אדוארד ספיר
| ערך מחפש מקורות | |
אדוארד ספיר (Edward Sapir; 26 בינואר 1884 – 4 בפברואר 1939) היה אנתרופולוג ובלשן יהודי אמריקאי, שנחשב לאחת הדמויות החשובות ביותר בהתפתחותה המוקדמת של דיסציפלינת הבלשנות.[1]
 | |
| לידה |
26 בינואר 1884 למבורק, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
4 בפברואר 1939 (בגיל 55) ניו הייבן, ארצות הברית |
| ענף מדעי |
בלשנות, אתנולוגיה, פסיכולוגיה של הגזע |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
פרנץ בועז |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט |
בנג'מין לי וורף |
| פרסים והוקרה |
סטרלינג פרופסור |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ספיר נולד למשפחה של יהודי ליטא בלאונבורג (כיום לֶמבּורק, בפולין) שבמחוז פומרניה, שם עבד אביו, יעקב דוד ספיר, כחזן . המשפחה לא הייתה אורתודוקסית, ואביו שמר על קשריו ליהדות באמצעות המוזיקה. משפחת ספיר לא נשארה זמן רב בפומרניה ומעולם לא קיבלה את הגרמנית כלאום. שפתו הראשונה של אדוארד ספיר הייתה יידיש, [2] ואחר כך אנגלית. בשנת 1888, כשהיה בן ארבע, עברה המשפחה לליברפול, אנגליה, וב-1890 לארצות הברית, לריצ'מונד, וירג'יניה . שם איבד את אחיו הצעיר מקס למחלת טיפוס הבטן . אביו התקשה לשמור על עבודה בבית כנסת ולבסוף השתקע בניו יורק בלואר איסט סייד, שם חיה המשפחה בעוני. מאחר שיעקב ספיר לא יכול היה לפרנס את משפחתו, אמו, אווה סיגל ספיר, פתחה מכולת. הוריו התגרשו רשמית ב-1910.
לאחר שהשתקע בניו יורק, הוא גדל בעיקר על ידי אמו, שהדגישה את חשיבות החינוך לצורך עליה באיכות החיים, והרחיקה את המשפחה יותר ויותר מהיהדות. למרות שלאמו הייתה השפעה חשובה עליו, הוא קיבל מאביו את תאוות הידע והעניין שלו בלימוד, אסתטיקה ומוזיקה. בגיל 14 זכה ספיר במלגת פוליצר ללימודים בבית הספר התיכון היוקרתי הוראס מאן, אך הוא בחר שלא ללמוד בבית הספר, שלדעתו היה יוקרתי מדי, במקום זאת הלך לבית הספר התיכון דוויט קלינטון, [3] וחסך את כספי המלגה עבור לימודיו בקולג'. בעזרת כספי המלגה עזר לאמו לשלם את השכר הדירה שלה. [2]
ספיר למד תואר ראשון ושני בבלשנות גרמאנית באוניברסיטת קולומביה, אך הדוקטורט שלו כבר עסק באנתרופולוגיה. ספיר היה תלמידו של האנתרופולוג הנודע פרנץ בועז ועסק רבות בפיתוח תפיסת הקשר ההדוק בין הבלשנות והאנתרופולוגיה. כאשר ניסה להתחקות אחר היחסים שבין ההבדלים הלשוניים לבין ההבדלים בתפיסות העולם והתרבות של דוברי שפה נתונה[4] (כאשר את מרבית מחקריו ביצע על שפות ילידים בצפון אמריקה). חלק זה של תפיסתו פותח על ידי תלמידו בנג'מין לי וורף לעקרון היחסות הלשונית או "השערת ספיר-וורף" (באנגלית: Sapir-Whorf hypothesis, ובראשי תיבות SWH). היפותזה שנויה במחלוקת הגוררת עד היום דיונים אקדמיים ערים, סביב שאלת הדטרמיניזם הלשוני.
עם תרומותיו לחקר הבלשנות ניתן למנות את סיווג שפות הילידים של אמריקה, שעליו עבד במשך רוב חייו המקצועיים. בנוסף, ספיר מילא תפקיד חשוב בפיתוח המושג המודרני של הפונמה, וקידם מאוד את ההבנה של הפונולוגיה. כמו כן ספיר היה הראשון להראות שהמתודות המודרניות של הבלשנות המשווה וההיסטורית תקפות גם למשפחות שפות שאינן נמנות עם משפחות השפות ההודו-אירופיות והשמיות, שהרבו להיחקר בזמנו – כגון שפות הילידים בצפון אמריקה, שנתפסו כשפות פרימיטיביות בתקופתו – ואף יישם מתודות אלו במחקריו.
ספיר התמחה בחקר שפות האתבסקה (Athabascan), הצ'ינוקאן (Chinookan) והשפות היוטו-אצטקיות (Uto-Aztecan), ובהמשך הקריירה שלו עבד גם עם השפות יידיש (שפת אמו), עברית וסינית וכן עם שפות גרמאניות, ואף ניסה לפתח שפת עזר בינלאומית.
הערות שוליים עריכה
- ^ Edward Sapir | Biography, Linguistics, & Facts, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
- ^ 1 2 Darnell 1990:1–4
- ^ Allyn, Bobby"DeWitt Clinton's Remarkable Alumni", The New York Times, July 21, 2009. Accessed September 2, 2014.
- ^ Dr Joel Chang'orok, Social Cultural Traditions by Edward Sapir and Its Implication, 2017-10-30
קישורים חיצוניים עריכה
- אדוארד ספיר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי אדוארד ספיר בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- אדוארד ספיר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
