אברהם נח פלאי

משגיח בישיבת שקלוב וישיבת הלוסק
(הופנה מהדף אברהם נח פאליי)

רבי אברהם נח פלאי (ה'תרל"ו, 1876ח' באדר א' ה'תרצ"ב, 15 בפברואר 1932) היה משגיח בישיבת שקלוב וישיבת הלוסק. בסוף ימיו התיישב בארץ ישראל והתמנה למשגיח בישיבת חברון[1], בסוף ימיו כיהן כמשגיח בישיבת "היכל התלמוד".

אברהם נח פלאי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1876
הלוסק, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בפברואר 1932 (בגיל 56 בערך)
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

אברהם נח נולד בהלוסק לרבי חיים ולביילא. אביו היה מלמד בתלמוד תורה, ונפטר בעודו צעיר. הוא למד אצל רבי רפאל שפירא בישיבתו בבוברויסק, בהמשך חזר לגור עם אמו בהולסק. שם המשיך את לימודיו יחד עם הרב החדש שהתמנה לעיר, הרב ברוך בר ליבוביץ שהתמנה תחת חותנו רבי אברהם יצחק צימרמן שעבר לכהן כבר בקמנצ'וג. ללימוד זה, הצטרפו גם רבי יצחק אייזיק שר, לימים ראש ישיבת סלבודקה, ורבי אליהו בן ציון גרבר.

לאחר מכן המשיך ללמוד בישיבת סלבודקה. ובשנת תרנ"ט נישא לרבקה, בתו של אריה לייב וולפרט רבה של גרינקישוק, קובנה.

בשנת תרס"ד, לאחר שברוך בער התמנה לראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלבודקה, התמנה תחתיו רבי אברהם נח לנהל את ה'קיבוץ' בהולסק במקומו. בהמשך אף נסמך לרבנות על ידי רבי שמואל זלמן לנדא ורבי משה שמואל שפירא. באותו זמן שימש לתקופות קצרות כמשגיח רוחני בישיבת סלוצק תחת הנהגתו של רבי איסר זלצן מלצר, וכן בישיבת מאלטש בראשות רבי שמעון שקופ, אך כאשר עבר רבי שמעון לבריינסק, חזר פלאי להולסק.

בתרס"ח, כשנוסדה ישיבה בשקלוב, על ידי רב העיר רבי מאיר שחור, נקרא רבי אברהם נח לשמש כר"מ ומשגיח בישיבה, לצידו של רבי פסח פרוסקין שהתמנה לראש הישיבה, והוא עבר עם משפחתו להתגורר בשקלוב. בתקופה זו הוא לימד בין היתר את רבי משה פיינשטיין ואת רבי מאיר חדש, לימים משגיח בישיבת חברון. באותו זמן הוא כחולה באסתמה כרונית, שליוותה אותו לכל אורך חייו, דבר שאילץ אותו לשהות ממושכות במקומות עם אקלים לח. בעקבות כך החליט בשנת תרע"ב לעלות לארץ ישראל. אברהם נח התעכב זמן מה מלעלות, כשבין כה וכה התחלף השלטון ברוסיה, דבר שהקשה מאד את האפשרות להשיג אישורי עליה.

רק בשנת תרפ"ו החל את מסעו לארץ ישראל. הוא הפליג עם משפחתו מנמל אודסה דרך טורקיה לנמל יפו בישראל, והתיישב בחברון סמוך לישיבת כנסת ישראל, והתמנה למשגיח בישיבה. בפרעות תרפ"ט ניצל עם בני משפחתו, כשנשארו לשהות בביתם, ולא התשכנעו ללכת לביתו של אליעזר דן סלונים, שנחשב כמוגן אך בפעול אירעו בו פרעות. לאחר הפרעות, עלה עם משפחתו יחד עם ישיבת חברון לירושלים. אך בעקבות מחלת האסתמה ממנה סבל, עבר לתל אביב, והתמנה לאיש צוות ב'היכל התלמוד'.

בח' באדר א' תרצ"ב, לאחר החמרה במחלתו, הוא נפטר[2], ונטמן בבית הקברות היהודי בהר הזיתים[3].

כתביו עריכה

רבים מחידושיו נשארו בכתב ידו, ונקראו בשם 'קב חן'. מחידושיו בצעירותו השתקעה חקירה אחת בספרו של רבי ברוך בער ליבוביץ 'ברכת שמואל'[4]. כן הובאו חידושים בספרים שונים של רבנים בני דורו[5].

משפחתו עריכה

גיסיו עריכה

  • רבי בן ציון יוסף יעקבסון, נישא לחוה דבורה, בתו של רבי אריה לייב וולפרט
  • רבי אברהם יוסף לונדין, נישא לפייגא הינדא בתו של רבי אריה לייב. בסוף ימיו עלה לישראל
  • רבי זלמן אוסובסקי, נישא לבת נוספת של רבי אריה לייב

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ישיבת חברון כנסת ישראל, עד שבחברון, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), וכן ראו יתד נאמן, מוסף שבת קודש - תשמ"ט 50 - ראה, תשמ"ט 50, באתר אוצר החכמה.
  2. ^ מודעת אבל.
  3. ^ כרטיס הקבר של אברהם נח פלאי, באתר הר הזיתים
  4. ^ רבי ברוך בער ליבוביץ, ברכת שמואל: "מה שחקר הרב הגאון ר' נח ז"ל מהלוסק".
  5. ^ ראו למשל רבי מרדכי איידלברג, חזון למועד, חזון י.
  6. ^ כרטיס הקבר של הלל פאלי, באתר הר הזיתים