פתיחת התפריט הראשי

רבי אברהם המלאך (ה'תק"א - י"ב בתשרי ה'תקל"ז; 17411776) היה בנו ותלמידו של רבי דב בער ממזריטש המכונה "המגיד ממזריטש". נכדו היה רבי ישראל פרידמן מרוז'ין אבי שושלת רוז'ין.

רבי אברהם המלאך
לידה 1739
ה'תק"א עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בספטמבר 1776 (בגיל 37 בערך)
י"ב בתשרי ה'תקל"ז עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות מזריטש, פסטוב
השתייכות תנועת החסידות
רבותיו אביו, רבי דב בער ממזריטש מכונה "המגיד ממזריטש"
חיבוריו חסד לאברהם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

קורות חייועריכה

רבי אברהם נישא לגיטל בתו של רבי משולם פייבוש הורוביץ מקרמניץ (-כ' בכסלו תקל"ה) מחבר הספר 'משנת חכמים' על המשניות.

נקרא "המלאך" עקב קדושתו ופרישותו מהעולם במשך שנים בהן התבודד בעיירה פאסטוב הסמוכה לקייב, וחי שם בבדידות מבלי לראות פני איש. בעקבות בדידותו אף סירב למלאות מקום אביו.

כאשר למד רבי שניאור זלמן מלאדי אצל המגיד, היה, במצוות המגיד חברותא של רבי אברהם המלאך, הוא לימד את המלאך "נגלה", והמלאך לימד אותו "חסידות" ויש שראו ברבי שניאור זלמן תלמיד חבר של המלאך.

כבנו של מנהיג החסידות כאב את ירידת האידיאה החסידית, ולכן פיתח יחד עם רעיו תלמידי אביו את רעיון הצדיק החסידי, שהפך לצינור להורדת שפע להמוני מאמיניו ולהעלאת תפילותיהם ובקשותיהם, וכסמכות מוסרית ומדריך רוחני. בספרו "חסד לאברהם" (צ'רנוביץ שנת ה'תרי"א) ניתן למצוא הרבה אזכורים למוטיב מרכזי זה, כאשר הוא קורא להמוני העם להתקשר אל הצדיק כאמצעי לביאת המשיח.

צאצאיועריכה

  • (בנו) רבי שלום שכנא מפראהביטש, מכונה "רבי שלום הגדול"[1].
  • (בנו) ר' ישראל חיים מלודמיר (חתן רבי שלמה מקרלין ובזיווג שני חתן רבי גדליה מליניץ).
  • בתו בלומא רבינוביץ'. שם בעלה לא ידוע.[דרוש מקור]
  • ציטוטים -
  • "הכלל הוא שכל האדם צריך מקודם לשמוע בלבו, כמאמר, הלב שומע, ואחר כך ללמוד מה ששמע בלבו, וזהו "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" ". [מובא ב'קול הנבואה' של הרב (הנזיר) דוד כהן, עמ' קל, הערה קסח].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לרשימת צאצאיו ראה בערכו


תקופת חייו של הרב אברהם המלאך על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים