעם ויץ, אל"ם פסח מלובני, נשיא בית המשפט העליון השופט מאיר שמגר, פרופ' מיכאל קרן, ד"ר לנא והבה, פרופ' יאיר זלטנרייך, האמן עאסם אבּו שקרה, פרופ' ישראל רוזנסון, אל"ם דניאל רוזן, המשורר והסופר חיים גורי, פרופ' אניטה שפירא, פרופ' מחמוד יזבק, פרופ' אסעד גאנם, פרופ' שלמה אבינרי, אלוף שלמה גזית, חוקר זמרת הארץ אליהו הכֹּהן, דברי ישראל גלילי ודוד בן-גוריון.

לאור מדיניות טיפוחם של היסטוריונים בתחילת דרכם המחקרית, מערכת "עלי זית וחרב" מעמידה לרשותם את במת הפרסום, בהתאם לכללי הבחינה (לקטוּרה) האקדמיים המחייבים.

נושאי הכרכים עריכה

  1. כרך א' (1990) – מקורות ומחקרים בגנזי "ההגנה"
  2. כרך ב' (1992) – מקורות ומחקרים בגנזי "ההגנה"
  3. כרך ג' (1999) – מדיניות מלחמה, מדיניות שלום
  4. כרך ד' (2002) – חומת מגן: שמונים שנה לארגון "ההגנה"
  5. כרך ה' (2004) – אל מול האתגר הערבי
  6. כרך ו' (2006) – יהודים וערבים במאבק על ארץ ישראל: מחקרים ותעודות
  7. כרך ז' (2007) – הזירה הימית מראשית ההעפלה עד ראשית המדינה 1934–1949
  8. כרך ח' (2008) – מלחמה בת 60: מלחמת העצמאות
  9. כרך ט' (2009) – והאנגלי אז בארץ
  10. כרך י' (2010) – אשת חיל עברייה
  11. כרך י"א (2011) – קו התלם
  12. כרך י"ב (2012) – עמוד האש
  13. כרך י"ג (2013) – ירושלים
  14. כרך י"ד (2014) – משטרת ארץ ישראל
  15. כרך ט"ו (2015) – סלע המחלוקת
  16. כרך ט"ז (2016) – שדה המערכה
  17. כרך י"ז (2017) – רפואה צבאית
  18. כרך י"ח (2018) – 70 למדינה
  19. כרך י"ט (2019) – מפנה האימפריות
  20. כרך כ' (2020) – 100 ל'הגנה'

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רשימת כתבי העת האקדמיים השפיטים בפרויקט ות"ת (יולי 2017).
  2. ^ ד"ר איתמר רדאי שימש עורך אורח של כרך י"ג (ירושלים).