אדווין פישר
אדווין פישר (בגרמנית: Edwin Fischer; 6 באוקטובר 1886 – 24 בינואר 1960) היה מוזיקולוג, פסנתרן ומנצח שווייצרי. פישר נחשב לאחד מגדולי הפרשנים של הרפרטואר הגרמני המסורתי של המאה ה-20, ואחד מטובי המורים לפסנתר בתקופה המודרנית.
_1946_OeNB_660124.jpg) | |
| לידה |
6 באוקטובר 1886 בזל, שווייץ  |
|---|---|
| פטירה |
24 בינואר 1960 (בגיל 73) ציריך, שווייץ |
| מקום קבורה |
Friedhof Friedental |
| מוקד פעילות |
שווייץ |
| מקום לימודים |
קונסרבטוריון שטרן |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
גרמנית תקנית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| חברת תקליטים |
EMI |
| בן או בת זוג |
Eleonora von Mendelssohn |
| פרסים והוקרה |
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בזל (1956) |
  | |
חייו
עריכהאדווין פישר נולד בבזל, שם התחיל את לימודי המוזיקה, בהם המשיך אחר כך בברלין, בקונסרבטוריון שטרן אצל מרטין קראוזה. הוא החל להתבלט בנגינתו לאחר מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1926, היה למנצח באגודה המוזיקלית של ליבק ובהמשך ניצח במינכן. ב-1932 הקים תזמורת קאמרית משלו והיה אחד הראשונים לגלות עניין בהצגת מוזיקת בארוק ומוזיקה של מוזיקה מן התקופה הקלאסית בביצוע המתאים לתקופה ההיסטורית שבה נכתבה. אף כי ביצועיו לא היו מדויקים היסטורית כביצוע אותנטי לפי אמות המידה הנוכחיות, הם היו כך לתקופתו הוא; למשל, הוא ניצח על קונצ'רטי לפסנתר מאת באך, מוצרט ודומיהם ממקלדת הפסנתר, נוהג שהיה בלתי מקובל בזמנו הוא. פרשנויותיו, אפילו לבאך והנדל, קיבלו את השראתן מן התקופה הרומנטית, הכילו שימוש נרחב בדינמיקה, והיו שובי-לב ביותר.
בשנת 1932 חזר פישר בשנית לברלין, שם החליף את בן-תקופתו הדגול ארטור שנאבל במשרת הוראה בבית הספר הגבוה למוזיקה של ברלין אחרי הסתלקותו של שנאבל מגרמניה הנאצית. ב-1942 חזר לשווייץ והקפיא זמנית את הקריירה שלו למשך מלחמת העולם השנייה. אחרי המלחמה חזר להופיע וכן הגיש כיתות אמן בלוצרן לתלמידים, שתפסו בהמשך את מקומם בין טובי הפסנתרנים בעולם, בהם אלפרד ברנדל, הלנה סה א קוסטה, פאול בדורה-סקודה ודניאל בארנבוים.
נוסף לרסיטלי סולו, הופעות קונצרטנטיות וניצוח על קונצרטים תזמורתיים, ניגן פישר מוזיקה קאמרית. להערכה גבוהה במיוחד זכתה שלישיית הפסנתר שהקים עם הצ'לן אנריקו מיינרדי והכנר גאורג קולנקמפף. אחרי מותו של קולנקמפף החליף אותו וולפגנג שניידרמן.
פישר פרסם מספר ספרים בנושא הוראה ועל אחת מן הסונאטות לפסנתר של בטהובן. כמו כן הקליט לא מעט ובין הקלטותיו לביצוע הראשון המלא של הפסנתר המושווה של באך, בחברת EMI, בין 1933 ל-1936. בין הקלטותיו האחרות של פישר הקונצ'רטי של באך לכלי מקלדת, יצירות שונות של באך לפסנתר סולו, כגון "הפנטזיה ופוגה הכרומטית" של באך, קונצ'רטי שונים וסונאטות של מוצרט ובטהובן, פנטזיית "הנודד" ואימפרופטי של שוברט והקונצ'רטו השני של ברהמס, בניצוח וילהלם פורטוונגלר. ההקלטות בעלות חשיבות ההיסטורית של פישר הועברו לתקליטורים בחברת EMI ובחברות מתמחות כגון APR, Music & Arts, Pearl ו-Testament. בולטים בהם במיוחד התקליטורים של הקונצ'רטי של מוצרט, ק.453, ק.466, ק. 482, ק. 491 וק.503, בייחוד שלושת האחרונים בניצוחם העוצמתי ורב ההשראה של ג'ון ברבירולי, לורנס קולינגווד ויוזף קריפס בהתאם, בשנים 1935, 1937 ו-1947.
פישר ליווה את אליזבט שוורצקופף באריך-נגן של חברת EMI של לידר מאת שוברט. הביצוע המשותף האחרון שלו היה עם הכנרת ג'וקונדה דה ויטו, בראשית שנות ה-50. באמצע מפגשי ההקלטה שלהם לסונאטות לכינור של ברהמס מס' 1 ו-3 נאלץ פישר לנסוע ללונדון לטיפול רפואי, שם נאמר לו שמחלתו רצינית. הוא מת זמן קצר אחר כך בציריך.[1]
כתביו
עריכה- Fischer, Edwin, Musikalische Betrachtungen, Im Infel 1949 (Reflections on Music) (French Edition: Considérations sur la musique, Editions du Coudrier, 1951)
- Fischer, Edwin, Ludwig van Beethovens Klaviersonaten: Ein Begleiter für Studierende und Liebhaber, 1954 (Beethoven's Piano Sonatas: A Guide for Students and Amateurs, 1959)
- Fischer, Edwin, Johann Sebastian Bach: Eine Studie
לקריאה נוספת
עריכה- Bredow, Moritz von. 2012. "Rebellische Pianistin. Das Leben der Grete Sultan zwischen Berlin und New York." (Biography on Edwin Fischer's student, Grete Sultan. Many details referring to Fischer and another student, Katja Andy. In German.). Schott Music, Mainz, Germany.ISBN 978-3-7957-0800-9
- Gavoty, Bernard, Edwin Fischer (in French)
- (collective) Dank an Edwin Fischer, Brockhaus 1962 (Tribute to Edwin Fischer)
קישורים חיצוניים
עריכה
אדווין פישר, באתר AllMusic (באנגלית)
אדווין פישר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אדווין פישר, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
