אגן ניקוז
אגן ניקוז או אגן היקוות של נהר, הוא כל האזור שמימיו מנוקזים על ידי הנהר, הקו המפריד בין שני אגני ניקוז נקרא קו פרשת המים. אגני ניקוז רבים מחולקים לאגני ניקוז קטנים יותר, שכל אחד מהם מזין יובל אחר של הנהר, או שני פלגים הנשפכים לאותו הנהר. קו פרשת מים המחלק בין שני נהרות הנשפכים למקום אחד, נקרא קו פרשת מים מקומי. לכל אגן ניקוז יש בסיס ניקוז, המקום בו מסתיימת זרימת הנהר. בסיס הניקוז הראשי הוא מפלס ים, ימה או אוקיינוס.
במקרים בהם נהר מתחתר לאחור ופורץ את קו פרשת המים, מים שזרמו בעבר לנהר אחד, מתחילים לזרום בנהר אחר. תהליך זה, נקרא כיבוש נהר. אפשר להבחין בקלות בנהרות שנכבשו על ידי מקום הכיבוש, שבו נוצרת בדרך כלל "ברך" – זווית חדה (למשל ברך הליטני ליד מבצר הבופור ובנוסף ברך הירקון ליד תחנת הרכבת פתח תקווה – קריית אריה). צורה אחרת המרמזת על כך שנהר זה נכבש, היא אפיק עמוק ומפותח, המנקז אגן קטן במיוחד, שלא סביר שמימיו יכלו ליצור אגן כזה. במקרים אלו, סביר שהיה לנהר אגן גדול יותר, אלא שהוא נכבש לאחר עיצוב האפיק.
ניקוזו של אגן ההיקוות נעשה על ידי חרצים, ערוצים או בתרונות. החרצים הם תעלות רדודות בקרקע, שנוצרות בדרך כלל מיד אחרי הגשמים ומפסיקות להוליך מים עם תומם. הערוצים, עמוקים יותר, ארוכים יותר, ומוליכים מים זמן רב, ביניהם מים שחלחלו מעט, ויוצאים חזרה אל פני הקרקע בערוץ. הבתרונות הם ערוצים עמוקים וצפופים, וביניהם גבעות קטנות, שמדרונותיהן תלולים לרוב.
לָמושג "אגן ניקוז" ישנו פירוש נוסף, והוא כל גופי המים שדרכם או בהם עוברים מים אשר בסופו של דבר יגיעו לגוף מים כגון אגם, ימה, או ים (דוגמה: נהר הירדן הוא אחד מאגני הניקוז של ים המלח)
צפיפות הניקוז
עריכהצפיפות הניקוז הוא מדד הקובע את כמות הערוצים ביחס לשטח. חישוב צפיפות הניקוז, מתבצע על ידי חילוק האורך הכולל של הערוצים בשטח. מדד אחר, המאפיין את עומק הערוצים מפני השטח, נקרא תבליט זמין. מכפלת התבליט הזמין בצפיפות הניקוז, נקראת עיזוז תבליט. צורה אחרת לביטוי צפיפות הניקוז נקראת מסכת ניקוז, המבטאת את המרחק הממוצע בין שני ערוצים סמוכים. גודלה של מסכת הניקוז, הוא ביחס הפוך לצפיפות הניקוז.
הגורמים המשפיעים במיוחד על צפיפות הניקוז הם כמות המשקעים והמסלע. ככל שעולה כמות המשקעים – עולה צפיפות הניקוז, אך היא תלויה גם במידת החלחול ובקשיות הקרקע – גורמים התלויים בליתולוגיה.
סיעוף
עריכהראשו של הנהר מסתעף לכיוונים שונים, וסעיפיו, הנקראים יובלים מנקזים אגני ניקוז משניים שונים. מקובל לדרג את יובלי הנהר בסדר יורד; הנהר הראשי הוא מדרגה 1, הנהרות הנשפכים אליו – דרגה 2, הנהרות הנשפכים אליהם הם בעלי דרגה 3, וכן הלאה. לעיתים, יש המשתמשים באותו העיקרון, אך מדרגים את יובלי הנהר בסדר הפוך – ערוץ אליו לא נשפך שום ערוץ אחר הוא מדרגה 1, ערוץ המורכב מערוצים כאלה הוא בעל דרגה 2, וכן הלאה. בין יובלים אלו, קיים יחס הנקרא יחס סיעוף, המבטא את היחס בין אורכם הכולל של כל הנהרות מדרגה 1 ביחד, (מספר הנגזר מצפיפות הניקוז), לבין גודל זה בנהרות מדרגה 2. באופן כללי ניתן לומר, שככל שמדובר בנהרות קטנים יותר, עולה מספרם ואורכם הכולל, ויורד אורכם הממוצע.
דגם הניקוז
עריכהדגם הניקוז, הוא צורתו הכללית של אגן הניקוז, על חרציו, ערוציו ויובליו. דגם הניקוז מושפע רבות מטקטוניקה, ליתולוגיה, ומגורמים נוספים. מבחינים במספר רב של דגמי ניקוז, להלן הידועים והנפוצים שבהם.
- סעיפי – היובלים ללא סדר מסוים, גודלם בינוני, מתפשטים לכיוונים שונים, ויוצרים בדרך כלל במקום מפגשם עם היובל הראשי, זוויות קטנות מ־90°.
- נוצתי – יובלים ראשיים ארוכים, יובלים משניים בינוניים באורכם, מקבילים אחד לשני והמרחקים ביניהם דומים, יוצרים גם הם זוויות חדות מעט.
- מקבילי – היובלים הראשיים והמשניים, מקבילים פחות או יותר אחד לשני, כך שכל הניקוז הוא בכיוון אחיד. לדגם זה, ישנם שני תת־דגמים:
- תת מקבילי – צורתו דומה, אך יובליו פחות מקבילים.
- קולינארי – יובליו מקבילים, אך הם ארעיים, ועתידים להיעלם עם תום הגשמים.
- סריגי – היובלים הראשיים ארוכים, המשניים קצרים, מתחברים לראשיים בזווית ישרה.
- מלבני – נקרא גם רקטאנגולרי, דומה לסריגי בזוויותיו הישרות, אך יובליו המשניים ארוכים.
- ווִי – היובלים המשניים זורמים בכיוון הפוך מהיובל הראשי, ומתחברים אליו בזווית קהה.
- רדיאלי – דגם בו מספר ערוצים היוצאים ממקום אחד, למשל פסגת הר, נשפכים לכיוונים שונים.
- צנטריפטלי – מספר ערוצים היורדים מצדדים שונים, נשפכים למקום אחד במרכז.
- טבעתי – הערוץ הראשי עקום בצורת קשת או חצי עיגול. בעיקר למרגלות הרים.
- פיצולי – דגם בו הנהר מתפצל לערוצים קטנים. אופייני לשפך הנהר.
- מעוות – דגם בו משנה הנהר כולו עם יובליו את כיוון הזרימה, ומתחיל לזרום לכיוון ההפוך.
- א־סימטרי – נהר שכמות היובלים היורדת אליו מצדו האחד, גדולה משמעותית מהכמות בצידו השני.
- בלתי סדיר – דגם בו ביצות ואגמים המפוזרים באי סדר, כשביניהם מחברים ערוצים ונחלים שונים.
- חסר חוקיות – הוא דגם שבו סוגים שונים של ערוצים, בצורות סידור שונות ולא עקביות. דגם זה נדיר למדי.
לקריאה נוספת
עריכה- נחלים וניקוז – תהליכים, הנדסה ותכן בעריכת אריה בן צבי, נחמיה שחף ואורי צדקה, בהוצאת רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור, עומר 2008, מהדורה ראשונה – 2010.
