מזריטש
מֶז'יריטש (ביידיש: מעזשיריטש; באוקראינית: Великі Межирічі, וליקי מז'יריצ'י; בפולנית: Międzyrzecz korecki, מיינדזיז'ץ' קורצקי) היא עיירה באוקראינה, כ-19 ק"מ ממערב לקורץ וכ-40 ק"מ ממזרח לרובנו. בפי היהודים נהגה שמה בנוסף גם כ"מזריטש" ולכן כונתה גם בשם "מזריטש גדול" להבדילה מן העיירה הפולנית מיינדזיז'ץ פודלסקי, שגם שמה בפי היהודים היה מזריטש.[1]
| |||
מדינה | אוקראינה | ||
---|---|---|---|
אובלסט | רובנו | ||
תאריך ייסוד | 1544 | ||
שטח | 5.441 קמ"ר | ||
גובה | 202 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיירה | 2,192 | ||
‑ צפיפות | 402.87 נפש לקמ"ר | ||
קואורדינטות | 50°39′N 26°52′E / 50.650°N 26.867°E | ||
אזור זמן | UTC+2 | ||
הקהילה היהודית
עריכהיהודים החלו להתגורר במז'יריטש במאה ה-14.
העיר נודעה בקרב היהודים בעיקר בזכות רבי דב בער, המכונה המגיד ממזריטש, שחי בה באמצע המאה ה-18, והיה מנהיגה של תנועת החסידות בדור השני. בעקבותיו הפכה העיירה למקום עלייה לרגל לחסידים.
לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בעיירה כ-3,000 יהודים. בשנת 1939 כבש הצבא האדום את העיירה. מאות פליטים יהודים הגיעו לעיירה מאזורי פולין שנכבשו בידי הנאצים, ואלו שוכנו בבית הספר היהודי ובבתי הכנסת.[2] ב-1941 נכבשה על ידי הוורמאכט. באוקטובר 1941 הושמדו כ-1,500 מיהודי העיירה, ובאוגוסט 1942 הושמדו מרבית היהודים הנותרים. כ-100 מיהודי העיירה הצליחו להימלט לרוסיה, וכ-50 נמלטו ליערות והצטרפו לפרטיזנים.
לקריאה נוספת
עריכה- מ. צאנין, מזריטש בתוך: תל עולם: מסע על פני מאה קהילות נחרבות, תל אביב: המנורה, 1962. עמ' 103–113 (תיאור של המקום מיד לאחר מלחמת העולם השנייה ומבט האוכלוסייה המקומית על חיסול היהודים והשימוש בשללם)
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר הבית של ארגון יוצאי מז'יריטש (ווהלין)
- ספר יזכור לקהילת פנקס הקהילה מז'יריטש, בספריית העיר ניו יורק
- מז'יריץ' (גדול, דקוריץ) (Międzyrzecz Korecki), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "מזריטש", באתר השטעטל הווירטואלי
- הבית העתיק בעולם - נתגלה במזריטש (מאמר באנגלית) באתר מידע על אוקראינה.
- "מזריטש", באתר JewishGen (באנגלית)
- אלכסנדר קרוגלוב (רו'), מיינדזיז'ץ', אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1422), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)