אברהם אוסטשגה
אברהם אוֹסְטְשֶגָה (או אוֹסְצֶ'גָה; בכתיב יידי: אָסטזשעגאַ; בפולנית: Abraham Ostrzega; 1889 – 1942) היה פסל יהודי-פולני מפורסם בפולין שבין מלחמות העולם, שנודע בפיסולי המצבות שיצר.
 | |
| לידה |
1889 אוקונייב, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
25 באוגוסט 1942 (בגיל 53 בערך) טרבלינקה, גנרלגוברנמן |
| מקום לימודים |
School of Fine Arts in Warsaw |
| תחום יצירה |
פיסול |
| חתימה |
 |
  | |
קורות חיים
עריכהאוסטשגה נולד בכפר אוֹקוּנְיֶיב, כ-20 ק"מ ממזרח לוורשה, ב-1889. רכש את הכשרתו בפיסול בסדנאותיהם של הנריק קונא (Kuna) ואדווארד ויטיג (Wittig). בתקופה שבין מלחמות העולם היה אוסטשגה ממובילי התרבות היהודית בפולין; בין היתר היה אחד ממייסדי "האגודה היהודית לאמנות יפה" (יידישער געזעלשאפט צו פארשפרייטן קונסט; Żydowskie Towarzystwo Krzewienia Sztuk Pięknych) ב-1923. ברחוב מילנה 9 שבוורשה פעל הסטודיו שלו ושל הצייר-תפאורן ולדיסלב ויינטרוב, שבו היו מכינים מצבות אמנותיות.
בעת הכיבוש הנאצי, אז חי אוסטשגה בגטו ורשה, הסבו הוא וויינטרוב את הסדנה שלהם למפעל לייצור אבני השחזה, להשחזת סכינים, ואמנים רבים הועסקו בו.[1]
באוגוסט 1942 נשלח אוסטשגה לטרבלינקה, שם נספה.
מרבית יצירותיו של אוסטשגה אבדו במהלך הכיבוש הנאצי; כיום נותרו בעיקר המצבות המפוסלות שבבית העלמין היהודי בוורשה. הידועה שבהן היא "מאוזוליאום שלושת הסופרים" (מכונה גם "אוהל פרץ" – המונומנט שמעל קברם של י"ל פרץ, יעקב דינזון וש. אנ-סקי); וכן המצבה על קברו של זיגמונט ביחובסקי;[2] קברה של פרנצ'ישקה אייגר;[3] קברו של אדולף פרץ; קברו של יוסף איזביצקי;[4] קברו של הירש דוד נומברג[5] וכן זה של אורי ניסן גנסין.
באוניברסיטה העברית בירושלים בספרייה הלאומית מצויות שתי פרוטומות מעשי ידיו: האחת בדמות הרמב"ם, שנשלחה על ידי בוריס סטבסקי (שעמד בראש שוחרי האוניברסיטה בפולין) כמתנה לאוניברסיטה עם הנחת אבן הפינה ב-1925 (מוצגת בבניין הפקולטה למשפטים), והשנייה בדמותו של סטבסקי.
גלריה
עריכה-
"מאוזוליאום שלושת הסופרים" (או "אוהל פרץ") בבית העלמין היהודי בוורשה, שיצר אוסטשגה ב-1924 -
מצבה על קברה של רוזליה צווייגנהפט -
קישורים חיצוניים
עריכה
- מלך ראוויטש, אברהם אָסטזשעגאַ (1937), בספרו מיין לעקסיקאן: יידישע פובליציסטן, זשורנאליסטן, אקטיאָרן, מאלער, פּארטייפירער, קולטורטוער אין פּוילן צווישן די צוויי גרויסע וועלט-מלחמות, כרך ב, מונטריאול: ארויסגעגעבן פון א קאָמיטעט אין מאָנטרעאל, 1947, עמ' 192–194, בארכיון האינטרנט (ביידיש)
- יוסף סאנדעל, אברהם אָסטזשעגא, בספרו אומגעקומענע יידישע קינסטלער אין פּוילן; רעדאַקטאָר: ד. ספארד, כרך א, ורשה: יידיש בוך, 1957, עמ' 39–42, בארכיון האינטרנט (ביידיש)
- יאָנאס טורקאָוו, 'וול. וויינטרויב און א. אָסטזשעגאַ', בספרו פארלאָשענע שטערן, כרך ב, בואנוס איירס: צענטראל-פארבאנד פון פוילישע יידן אין ארגענטינע ('דאס פוילישע יידנטום', 96), תשי"ד 1953, עמ' 100–107, באתר ארגון הספריות היהודיות באירופה (Rachel) (ביידיש)
- מארק טורקאָוו, "סקולפּטאָר אברהם אָסטשעגאַ – דער שעפער פון "אוהל-פּרץ"", בתוך: י. צודיקער (רעדאקטאר), פנקס סטאָק: ביי ווענגראָוו, בואנוס איירס: ארגון יוצאי סטוק בישראל, תשל"ד 1974, עמ' 313–316 (ביידיש) (ספר יזכור לקהילת סטוק, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 317 ואילך)
- אברהם אסטזשעגא, דער מאָמענט, 23 במאי 1927
- פיוטר שוברט (האקדמיה לאמנות יפה בוורשה), אברהם אוסטשגה, באתר "culture.pl" (בפולנית)
- מ. וואנווילד, יידישע קונסט אויף בית עולים, ליטערארישע בלעטער, 13 בפברואר 1931
- י. מ. ניימן, "אוהל"-פרץ, דבר, 4 באפריל 1947, המשך (על "אוהל פרץ" ואוסטשגה)
הערות שוליים
עריכה- ^ Barbara Engelking & Jacek Leociak (2009). The Warsaw ghetto: a guide to the perished city (translated by Emma Harris). Yale University Press. p. 532. ISBN 0300112343.
- ^ קברו של זיגמונט ביחובסקי בבית העלמין היהודי בוורשה.
- ^ קברה של פרנצ'ישקה אייגר בבית העלמין היהודי בוורשה.
- ^ קברו של יוסף איזביצקי בבית העלמין היהודי בוורשה.
- ^ קברו של הירש דוד נומברג בבית העלמין היהודי בוורשה.