אדוארד היגינס וייט

אדוארד היגינס "אד" וייט השניאנגלית: Edward Higgins White, II;‏ 14 בנובמבר 193027 בינואר 1967) היה אסטרונאוט בתוכנית ג'מיני ותוכנית אפולו. נולד בסן אנטוניו, טקסס. היה האמריקאי הראשון שביצע "הליכה בחלל", (במשימת ג'מיני 4). נהרג בשריפה שפרצה בעת בדיקה לפני שיגור אפולו 1.

אדוארד היגינס וייט
אדוארד היגינס וייט
אדוארד היגינס וייט
לידה 14 בנובמבר 1930
סן אנטוניו, טקסס
נהרג 27 בינואר 1967 (בגיל 36)
קייפ קנברל, פלורידה
מידע כללי
בשירות אסטרונאוט בשירות נאס"א
לאום ארצות הבריתארצות הברית אמריקאי
השכלה
עיסוק בעבר טייס ניסוי
תקופת השירות 1962 – 27 בינואר 1967 (כ־5 שנים)
דרגה לוטננט קולונל בחיל האוויר האמריקאי
זמן שהייה בחלל 4 ימים, שעה ו־56 דקות
מספר פעילות חוץ-רכבית 1
זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית 36 דקות
ביוגרפיה בנאס"א אדוארד היגינס וייט
משימות
ג'מיני 4, אפולו 1
עיטורים
מדליית השירות המצטיין של נאס"א
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

השכלה

עריכה

בתום לימודיו התיכוניים התקבל למכללה הצבאית וסט פוינט. במקביל ללימודים, עסק בפעילות ספורטיבית, וכמעט התקבל למשלחת האולימפית האמריקאית בשנת 1952. בווסט פוינט גם פגש את אשתו, פטרישיה. בוגר במדעים מהאקדמיה הצבאית של ארצות הברית בווסט פוינט, 1952. מוסמך במדעים בהנדסה אווירונאוטית מאוניברסיטת מישיגן, 1959.

שירות צבאי

עריכה

בתום לימודיו בווסט פוינט, למד בקורס טיסה בטקסס ובפלורידה. לאחר מכן שירת במשך שלוש שנים וחצי בטייסת הקרב ה־22 בגרמניה, שם הטיס מטוסי F-86 סייבר ו־F-100 סופר סייבר. בשנת 1959, לאחר לימודיו לתואר מוסמך, למד בבית הספר לטייסי ניסוי בבסיס חיל האוויר אדוארדס בקליפורניה כדי להגדיל את סיכויו להתקבל לנאס"א. לאחר מכן הוצב בבסיס רייט-פטרסון, שם היה טייס ניסוי במחלקת מערכות אווירונאוטיות. בתפקיד זה הטיס אסטרונאוטים של תוכנית מרקורי במטוסי מטען, בתמרונים שהביאו אותם למצב חוסר משקל למשך מספר שניות. ביניהם היה גם ג'ון גלן. לאחר שחזר ממשימת ג'מיני 4, הנשיא ג'ונסון קידם אותו לדרגת לוטננט קולונל.

שירות בנאס"א

עריכה
 
וייט מרחף בחלל

היה חלק מהקבוצה השנייה שנבחרה על ידי נאס"א ב־1962. בין 3 ביוני ו־7 ביוני 1965 היה טייס במשימת ג'מיני 4, שהקיפה את כדור הארץ 66 פעמים. במשימה זו היה האמריקאי הראשון שביצע פעילות חוץ רכבית. הוא שהה 21 דקות מחוץ לחללית, והיה הראשון שנהג את עצמו בעזרת אקדח סילון שהחזיק בידו.

ב־27 בינואר 1967 נהרג בשריפה על כן השיגור של אפולו 1. הוא נקבר בבית הקברות וסט פוינט.

אותות ועיטורים

עריכה

ועוד עיטורים מארגונים אחרים.

הנצחה

עריכה
 
שמות צוות אפולו 1 במראת הזיכרון במרכז החלל קנדי

צוות אפולו 1 הונצח במגוון דרכים:

  • בנמל החלל קייפ קנוורל, בכן שיגור L-34, שנטוש נכון ל-2018, נמצאים שני לוחות זיכרון לזכר צוות אפולו 1.[1][2]
  • באנדרטת מראת החלל (Space Mirror Memorial) שבמרכז המבקרים במרכז החלל קנדי, מונצחים שמות אנשי צוות אפולו 1.
  • מספר גבעות על מאדים נקראו על שמות הצוות, מרחק 14.3 בכיוון דרום-דרום מערב מאתר הנחיתה של ספיריט, אזור הנקרא "גבעות אפולו 1".[3]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Biography". The Official Site of Edward White, II. אורכב מ-המקור ב-2013-12-03. נבדק ב-21 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Thompson, Floyd; Borman, Dolah; Faget, Maxime; White, George; Geer, Barton (5 באפריל 1967). Launch Complex 34 plaques (PDF). Washington, DC: NASA. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-05-14. נבדק ב-2018-08-26. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ "Martian Landmarks Dedicated to Apollo 1 Crew". Jet Propulsion Laboratory California Institute of Technology. 27 בינואר 2004. נבדק ב-24 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)

[