אברהם אלימלך פרלוב

**רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין**
	אברהם אלימלך פרלוב
לידה	1891; ד' באלול תרנ"א
נרצח	י"ד בחשוון תש"ג (בגיל 51 בערך)
	→ רבי ישראל מסטולין אחיו, רבי יוחנן מלוצק ←
	→ רבי ישראל מסטולין אחיו, רבי יוחנן מלוצק ←

רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין (ד' באלול ה'תרנ"א – י"ד בחשוון ה'תש"ג; 7 בספטמבר 1891 – 25 באוקטובר 1942) היה האדמו"ר השמיני בשושלת אדמו"רי חסידות קרלין, שעמד בראשה משנת ה'תרפ"א (1921) ועד לרציחתו בשואה בשנת תש"ג (1942).

קורות חייו עריכה

רבי אברהם אלימלך, נולד בד' באלול התרנ"ב לרבי ישראל מסטולין ולברכה שיינדל בתו של רבי דוד מזלטיפולי^[1]. נישא בד' באדר תרפ"ב לחוה בת דודו רבי מרדכי יוסף מזלטיפולי. לאחר נישואיו נשאר להתגורר כמה שנים אצל חותנו בזלטיפולי ולאחר מכן חזר לסטולין. לאחר פטירת אביו מונה על ידי החסידים למלא את מקומו בסטולין על פי צוואת אביו^[2], אך הוא סירב, ורק לאחר לחצים מצד חותנו ומצד רבי ישראל מטשורטקוב הסכים להתמנות כאדמו"ר מקרלין בקרלין (פינסק).

הקים את ישיבת "אור ישראל" בלונינץ, יחד עם אחיו רבי משה, בה כיהן מספר שנים כראש ישיבה רבי אלעזר מן שך, כמו כן הקים את ישיבת "בית אהרן" בירושלים.

תלמידו רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב התבטא עליו כי הוא הבעל שם טוב של דורו^[3].

על פי עדות חסידיו, שהה בארץ ישראל (בה ביקר ארבע פעמים ביקורים ממושכים^[4]) כשהנאצים פלשו לעירו^[5]. כששמע זאת רצה לחזור לעירו כדי לעודד את היהודים שם, וחסידיו ניסו לעצור בעדו, אך הרבי התעקש לחזור ולא להשאיר את חסידיו לבד. האדמו"ר אכן חזר בספינה האחרונה שיצאה ונרצח שם.

רבי אברהם אלימלך נרצח בחודש חשוון תש"ג. נסיבות מותו נותרו לוטות בערפל, כיוון שאין עדות אם נרצח על ידי הנאצים או על ידי האוקראינים. חסידי קרלין מציינים את יום השנה (יארצייט) בי"ד בחשוון, אך התאריך המדויק אינו ברור. (ישנה לכאורה עדות מאחד שראה אותו לאחר התאריך הנ״ל)

משפחתו עריכה

כל משפחתו נרצחה בשואה

בתו חנה נישאה לרבי שמואל נחמיה פרנקל^[6], אחיה של חיה לאו, אשתו של הרב משה חיים לאו.

בנו דוד

בנו ישראל

בנו מרדכי יוסף

בנו אהרן

לקריאה נוספת עריכה

בנימין בראון, כספינה מיטלטלת: חסידות קרלין בין עליות למשברים, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2018.

קישורים חיצוניים עריכה

אדמו"ר רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין - באתר "MyTzadik"
תיאור ביוגרפי עליו באתר "Tog חדשות ותוכן יהודי"
הרב אברהם אלימלך פרלוב הי"ד, האדמו"ר מקרלין באתר תורתך לא שכחתי
יוסף מאיר כהן, 'אדמו"ר', דואר היום 5 בנובמבר 1925, עמ' 4
ב. בן פורת, 'האדמו"ר מקרלין הי"ד', הצופה, 22 ביוני 1945, עמ' 6
'הרב מלך פרלוב', הבוקר, 3 באוגוסט 1945, עמ' 1
'זיכרון להולכים: האדמו"ר אברהם אלימלך מקרלין הי"ד', הצופה, 5 בנובמבר 1968, עמ' 5

הערות שוליים עריכה

^ בנו של רבי יוחנן טברסקי (רחמסטריווקה)
^ אלטר אברהם שוורץ, מאורי אש, מכון משנת אברהם, ביתר עילית, עמ' תכט ועמ' תלו
^ אלטר אברהם שוורץ, מאורי אש, מכון משנת אברהם, ביתר עילית, עמ' תמז
^ בראשונה בתמוז תרפ"ה, ובשנית בשנת תרפ"ח, בשלישית בתרצ"ג ובאחרונה בתרצ"ט.
^ ראו: 'הגיע הרבי מקראלין בנמל ת"א', הבוקר, 17 במאי 1939, עמ' 3; 'בין פליטי פולין ברומניה' - לשלום האדמו"רים, הבוקר, 10 באוקטובר 1939, עמ' 4; 'רישיון כניסה לאמריקה לרבי מקארלין', הצופה, 24 בנובמבר 1940, עמ' 4.
^ בן ר' שמחה נכד הדברי חיים מצאנז

תקופת חייו של הרב אברהם אלימלך פרלוב על ציר הזמן
ציר הזמן

הקודם: רבי ישראל מסטולין	אדמו"רי קרלין	הבא: רבי יוחנן מסטולין

ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] בנו של רבי יוחנן טברסקי (רחמסטריווקה)

[2] אלטר אברהם שוורץ, מאורי אש, מכון משנת אברהם, ביתר עילית, עמ' תכט ועמ' תלו

[3] אלטר אברהם שוורץ, מאורי אש, מכון משנת אברהם, ביתר עילית, עמ' תמז

[4] בראשונה בתמוז תרפ"ה, ובשנית בשנת תרפ"ח, בשלישית בתרצ"ג ובאחרונה בתרצ"ט.

[5] ראו: 'הגיע הרבי מקראלין בנמל ת"א', הבוקר, 17 במאי 1939, עמ' 3; 'בין פליטי פולין ברומניה' - לשלום האדמו"רים, הבוקר, 10 באוקטובר 1939, עמ' 4; 'רישיון כניסה לאמריקה לרבי מקארלין', הצופה, 24 בנובמבר 1940, עמ' 4.

[6] בן ר' שמחה נכד הדברי חיים מצאנז

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]