ויליאמסון (נהר, אורגון)
הנהר ויליאמסון (באנגלית: Williamson River) זורם בדרום-מרכז אורגון בארצות הברית. הנהר, באורך 160 קילומטרים, מנקז כ-7,800 קילומטרים רבועים[1] מזרחית לרכס קסקייד. יחד עם היובל העיקרי שלו, הנהר ספראג, הוא מספק למעלה ממחצית הספיקה לאגם קלאמת העליון, אגם המים המתוקים הגדול ביותר באורגון. מוצא האגם הוא הנהר לינק, הזורם לתוך אגם יואנה והנהר קלאמת.
 | |
| מבט במעלה הזרם של הנהר ויליאמסון מתוך המיסיון האינדיאני בצ'ילוקווין | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 160 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 29.2 מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז | 7,800 קמ"ר |
| מוצא | היער הלאומי פרימונט-וינמה באורגון |
| גובה מוצא הנהר | 1,600 מטרים |
| קואורדינטות מוצא | 42°42′21″N 121°20′11″W / 42.705713°N 121.336409°W |
| יובלים |
הנהר ספראג  |
| שפך | אגם קלאמת העליון באורגון |
| קואורדינטות שפך | 42°27′53″N 121°57′25″W / 42.464722°N 121.956944°W |
| מדינות באגן הניקוז | אורגון בארצות הברית |
 | |
| מפה המציגה את מהלך הנהר ויליאמסון ויובלים | |
  | |
מסלול
עריכהמקורו של הוויליאמסון במעיין גדול במרכז מחוז קלאמת, בצד הצפוני של הר פואגו (Fuego Mountain), ביער הלאומי וינמה, כ-65 קילומטרים צפונית-מזרחית לקלאמת פולס (מילולית "מפלי קלאמת", המכונה "מפלי בירת השורשים" מכיוון שהמים עמוסים בחומרי מזון מביצת העשב קלאמת כמה קילומטרים במעלה הזרם, ו"לקצף שמצטבר בבסיס המפלים יש מראה של גלידת וניל על בירת שורשים".[2]). הוא זורם בקשת גדולה צפונה דרך ההרים, ואז מערבה, ואז דרום-מערב דרך קלאמת מארש (Klamath Marsh, ביצת העשב קלאמת) ומקלט חיות הבר הלאומי קלאמת מארש (אנ'). במורד הזרם מהמקלט, הנהר זורם בערך במקביל לכביש 97 (אנ') של ארצות הברית. כ-8 קילומטרים צפונית ליישוב צ'ילוקווין, בפארק המדינתי קולייר ממוריאל (אנ'), נשפך אליו מימין הנחל ספרינג קריק (Spring Creek). בצ'ילוקווין, נשפך אליו משמאל הנהר ספראג. הוויליאמסון נשפך לקצה הצפוני של אגם קלאמת העליון ליד הצוק המכונה מודק פוינט (Modoc Point), כ-30 קילומטרים צפונית-מערבית לקלאמת פולס.
אגן הניקוז
עריכהבגבהים נמוכים יותר יחד עם נחלים גדולים אחרים, מספק אגן הניקוז של הוויליאמסון מים להשקיית שדות מרעה ושטחי חקלאיים אחרים. חיות משק רועות במקומות רבים באגן. יערות, שנכרתו לעיתים קרובות לעץ, מכסים כ-81% מהאגן והחוות מהווים 6%, בעוד שהמרעה, שטחי הביצות, המים והאזורים העירוניים מכסים יחד 13%. המשקעים באגן, השוכן בצל הגשם של רכס הקסקייד, עומדים על ממוצע של 580 מילימטרים בשנה לאורך הוויליאמסון מעל המפגש עם הנהר ספראג וכ-510 מילימטרים לאורך הספראג.
דיג
עריכההוויליאמסון ידוע בדגי טרוטת הפס האדום של האגן הגדול הפראיים והגדולים במיוחד, הנעים לנהר כדי להשריץ ולברוח מאגם קלאמת העליון כשהוא מתחמם. דגים בני שלוש "מגיעים בדרך כלל לאורך של 50 סנטימטרים או טוב יותר". מספר קטן יותר של דגי טרוטה חומה משגשגים גם בוויליאמסון, במיוחד אחרי השפך של ספרינג קריק. גם הדג הנדיר Deltistes luxatus (אנ') ("מוצץ הנהר לוסט") חיים בנהר אך הם מוגנים ואסור לדוג אותם ולשמור אותם באופן חוקי. טרוטת עין-הקשת ו-Salvelinus fontinalis (באנגלית Brook trout) קטנים יותר חיים בנהר שמעל קלאמת מארש. חלק גדול מהקרקע לאורך הנהר הוא בבעלות פרטית, והגישה לציבור מוגבלת.
היסטוריה גאולוגית
עריכהבתקופות הפליסטוקן המוקדמות, היו אגם קלאמת העליון וקלמאת מארש גדולים בהרבה; ונשמרו כאגמים וביצות רדודים על ידי המשך שקיעת האגן תוך הצטברות משקעים רבים והתרוממות לאורך מתלול ההעתק המזרחי. התפרצותו של הר מזאמה לפני כ-7,700 שנה תרמה כמות עצומה של משקעים לאגם ולאגני הביצות, ומילאה את הקניון של הנהר ויליאמסון.[3]
שימור
עריכהמאז 2003, "החברה לשימור הטבע" (The Nature Conservancy) וארגונים אחרים פועלים לשחזור כ-31 קילומטרים רבועים של אדמות ביצות בדלתה של הנהר ויליאמסון בקצה הצפוני של אגם קלאמת העליון. הדלתה, שהייתה בעבר סכורה ומנוקזת עבור שטחים לחקלאות, מהווה בית גידול למיליוני עופות נודדים, כמו גם מינים מקומיים רבים של דגים, רכיכות וצמחי מים.[4]
הערות שוליים
עריכה- ^ John C. Risley, Upper Klamath Lake Basin nutrient-loading study; assessment of historic flows in the Williamson and Sprague rivers
- ^ "Hike to Root Beer Falls offered by museum: Space is limited for the free afternoon trek". Herald News. 4 באפריל 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Big Bill The Williamson River Basin Watershed Analysis" (PDF). USDA. בפברואר 1998.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Williamson River Delta Preserve". The Nature Conservancy. 2011.