אגוניסטים לקולטנים ל-1-GLP

אגוניסטים לקולטנים ל-1־GLP (באנגלית: Glucagon-like peptide-1 receptor agonist, בקיצור GLP-1 receptor agonists) הם קבוצת תרופות לטיפול תרופתי בסוכרת בסוכרת מסוג 2. GLP-1 הוא הורמון פפטידי השייך למשפחת האינקרטינים, ביחד עם GIP, המופרשים מרירית המעי וגורמים להפרשת אינסולין, עיכוב בהפרשת גלוקגון והאטה בהתרוקנות הקיבה. השפעות אלו תורמות להורדת רמות הסוכר בגוף וירידה בתחושת הרעב ובכך מתאימות לטיפול בסכרת. כיוון ש-GLP-1 עצמו בעל זמן מחצית חיים קצר יחסית ומפורק בדם על ידי DPP-4, ניתנות תרופות אחרות אגוניסטיות לקולטן ל-GLP-1.

תרשים פעולת חוסמי DPP-4 ואינקרטינים (בירוק) על רמת הגלוקוז בדם.

משפחת תרופות זו היא משפחה חדשה יחסית והתרופה הראשונה ששוחררה לשוק, אקסנטיד (בשמה המסחרי "בייאטה" ו-"ביידוריון"), יצאה ב-2005. קבוצת תרופות זו ניתנת בזריקה. תרופות נוספות המשווקות כיום הן לירגלוטייד (בשמה המסחרי "סקסנדה" ו-"ויקטוזה"), ליקסיזנטייד (בשמה המסחרי "ליקסומיה"), אלביגלוטיד (בשמה המסחרי "טנזאום"), דולגלוטייד (בשמה המסחרי "טרוליסטי") ו-סמגלוטייד (בשמה המסחרי "אוזמפיק"). היתרון שלהם על תרופות ממשפחות הסולפונילאוראה וממשפחת המגליטינידים הוא בכך שיש להם סיכון נמוך יחסית לפתח היפוגליקמיה.

לאחרונה אושר לשימוש בישראל סמיגלוטייד דרך הפה (בשם המסחרי "ריבלסוס"). במחקרים התברר שיעילותו כמו סמיגלוטייד בזריקה.

לתרופות ממשפחה זו ישנן השפעות שליליות על מערכת העיכול, ובשילוב עם תרופות אחרות לסוכרת עלולות לגרום לרמת סוכר נמוכה בדם (היפוגליקמיה) ולמחלת עיניים סוכרתית (רטינופתיה). כחלק מהשפעתן על הירידה בתנועתיות המעי, אצל חלק מן החולים נצפתה ירידה בתיאבון וירידה במשקל בשימוש בתרופות אלו. תופעות לוואי שכיחות כוללות דלקת קיבה (גסטריטיס), רפלוקס או צרבת, עצירות, גיהוקים, אבני מרה, סחרחורת, עייפות וגזים. המטופלים עלולים לסבול בחילה, להקיא או לסבול משלשול וכן להגיע להתייבשות (איבוד נוזלים). כאב בטן חמור ומתמשך עלול להיגרם כתוצאה מדלקת לבלב חריפה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אגוניסטים לקולטנים ל-1-GLP בוויקישיתוף

• הערך "אגוניסטים לקולטנים ל-1-GLP", באתר ויקירפואה
• טיפול באגוניסטים ל-GLP-1, באתר Medico

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.