אברהם דוד ריווח

הרב אברהם דוד ריווח (ה'תרמ"ג, 1883 - כ"א בניסן ה'תרצ"ח, 1938) היה ראש ישיבה בסאלי, ורבה של סטאט שבמרוקו בראשית המאה העשרים. מחבר השו"ת 'ויען אברהם'.

רבי אברהם דוד ריווח

קורות חייו עריכה

נולד בסאלי שמרוקו. בנערותו למד אצל הרב אפרים פרץ, ולאחר מכן למד ושימש את הרב רפאל אנקווה.[1] סביב שנת ה'תרס"ה, נסמך להיות שוחט ובודק על ידי הרב שלמה בירדוגו.[2] ושימש בתפקיד זה בין השנים ה'תרע"א - ה'תרע"ד יחד עם רבי יצחק אנקאווא.

בשנת ה'תרפ"ד כיהן כראש ישיבה בעירו סאלי.[3] במקביל, שימש כסופר בית הדין וכשליח ציבור באחד מבתי הכנסיות של העיר.

לא יאוחר משנת ה'תרפ"ט, כיהן ברבנות העיר סטאט שבמרוקו, עד לפטירתו.

בשבתו ברבנות, נשא ונתן עם חכמי מרוקו כדוגמת המשמ"ח אליקים.[4] ובעיקר עם חכמי רבאט וסאלי כדוגמת רבי חיים רפאל עטייא,[5] רבי דוד צבאח,[6] רבי חיים יקותיאל בירדוגו,[7] הרב אפרים חסאן.[8]

בעקבות תופעת החילון שהחלה בזמנו, התתמודד עם שאלות אקטואליות. בין השאר פסק, שילד בכור שאביו הוא גוי ואמו יהודיה, ראוי לבית הדין לפדות את הילד, על אף שבית הדין לא מחויב לכך מצד ההלכה.[9] במקרה הפוך, שהאב יהודי והאם גויה, וההורים רוצים למול את בנם, הסתייג, משום שחשש שבמקומות שלא רושמים את הילדים הנולדים בצורה מסודרת, ישכחו שהילד גוי.[10]

בתו קלארה נישאה להרב שמעון כהן, מדייני מרוקו. בתו זהרא נישאה לרב יחייה בן הראש, רבה של פור-ליוטי.

פטירתו עריכה

רבי אברהם נהג לבקר יהודים שנעצרו ונכלאו בבית כלא על ידי השלטונות הצרפתים בעוון חתירה נגד השלטון. בביקורו היה מספק להם די מחסורם, ואף העביר להם שיעור בפרשת השבוע. בביקורו האחרון, נדבק בבית הכלא במחלת הטיפוס, ולאחר זמן קצר נפטר ממנה, בליל שביעי של פסח בשנת ה'תרצ"ח בסטאט. עם פטירתו פרץ ויכוח היכן יקבר רבי אברהם, אם בעיר סטאט או בעיר הולדתו סאלי. לאחר מאמצים רבים מצד אנשי סאלי, רבי אברהם נקבר בעירם.[11]

חיבורו עריכה

  • ויען אברהם - שו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך. בתוכו: קונטרס לאברהם למקנה - קונטרס על דיני שחיטה וטריפות, ג'רבא תש"י.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ראו בהקדמת חכמי קזבלנקה לספר 'ויען אברהם', ויען אברהם חאה"ע סי' ג'.
  2. ^ מן הגנזים יב, עמ' תכא.
  3. ^ ראו: קהלת צפרו חלק ב עמ' 266.
  4. ^ ויען אברהם אבן העזר סימן יא.
  5. ^ ראו: בתוך שו"ת ויען אברהם, קונטרס 'לאברהם למקנה' סימן ב.
  6. ^ ויען אברהם חיו"ד סי' ב.
  7. ^ ויען אברהם חלק אה"ע סימנים ו-ז.
  8. ^ ויען אברהם חלק אה"ע סימן י.
  9. ^ ויען אברהם יורה דעה סימן ד.
  10. ^ ויען אברהם יורה דעה סימן ח'.
  11. ^ ראו: סאלי וחכמיה עמ' כה.