בופור
בופור (בצרפתית: Beaufort – מצודה יפה; בערבית: قلعة الشقيف – קלעת א-שקיף) היא מצודה צלבנית הסמוכה לכפר ארנון בדרום לבנון באזור המכונה 'רכס עלי טאהר'. בערבית קרויה המצודה קלעת ארנון על שם הכפר ארנון הסמוך אליה, או לחלופין קלעת א-שקיף – "המבצר המשקיף". פרסומה של המצודה בישראל בא כתוצאה מהיותה נקודה אסטרטגית, ששימשה את ארגון הפת"ח בשנות ה-70 עד מבצע שלום הגליל, ולאחר מכן נקודה חשובה בשרשרת מוצבי צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון, עד לנסיגה מלבנון בשנת 2000.
מבצר הבופור, 1982 | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מבצר צלבני |
מיקום | ארנון |
מדינה | לבנון |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ? – המאה ה־12 |
תאריך פתיחה רשמי | המאה ה־12 |
קואורדינטות | 33°19′29″N 35°31′56″E / 33.324715°N 35.532148°E |
היסטוריה
עריכהאין רישומים היסטוריים הנוגעים לקיום נקודה צבאית במקום לפני תפיסתו על ידי הצלבנים בשנת 1139, על אף שמיקומו האסטרטגי, על הר שגובהו 700 מטר, הפך אותו ודאי לעמדה חשובה עוד קודם לכן.
לאחר שהמקום נכבש על ידי המלך פולק מאנז'ו, נמסרה הנקודה לשליטיה הצלבנים של צידון. בשנת 1189 צר סלאח א-דין על המצודה, בעוד שהמלך רנו מצידון (אנ') הגן עליה. בשנת 1190 כבש סלאח א-דין את המצודה. הצלבנים שבו ותפסו את המקום בשנת 1240 ומכרו אותה לאבירי ההיכל ב-1260. ב-1265 כבש את המצודה הסולטאן הממלוכי ביברס.
במהלך המאה ה-17 שב ותפס את המקום השליט הלבנוני פח'ר א-דין השני, ששאף להקים ממלכה עצמאית בלבנון, והקים בה רשת של ביצורים. פחר א-דין הובס על ידי האימפריה העות'מאנית שהרסה חלקים מהמבצר. המקום נתפס על ידי שליטים מקומיים.
בשנת 1782 צר על המבצר אחמד אל-ג'זאר, שליט עכו, שכבש את המבצר והרס את שארית ביצוריו. רעידת אדמה חזקה בשנת 1837 הביאה אף היא להרס נרחב. המקום שימש בתקופה זו כמחצבה וכדיר לכבשים.
המנדט הצרפתי בלבנון הביא לעניין מחודש במקום, ועבודות שחזור ארכאולוגיות החלו בשנת 1920 ונמשכו עם קבלת העצמאות הלבנונית ב-1943.
צה"ל והמצודה
עריכה- ערך מורחב – הקרב על הבופור
עם השתלטות אש"ף על דרום לבנון בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 הפכה מצודת הבופור ליעד אסטרטגי. המצודה השקיפה על חלקים ניכרים מצפון ישראל ומאצבע הגליל כמו גם על אזור אל-נבטיה, ברך נהר הליטני ואזורים נרחבים בדרום לבנון. אנשי הפת"ח התבצרו במקום, והשתמשו בו לירי קטיושות על הגליל.
במבצע שלום הגליל כבשו סיירת גולני וחה"ן גולני את המצודה מידיהם. בפעולה זו נהרג גוני הרניק, שהיה מפקד סיירת גולני בתקופה שקדמה למלחמה, יחד עם עוד חמישה לוחמים, ונפצעו בה מספר לוחמים, בהם משה קפלינסקי ששימש אז כמפקד הסיירת. לאחר כיבוש המצודה הגיע ראש הממשלה מנחם בגין לבקר במצודה – באותו ביקור שאל ראש הממשלה "האם היו להם מכונות ירייה?" בהתייחסו למחבלים ששהו במתחם. לתומו גם סבר שלא היה לצה"ל כלל הרוגים. שאלה זו חידדה את הנתק ששרר בין הדרג המדיני לצבאי, ונחרתה בתודעה כהבהרה של מידת חוסר בקיאותו של ראש הממשלה במהלכי הלחימה.
צה"ל מסר את המצודה לאנשי מדינת לבנון החופשית בשנת 1982, ובהמשך הוקם בה מוצב צה"לי ובו מערכת של בטונאדות, בונקרים, מחילות ועמדות תצפית וירי. המוצב הוקם בסמוך למבצר הצלבני, אך לא היווה חלק ממנו. למעשה, על חיילי צה"ל נאסר להתקרב למבצר הצלבני בנימוק כי הדבר עשוי להביא להידבקות בקדחת המערות.
מוצב הבופור היה מהמוצבים המסוכנים בתקופת הלחימה שבין הקמת רצועת הביטחון ב-1986 ועד הנסיגה מלבנון בשנת 2000. על אף שהוא ממוקם 5 ק"מ בלבד בקו אווירי מגבול ישראל חייב המצוק התלול שעליו הוא ממוקם הגעה דרך מסלול נסיעה ארוך ותלול, שעבר בחלקו ליד "הקו האדום" (גבול רצועת הביטחון), ושחלקו האחרון היה תלול במיוחד ובמדרון קדמי, דבר שחייב נסיעה איטית וחשופה. המוצב שימש לשליטה ברכס עלי טאהר, שעליו מוקמו מספר מוצבים נוספים שבהם ישבו יחידות של צה"ל וצד"ל, ובמרחב שבין הרכס ובין העיירה א-נבטיה. טילים של חזבאללה פגעו באופן משמעותי במצודת הבופור. במהלך נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון, ב-24 במאי 2000, פוצץ מוצב צה"ל שהיה סמוך למצודה על ידי מפקד פלחה"ן נח"ל אבי דהן תוך ניסיון שלא לפגוע באתר ההיסטורי. הכוח האחרון שאייש את המוצב היה כוח של פלחה"ן נח"ל[1].
מוצב הבופור בתרבות
עריכה- הספר "אם יש גן עדן" מאת רון לשם עוקב אחר חייהם של חיילי צה"ל בחודשים האחרונים במוצב הבופור. הספר זכה בפרס ספיר בשנת 2006.
- בשנת 2006 הושמע ברדיו לראשונה שיר שחיבר דורון מדלי בהשראת הספר, שנקרא גם הוא "אם יש גן עדן", בביצועו של אייל גולן. השיר הפך ללהיט ובמהלך מלחמת לבנון השנייה גולן הופיע עם השיר ב"כוכב נולד" בתוכנית מיוחדת שהוקדשה למלחמה.
- הסרט "בופור" מבוסס על ספרו של לשם. הסרט זיכה את הבמאי יוסף סידר בפרס "דב הכסף" בפסטיבל ברלין 2007 והיה מועמד לפרס אוסקר בקטגוריית הסרט הזר.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- מוצב הבופור, באתר "מפת סיפור מוצבי אזור הביטחון בלבנון"
- יואב זיתון, מיוחד: 6 טונות חומר נפץ בלילה אחרון בבופור, באתר ynet, 22 במאי 2015
- מרב יודילוביץ', "ההומור השחור החזיק אותנו", באתר ynet, 16 במרץ 2007
- תמונות מהמוצב ומתוך המבצר, פורום "צבא וביטחון" באתר פרש
- אודות המבצר באתר תיירות לבנוני (באנגלית)
- אביחי בקר, "אחרונים על הרכס", הארץ, 16.06.2000, כפי שהועלה באתר פרש.
- אמיר בוחבוט ואלי אשכנזי, תיעוד: 15 שנה לאחר הנסיגה, צפו בפיצוץ מוצב הבופור, באתר וואלה, 20 במאי 2015.
- גילי כהן, 15 שנה לאחר הנסיגה מלבנון: משרד הביטחון מפרסם תיעוד של פיצוץ מוצב הבופור, באתר הארץ, 20 במאי 2015.
- יוסי וקנין, 20 שנה ליציאת צה"ל מלבנון: העיניים של מוצב הבופור, באתר מיינט העמק, 20 במרץ 2020.
- 40 שנה לכיבוש הבופור: ההקלטות הנדירות שמשחזרות את הלחימה ההירואית כתבה בערוץ כאן חדשות באתר יוטיוב, 3 במאי 2022.
הערות שוליים
עריכה- ^ אביחי בקר, "אחרונים על הרכס", הארץ, 16.06.2000, כפי שהועלה באתר פרש.