אדה ז'יגמונד

משורר הונגרי-יהודי

אדה ז'יגמונד [אדוש] (בהונגרית: Zsigmond Ede; בודפשט, (אז מחוץ לבודפשט, יישוב בשם פשטסנטרז'בט), 18 במאי 19161944) היה הילד הצעיר במשפחה יהודית של פועלים, משורר, סופר ועיתונאי יהודי-הונגרי קומוניסטי, מורה מוסמך להונגרית ולגרמנית, אך מעולם לא הועסק בכך בשל פעילותו הפוליטית. אדה ז'יגמונד היה אחד מנציגי הספרות הלירית ההונגרית שנספה בשואה. עבודותיו מאופיינות בעמידה נגד חוסר הסובלנות החברתית והפשיזם ובעד ההומניזם. בשנת 1944 נאבדו עקבותיו בחזית המזרחית בשטח ברית המועצות כחלק ממגויסי שרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי).

אדה ז'יגמונד
Zsigmond Ede
Zsigmond Ede.png
לידה 18 במאי 1916
הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1944 (בגיל 27 בערך)
ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי, משורר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Zsigmond Ede aláírása.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

אדה ז'יגמונד נולד במושבת פועלים בדרום בודפשט, ואביו וגם סבו עבדו במפעלי תשלובת הפלדה והמתכת מנפרד וייס. את בן הזקונים הועידה המשפחה למסלול אינטלקטואלי (כלומר לא פועל) ולכן רשמו אותו כהקרבה של הוריו ואחיו לגימנסיה בפשט.

שם הילד התוודע לשפות ולספרות. בגיל שתים עשרה הוא כבר כתב חרוזים והקריא שירה. בנוסף ללימודי התיכון לקח על עצמו תפקיד של מורה פרטי, כמו הרבה משוררים בני דורו האחרים וכן עבודות מזדמנות. מהשכר שהרוויח החזיר כסף הביתה כתמיכה במשפחה ומאוחר יותר מימן את הרשמתו לאוניברסיטת פאזמאני פטר ההונגרית המלכותית (היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). באוניברסיטה בא בקשר עם ארגונים שפעלו בחשאי והאידאולוגיה שלהם נבדלה באופן משמעותי מהאידאולוגיה של ממשלת אישטוואן בתלן של התקופה, כך שהם יכלו לפעול רק בדרכים לא חוקיות. הקבוצה התכנסה בבתים פרטיים ובבתי קפה זולים, שם התעמתו עם השקפותיהם על העולם, האידאולוגיות, הפוליטיקה. החבורה התכנסה בבתי הקפה ובקנטינות והייתה אידיאליות להתפתחותו של המשורר הצעיר. אדה ז'יגמונד העביר גם הרצאות לפועלים במטה האיגוד המקצועי ואשאש מספר פעמים, הוא בא בקשר עם מפלגת הקומוניסטים של הונגריה, ה- KMP באמצעות אנדרה שאגווארי. בהמשך הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית.

 
אדה ז'יגמונד עם אשתו

אדה הצעיר נשבר אחר קבלת הידיעה על מותו של המשורר אטילה יוז'ף וספד למשורר בשיר מוטרד (יוז'ף אטילה נפטר), שנכלל גם בכרך השירים שלו שפורסם בשנת 1938 בכוחות עצמו. בשיריו מתערבלים ההומניזם, הרצון לשלום והאנטי פשיזם. בגלל התחושה הכפולה הבלתי פתורה הזו, בחר המשורר בכותרת בעלת המשמעות לכרך השירה שלו "בנחישות ובעדינות" כשמו של אחד משיריו בספר.

המשורר קיבל כאמור תואר בהונגרית ובגגרמנית, אך מעולם לא הועסק כמורה. הוא היה מורה פרטי לילדים ממשפחות אמידות ואחר כך קיבל עבודה בעיתון נפסבה כעמית חיצוני. בשנת 1942 הופיע בכתב העת "מרץ" מחקרו הגדול על המשורר הלאומי ההונגרי שנדור פטפי.

בשנת 1941 גורשו מהונגריה היהודים (מה שנקרא היהודים הלא אזרחים"). הוריו, כ"אזרחים לא הונגרים", גורשו מבתיהם בהיעדרו של אדה ז'יגמונד. הם נורו בקבר האחים בקמניץ-פודולסקי יחד עם שלושים אלף יהודים נוספים. אדה ז'יגמונד היה סובל מאותו גורל, אך כשהוריו גורשו מהדירה בפשטארז'בט הוא לא הייה בבית. מיולי עד ספטמבר 1941 הסתתר אצל חברים וקרובי משפחה מהפשיסטים ומהז'נדרמים ההונגרים. הוא זומן לשירות העבודה בשנת 1943 ובשנת 1944 אבדו עקבותיו בחזית המזרחית. הוא כתב את שירו האחרון מחוץ לבית, שנושא את השם "תן לי כוח!". הוא שלח את כתב היד הביתה לאלדאר קומלוש.

החיים שלאחר המוותעריכה

בסוף אוגוסט 1966 הוסר הלוט מלוח הזיכרון שלו בבודפשט, שם הספיד אותו המשורר אנדרה וסי.[1]

שירתועריכה

נושא השירה של אדה ז'יגמונד נקבע על ידי סביבתו בפשטארז'בט, מהשנאה הגוברת בהונגריה דאז, מהתפשטות הפאשיזם וממלחמת עולם השנייה.

ספרו שהופיע בחייועריכה

  • בנחישות ובעדינות (1938)

ספרו לאחר מותועריכה

  • בנחישות ובעדינות: שירים (1961)

באנתולוגיותעריכה

  • A diktátor dala c. verse 491. old
  • Elszántan és szeliden c. verse 491-494. old
  • Hazám c. verse 494-495. old
  • Adj erőt c. verse 496-500. old
  • Csoportosulj a tieiddel c. verse 145-146. old
  • A diktátor dala c. verse 165. old
  • Elszántan és szeliden c. verse 200-202. old
  • Türelem c. verse 263-265. old
  • Négy strófa c. verse 267. old
  • Béke c. verse 380. old
  • Költő c. verse 430. old
  • Romok közül c. verse 445-446. old
  • Nem engedték… c. verse 447. old
  • Adj erőt! c. verse 543-546. old

מאמריו, דוחותיו, ביקורתועריכה

  • Galambkiállításon c. cikke (1938, 43. szám, 7. oldal)
  • Fiatal c. glosszája (1939, 7. szám, 8. oldal)
  • Belvárostól Vadnyugatig c. riportja (1939, 197. szám, 7. oldal)
  • Gyermekek a periférián c. cikke (1942, 3. szám, 13-14. oldal)

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אדה ז'יגמונד בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Vészi Endréné. "Vészi Endre honlapja - életrajz dátumos" (htm). אורכב מ-המקור ב-2014-01-11.