אגן קלאמת

אגן הנהר קלאמת בדרום אורגון ובצפון קליפורניה.

אגן קלאמתאנגלית: Klamath Basin) הוא האזור במדינות ארצות הברית אורגון וקליפורניה בארצות הברית המנוקז על ידי הנהר קלאמת. הוא מכיל את רוב מחוז קלאמת וחלקים ממחוזות לייק וג'קסון באורגון, וחלקים ממחוזות דל נורטה, המבולדט, מודק, סיסקיו וטריניטי בקליפורניה. אגן הניקוז משתרע על שטח של 40,790 קילומטרים רבועים, כאשר 35% משטחו באורגון ו-65% בקליפורניה. באורגון, אגן הניקוז נמצא בדרך כלל מזרחית לרכס קסקייד, בעוד קליפורניה מכילה את רוב קטע הנהר העובר דרך רכס ההרים. בקטע של אורגון-צפון קליפורניה הרחוקה של הנהר, אגן הניקוז היא מדברי למחצה בגבהים הנמוכים יותר ואלפיני יבש בגבהים העליונים. בחלק המערבי של האגן, בקליפורניה, לעומת זאת, האקלים הוא יותר של יער גשם ממוזג, כשבאגן הניקוז של הנהר טריניטי, יובל של הקלאמת, האקלים אלפיני אופייני יותר.

אגן קלאמת

גאולוגיה והידרולוגיה עריכה

החלק העליון של אגן הניקוז של הקלאמת שוכן בין רכס קסקייד לפרובינציית אגן ורכס בדרום אורגון ובצפון קליפורניה. סטרטיגרפיה של סלע האם באזור כוללת משקעים געשיים, טפרה ומשקעי נהרות ואגמים.[1] השיכוב יוצר שלוש שכבות הידרולוגיות כלליות: 1) בזלת נקבובית מאוד שגילה הגאולוגי הוא העתיק ביותר המשמשת כאקווה עיקרית, 2) משקעים מנהרות ואגמים המורכבים מטוף, פצלים, אגלומרט, אבן חול ואפר געשי הידועים ביחד בשם תצורת יונה (Yonna Formation) המשמשים כשכבה אטומה מעל מי התהום, ו-3) משקעים געשיים מהתפרצויות געשיות חדשים יותר השוכבים מעל האקווה. מעט מים מסוגלים לחדור דרך שכבות המשקעים הגעשיים העליונים אל האקוות העיקריות. מי התהום מסוגלים לנוע בחופשיות ברחבי האגן העליון למרות מבנים גאולוגיים המתרחשים עקב העתקים רגילים אשר רק מגבילים את מי התהום בקנה מידה מקומי. בארות ארטזיות שנשפכות לאגם קלאמת העליון חיוניות למילוי מחדש של האגם ולזרימת הנהר קלאמת לאורך כל השנה.[2] הפשרת השלגים היא כיום התורם העיקרי לחידוש מי התהום באגן קלאמת העליון.

חלוקת אגני הניקוז עריכה

 
מפה של פרשת המים של הנהר קלאמת המציגה גבולות של אגני ניקוז משניים

אגני הניקוז של הנהרות ויליאמסון וספראג באורגון, נמצאים מצפון ומצפון-מזרח לאגם קלאמת העליון. יחד, שני אגני הניקוז מכסים שטח של 7,950 קילומטרים רבועים, או 19.4% מאגן הניקוז של נהר קלאמת.[3] אגן הנהר לוסט, אגן המשנה הגדול ביותר לפי שטח, שוכן מדרום-מזרח לאגם קלאמת העליון וממזרח לאגם קלאמת התחתון. הוא משתרע על 7,790 קילומטרים רבועים או 19.1% מאגן הניקוז של הנהר קלאמת - כמעט כמו ויליאמסון וספראג ביחד. כשממשיכים מערבה, אגני הניקוז השכנים של הנהרות הסמוכים ביוט קריק (Butte Creek), שסטה, סקוט וסלמון משתרעים על שטח של 1,560 קילומטרים רבועים, 2,060 קילומטרים רבועים, 2,110 קילומטרים רבועים ו-1,900 קילומטרים רבועים, בהתאמה. אלו מהווים 4.3%, 5%, 5.2% ו-5% מאגן הניקוז של הנהר קלאמת, בהתאמה, או 19.5% מאגן הניקוז אם מחברים אותם.[3]

דרום-מערבה יותר, אגן הניקוז של הנהר טריניטי, אגן המשנה השני בגודלו של אגן קלאמת, משתרע על 7,680 קילומטרים רבועים או 19% מאגן הניקוז. אגן הניקוז של "סאות פורק טריניטי" (South Fork Trinity), יובל של הטריניטי הוא 2,500 קילומטרים רבועים - 33% מאגן הניקוז של הטריניטי או 6% מאגן הניקוז של הקלאמת. היובלים העיקריים של הקלאמת משתרעים ביחד על שטח המהווה 77% מכלל אגן הניקוז של הקלאמת - השטח היבשתי הנותר מנוקז על ידי יובלים קטנים יותר כמו ג'ני קריק (Jenny Creek), פול קריק (Fall Creek) ובלו קריק (Blue Creek).[3]

גופי המים העיקריים עריכה

 
אגן קלאמת העליון כיום, הוא שריד מאגם מודק הנרחב

אגם קלאמת העליון הוא גוף המים הגדול ביותר כיום באגן הניקוז של הנהר קלאמת, המשתרע על פני 250 קילומטרים רבועים בממוצע, עם קו חוף של 140 קילומטרים. זהו גם אגם המים המתוקים הגדול ביותר במדינת אורגון.[4] מבחינה היסטורית, אגם קלאמת התחתון ואגם טולי היו ביצת מים מתוקים אחת המחוברת זה לזה שהסתכמה ב-510 קילומטרים רבועים - יותר מפי שניים מהממדים הנוכחיים של אגם קלאמת העליון, וגדולה יותר מאגם טאהו במרכז קליפורניה. אזור ביצות מחוברות זה עדיין מהווה בית גידול לעד 3.7 מיליון עופות נודדים בשנה. בשנים גשומות, התחברו שני האגמים לאגם קלאמת העליון, ויצרו גוף מים ענק אחד. אגמים אלה שוכנים באגן שהיה מלא בפרה-היסטוריה על ידי אגם מודק, אגם מים מתוקים בשטח של 2,800 קילומטרים רבועים שכיסה את כל אגן קלאמת העליון, או 7% מאגן הניקוז - שטח גדול פי שלושה מימת סלטון הנרחבת בדרום קליפורניה. אגם זה היה קיים לפני 11,000 שנים בסוף עידן הקרח האחרון.[5] כיום, אגם קלאמת העליון מכסה רק 0.6% מאגן הניקוז של הקלאמת.

יש גם כמה גופי מים מלאכותיים באגן הניקוז - כולל אגם יואנה, מאגר ג'ון סי. בויל, אגם קופקו (Copco Lake) ומאגר איירון גייט בערוץ הראשי של הקלאמת. אגם יואנה, הנקרא גם מאגר קנו (Keno Reservoir), הוא בגודל 9.8 קילומטרים רבועים, ואורכו כ-30 קילומטרים.[6] מאגר ג'ון סי. בויל קטן בהרבה, עם שטח פנים של 1.7 קילומטרים רבועים.[7] אורכו של מאגר קופקו הוא כ-8.7 קילומטרים ושטחו 2.6 קילומטרים רבועים.[8] מאגר איירון גייט משתרע על פני 3.6 קילומטרים רבועים ואורכו כ-10.9 קילומטרים.[9] יחד, ארבעת מאגרי הערוץ הראשיים התחתונים מסתכמים רק ב-17.7 קילומטרים רבועים, או 0.04% מאגן הניקוז של הנהר קלאמת.

אגם טריניטי (אנ'), על הערוץ המרכזי של הנהר טריניטי, הוא המאגר הגדול ביותר של היובלים באגן הניקוז של הנהר קלאמת. בגודל של 65 קילומטרים רבועים, הוא גדול יותר מכל ארבעת מאגרי קלאמת המשולבים יחד (למעט אגם קלאמת העליון).[10]

אגן הניקוז עריכה

על פי מערכת הסיווג של הסקר הגאולוגי של ארצות הברית לאגני ניקוז, אגן הניקוז של הקלאמת היא יחידה חשבונאית (Accounting Unit) בת 6 ספרות ברמה 3 בתוך אזור 18, המכונה אזור אגן הניקוז של קליפורניה.[11] הקוד של היחידה החשבונאית של אגן הניקוז של הקלאמת הוא 180102, והיא כוללת שתים עשרה יחידות הידרולוגיות המסווגות בקוד בן 8 ספרות (HUC) המשתרעות על 38,000 קילומטרים רבועים.[11] במפקד האוכלוסין של שנת 2000, על פי הערכות, כ-114,000 אנשים חיים בתוך אגן הניקוז של הקלאמת. מרכזי האוכלוסייה הגדולים ביותר כוללים את קלאמת פולס באורגון (19,462 תושבים) וואיריקה בקליפורניה (7,290 תושבים).[12] הבעלות על הקרקע בתוך האגן מתחלקת כדלהלן: כ-364 קילומטרים רבועים שייכים לשמורות שבטיות, 23,560 קילומטרים רבועים מנוהלים על ידי סוכנויות ציבוריות (כולל לשכת ניהול הקרקעות של ארצות הברית, יערות לאומיים, מקלטים לאומיים של חיות הבר (אנ') ושירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית). 14,060 קילומטרים רבועים הם בבעלות פרטית. מתוך הקרקעות בבעלות פרטית, 2,116 קילומטרים רבועים משמשים לחקלאות, כש-80% מהם הם שטחים חקלאיים מושקים. כמעט מחצית מהשטחים המושקים מנצלים מים ממיזם קלאמת של לשכת ניהול הקרקעות. הרוב המכריע של החקלאות והשטחים בבעלות פרטית הם באגני המשנה של הנהר לוסט והנהר שסטה.

אגן הניקוז של אגן קלאמת כולל:

שלושת הנהרות הבאים ממוקמים מעל (מצפון) לאגן אגם קלאמת:

גופי המים הבאים שוכנים בתוך או בסמוך לאגן אגם קלאמת:

אלו הם היובלים העיקריים במורד הזרם של הנהר קלאמת:

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Klamath Basin Groundwater Study (2013), United States Geological Survey: Oregon Water Projects.
  2. ^ Snyder D. T. and Morace J. L. (1997), Nitrogen and phosphorus loading from drained wetlands adjacent to Upper Klamath and Agency Lakes, Oregon. Portland, Oregon: U.S. Department of the Interior, U.S. Geological Survey.
  3. ^ 1 2 3 Understanding the "Klamath Basin"
  4. ^ "Klamath Lake". Oregon Lakes Association. www.oregonlakes.org. אורכב מ-המקור ב-2009-06-27.
  5. ^ Delong, Jay. "Walking in 100-Year-Old Footsteps in Southern Oregon". North American Native Fishes Association. www.nanfa.org.
  6. ^ "Lake Ewauna/Keno Reservoir Reach Location and Characteristics" (PDF). PacifiCorp Klamath Hydroelectric Project. PacifiCorp. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2004-02-22.
  7. ^ "J.C. Boyle Reservoir - Reservoir Location and Characteristics" (PDF). PacifiCorp Klamath Hydroelectric Project. PacifiCorp. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2004-02-22.
  8. ^ "Project Description". Klamath Basin Tribal Water Quality Work Group. www.klamathwaterquality.com.
  9. ^ "Iron Gate Reservoir: Reservoir Location and Characteristics" (PDF). PacifiCorp Klamath Hydroelectric Project. www.pacificorp.com. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2003-08-24.
  10. ^ "Shasta/Trinity River Division Project". U.S. Bureau of Reclamation. www.usbr.gov. אורכב מ-המקור ב-2013-02-22.
  11. ^ 1 2 Water Resources of the United States: Boundary descriptions and names of regions, subregions, accounting units, and cataloging units, United States Geological Survey (2014).
  12. ^ Population and Land Ownership (2009)