פתיחת התפריט הראשי

בית חינוך יתומים הכללי או בית היתומים הספרדי הוא מוסד צדקה שהוקם ב-1902 על ידי ועד העדה הספרדית בירושלים. המבנה נמצא סמוך למרכז כלל, בין רחוב יפו לרחוב אגריפס.

בית היתומים הספרדי
Sepharadic Orfanage indoor1.jpg
מידע על המבנה
סוג בית יתומים, כולל אברכים, בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
סיום הבנייה 1908 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°47′02″N 35°12′57″E / 31.783805555556°N 35.215722222222°E / 31.783805555556; 35.215722222222
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
בית היתומים הספרדי
בית היתומים הספרדי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שלט הכניסה
המבנה, סמטת בורוכוף משמאלו, לפניו מבנה מסחרי ברחוב יפו ומעליו מתנשא בניין "חלונות לירושלים"
שער הכניסה המקורי בחזית שפנתה לרחוב יפו

תוכן עניינים

תולדות המוסדעריכה

בקרב העדה הספרדית בשלהי השלטון העות'מאני גברה התופעה של יתומים נטושים בשל המגפות שפקדו את העיר והעוני הרב ששרר בקהילה. אחד האיומים היה שהמיסיון, שפעל בקרב היהודים העניים, יקח חסות על היתומים. לפיכך שכר ועד העדה הספרדית בראשות הרבנים יעקב מאיר ובן-ציון מאיר חי עוזיאל דירות בעיר העתיקה לחינוך והכשרה ליתומים בני העדה. ב-1904, פנה הרב מאיר לאחים לבית ברוכוף: אברהם, יצחק, יעקב ומשיח, סוחרים בוכרים שגדלו והתגוררו באותה עת בטשקנט ולמשפחת יששכרוף, שיממנו הקמת קבע עבור היתומים, ובסיוע החכם באשי יעקב שאול אלישר אותרה נחלה בקצה העיר דאז להקמת מבנה קבע למוסד, שנחנך ב-1908[1]. המשפחות הקדישו למוסד הכנסות מקרן לה הוקדשו הכנסות מנכסי נדל"ן בירושלים ומתרומות שונות. העמותה "בית חינוך יתומים הכללי", שנרשמה ב-1978 היא ממשיכתה של קרן ההקדש. בנוסף שלחו פרנסי המוסד שד"רים לחו"ל לגיוס תרומות.

בשנת 1906 התפרסם "ספר החוקים והתקנות אשר למוסד", ממסמך זה ומקבלות שסיפק המוסד על תרומות נלמדים מטרותיו, תפיסתו ופרטי התנהלותו.

להיות למחסה ליתומים עזובים להצילם מרעב, להלבישם לגדלם בטיפול רחמני, ולפדותם מרשת הכנסייה הבריטית, לחנכם בתורה ומדע במלאכה ובדרך ארץ... היכל גדול נבנה בכל פאר והדר... היכל גדול ורחב ידיים במקום אויר צח ומבריא, עליות מרווחות ללינה, חדר תלמוד תורה, בית מדרש, בית ספר ונטיעות מסביב.

יעקב יהושע עמ' 124

במוסד למדו בנים יתומים מגיל 6 ועד 15 מכל העדות. שפת הלימוד הייתה עברית והלימודים כללו שילוב של לימודי יהדות ומלאכה. כן נלמדו "שפת הארץ" (ערבית) ו"שפת המדינה" (טורקית עות'מאנית). בין המורים במוסד היה המלחין אברהם צבי אידלסון. חלק מחניכיו המשיכו לסמינר למורים של חברת עזרה של יהודי גרמניה וחלקם המשיכו את לימודי המקצוע בבית הספר אליאנס הסמוך.

בשנות מלחמת העולם הראשונה הוחרם המבנה על ידי צבא גרמניה והפך למפקדה. בקומה העליונה השתכנו משרדי קצינים ובקומה התחתונה הותקנו מחסנים ואורוות לסוסים.

בשנות העשרים שכרה אגודת "ישורון" אולם במתחם, שהיה מעונו הראשון של בית הכנסת ישורון, בית הכנסת האשכנזימודרני הראשון והמרכזי בירושלים. את שני ספרי התורה הראשונים תרמו משפחת אלישר והרב אברהם יצחק הכהן קוק.

בשנות השמונים שינה המוסד את ייעודו והפך לישיבה וכולל אברכים שזמן מה עמד תחת נשיאותו של הרב אברהם שלם. במבנה נמצאים בנוסף לכך גם שני בתי כנסת, בית הכנסת אחדות ישראל על שם עולי הגרדום ובית כנסת "קהל ציון" לעולי סלוניקי.

תיאור המבנהעריכה

מבנה אבן ירושלמית דו-קומתי בצורת האות רי"ש, התוחמת חצר גדולה מרוצפת אבן. החצר הייתה תחומה בעבר מצידה הפתוח על ידי מבנים שהיו שייכים לבית הספר אליאנס (כי"ח). מבנים אלה נהרסו בשנות השמונים לשם הקמת מרכז כלל ובניין "חלונות לירושלים".

הקומה השנייה, אליה עולה גרם מדרגות חיצוני מפינת החצר, מוקפת מרפסת ארוכה, ממנה נפתחות כניסות החדרים. חזית המבנה פנתה בעבר לרחוב יפו, אך בשנות החמישים נבנה לפניה טור מבנים מסחריים שמסתיר אותה. הצד האחורי של "רגל" ה-רי"ש (הניצב לחזית המקורית) נמתח לאורך סמטת בורוכוף המחברת את רחוב יפו ורחוב אגריפס ותוחמת את שכונת אבן ישראל. הכניסה למבנה כיום היא מסמטת בורוכוף, סמוך למדרגות העולות לקומה השנייה.

דוד קרויאנקר מציין את האיכות הגבוהה והקפדנית של הבנייה ועיטור הפתחים, הן החיצוניים וה הפנימיים. מאידך, תוכניות שימור מבנים שהוכנו לבניין לא יצאו אל הפועל, מצבו מוזנח יחסית והוא סמוי מעינם של רבבות הפוסעים לצידו מדי יום.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דוד קרויאנקר, ירושלים: תקופות וסגנונות, ירושלים 1983 עמ' 326