אדוארדו גונסאלס וליניו
אדוארדו גונסאלס וליניו (בספרדית: Eduardo González Valiño; 14 באפריל 1911 – 21 באוקטובר 1979) כונה בשם "צ'אצ'ו", היה כדורגלן ומאמן ספרדי, ששיחק בעמדת החלוץ.
פסלו מחוץ לאצטדיון ריאסור של דפורטיבו לה קורוניה | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
14 באפריל 1911 לה קורוניה, ספרד | |||
פטירה |
21 באוקטובר 1979 (בגיל 68) לה קורוניה, ספרד | |||
שם מלא | אדוארדו גונסאלס וליניו | |||
עמדה | חלוץ | |||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד |
קריירה עריכה
צ'אצ'ו ערך את הופעת הבכורה שלו ככדורגלן בשנת 1927 עם דפורטיבו לה קורוניה ששיחקה אז בליגה הספרדית השנייה. הוא נשאר שם עד 1934 ועבר לאתלטיקו מדריד שזה עתה עלתה לליגה הבכירה. צ'אצ'ו חתם שוב בדפורטיבו לה קורוניה אך בעקבות מלחמת האזרחים שאירעה בספרד הכדורגל הופסק במדינה בין השנים 1936–1939. לאחר חזרת המשחקים הוא כיהן בעונות 1941/42 ו-1942/43 בתפקיד שחקן-מאמן עד שפרש בשנת 1943. צ'אצ'ו חזר לאמן את דפורטיבו לה קורוניה למשך עונה אחת ב-1951 וסיים עמה במקום ה-11 בליגה.
הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת ספרד הייתה ב-21 במאי 1933 נגד בולגריה במסגרת משחק ידידות שהסתיים בניצחון 0–13. צ'אצ'ו כבש שישייה באותו המשחק שהיה לניצחון הכי גדול של הנבחרת בכל הזמנים. במוקדמות מונדיאל 1934 כבש שער נגד פורטוגל. המשחק השלישי והאחרון שלו במדיה היה ההפסד 1–0 לאיטליה במונדיאל 1934.
הוא נפטר ב-21 באוקטובר 1979 בלה קורוניה בגיל 68, ומחוץ לאצטדיון ריאסור של המועדון דפורטיבו לה קורוניה איתו היה מזוהה במהלך הקריירה, נבנה פסל בדמותו. בנו, חיימה גונסאלס מיילן, הוא כדורגלן עבר.
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר National Football Teams
נבחרת ספרד - מונדיאל 1934 | ||
---|---|---|
בוסק | קמפנאל | צ'אצ'ו | סילאורן | סיריאקו | פדה | גורוסטיקה | אילריו | איראראגורי | לפואנטה | לאנגרה | לקווה | מרקולטה | מרין | מוגרסה | נוגס | קינקוסס | רגיירו | סולה | ונטולרה | סבלו | זאמורה | מאמן: גארסיה סלסר |