אברהם צבי אידלסון

(הופנה מהדף אברהם צבי אידלזון)

אברהם צבי אידלסון (לעיתים אידלזון, לעיתים בן-יהודה) (Abraham Zevi (Zebi) Idelsohn; תרמ"ב, 1882י"ז באב תרצ"ח, 1938) היה מוזיקולוג יהודי-גרמני, אתנומוזיקולוג, חזן, מלחין ומורה למוזיקה. ידוע כמוזיקולוג וכמורה של המלחין, הפזמונאי, והחזן משה נתנזון אשר צאצאיו טוענים כי הוא – ולא אידלסון – חיבר את מילות השיר "הבה נגילה".

אברהם צבי אידלסון
Abraham Zevi Idelsohn
לידה 11 ביוני 1882
האימפריה הרוסית (1858–1883)האימפריה הרוסית (1858–1883) לייפאיה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 באוגוסט 1938 (בגיל 56)
דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) יוהנסבורג, איחוד דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארץ ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית, אנגלית, גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

אברהם צבי אידלסון (אידלזון; Abraham Zvi Idelsohn) נולד ב-1882 בלטביה, ובצעירותו היגר לגרמניה, שם למד מוזיקולוגיה. ב-1906 עלה אידלסון לארץ ישראל, ישב בירושלים ועסק בחקר המוזיקה היהודית. האיסוף והתיעוד של המוזיקה נעשה בעבודת שדה בעזרת רישום בתווים והקלטות במכשירי הקלטה. אידלסון התמקד במוזיקה של הקהילות הספרדיות, כנראה מכיוון שהכיר כבר את המוזיקה של הקהילות האשכנזיות מאירופה. אידלסון לימד שירה ונגינה בבתי-ספר של חברת עזרה ובבית היתומים הספרדי[1]. ב-1921 יצא את הארץ ללייפציג ולברלין, ומשנת 1922 היה למרצה לליטורגיה ומוזיקה יהודית וכפרופסור לעברית בהיברו יוניון קולג' בסינסינטי ארצות הברית, שם השתקע.

את תוצאות מחקריו פרסם אידלסון בחיבורו החשוב והעיקרי "אוצר נגינות ישראל", שיצא לאור בעשרה כרכים בהמשכים בין 1914 לבין 1933 בשפות עברית גרמנית ואנגלית. הכרך הראשון יצא בירושלים, חמשת הכרכים הבאים יצאו בהוצאת בנימין הרץ בברלין[2] ובהמשך חמישה כרכים יצאו בהוצאת היברו יוניון קולג' בסינסינטי[3]. "אוצר נגינות ישראל" הכיל אוסף מהזמר היהודי מכל העדות, ובהתאם חולק לכרכים (לפי סדרם): תימן, בבל, פרס, בוכרה ודגיסטן, ספרדי המזרח, מרוקו, גרמניה במאה ה-18, דרום גרמניה, מזרח-אירופה: מוזיקה ליטורגית, מוזיקה עממית וניגוני חסידים[4].

האופרה העברית הראשונה שהוצגה, "יפתח", נכתבה על ידי אידלסון. היא הועלתה על הבמה בירושלים ב-1922.

אידלסון נפטר בדרום אפריקה בשנת 1938.

ארכיון

עריכה

ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.

מחיבוריו

עריכה
  • אוצר נגינות ישראל (או Thesaurus of Jewish Music או Hebräisch-Orientalischer Melodienschatz) – רישומי תווים של מוזיקה יהודית מעדות שונות; רוב הכרכים כוללים מבואות מפורטים על העדות, המוזיקה שלהן והבטים תרבותיים אחרים.
  • תולדות הנגינה העברית, ה'תרפ"ד
  • שירי תימן, ה'תרצ"א. באתר היברובוקס
  • Jewish Music in its Historical Development, New York: Henry Holt and Company, 1929.
  • Jewish Liturgy and its Development, New York: Henry Holt and Company, 1932.
  • "The Kol Nidrei Tune," HUC Annual, Vol. VIII-IX, 1931/2, p. 493

לקריאה נוספת

עריכה
  • אסתר גרזון-קיוי, 'אידלזון', תצליל: למחקר המוזיקה ולביבליוגרפיה (חיפה) 7, 13 (תשל"ג), 120–124.
  • שלמה מורג, 'אברהם צבי אידלסון ומחקר מבטאיה של העברית', יובל: קובץ מחקרים של המרכז לחקר המוזיקה היהודית (ירושלים), ה (תשמ"ו), קס–קסח.
  • אליהו שלייפר, 'אברהם צבי אידלסון, אבי חקר המוזיקה היהודית', מוזיקה 21 (1989), 11–15, 57.
  • Nigun.info מאמר על הניגון החסידי מתוך האנתולוגיה למוזיקה חסידית של א"צ אידלסון
  • Edith Gerson-Kiwi, ‘A.Z. Idelsohn: a pioneer in Jewish ethnomusicology,’ Yuval: Studies of the Jewish Music Research Centre (Jerusalem) 5 (1986): 46–52. (Revised version of an article in Orbis Musicae II (1973-4).)
  • Judah Michael Cohen, ‘Whither Jewish music?: Jewish studies, music scholarship, and the tilt between seminary and university,’ AJS Review 32,1 (2008): 29–48.
  • James Loeffler, ‘Do Zionists Read Music from Right to Left?: Abraham Tsvi Idelsohn and the Invention of Israeli Music,’ Jewish Quarterly Review 100,3 (2010): 385–416

ביבליוגרפיה:

  • שלמה הופמן, 'המוזיקה של אברהם צבי אידלסון: ביבליוגרפיה', יובל: קובץ מחקרים של המרכז לחקר המוזיקה היהודית (ירושלים), ה (תשמ"ו), לא–נ.
  • Israel J. Katz, ‘Abraham Zvi Idelson (1882–1938): a bibliography of his collected writings,’ Musica Judaica (New York) 1,1 (1975–1976), 1–32.
  • Eliyahu Schleifer, ‘Idelsohn’s scholarly and literary publications: an annotated bibliography,’ Yuval: Studies of the Jewish Music Research Centre (Jerusalem) 5 (1986): 53–180.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אברהם צבי אידלסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יעקב יהושע, ילדות בירושלים הישנה כרך ג', עמ' 124.
  2. ^ בחלק מן הכרכים: ירושלים – ברלין – וינה
  3. ^ ישראל שליטא, אנציקלופדיה למוזיקה, אישי המוזיקה הישראלית והכללית, יהושע צ'ציק, תל אביב, תש"י 1950
  4. ^ האנציקלופדיה העברית כרך שני תש"ך הערך: אידלזון, אברהם צבי