בזל

עיר בשווייץ

בזל[1]גרמנית: Basel; בצרפתית: Bâle; באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ, השוכנת על שתי גדות הריין, במקום בו גובלת שווייץ עם צרפת וגרמניה. בזל היא העיר השלישית בגודלה בשווייץ, עם 174,793 תושבים (2014) בעיר עצמה, מתוכם כ-2,500 יהודים, ו-731 אלף תושבים במטרופולין שלה (2004).

בזל
Basel
סמל
סמל בזל
Flag of Canton of Basel.svg
דגל בזל
Middle Bridge, Basel, Switzerland.JPG
מדינה שווייץשווייץ  שווייץ
קנטון בזל-שטאדטבזל-שטאדט  בזל-שטאדט
ראש העיר ביט יאנס
שפה רשמית גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 43 לפני הספירה
שטח 22.75 קמ"ר
גובה 260 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 177,595 (נכון ל־31 בדצמבר 2018)
קואורדינטות 47°33′12″N 7°35′24″E / 47.55333°N 7.59000°E / 47.55333; 7.59000
אזור זמן UTC +1
http://www.basel.ch
Karte Gemeinde Basel 2007.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

העיר נוסדה בידי הרומאים בשנת 43 לפני הספירה, ובוצרה על ידי הקיסר ואלנטינוס בשנת 374 לספירה. אוניברסיטת בזל, שנוסדה בשנת 1460, היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בשווייץ. בשנת 1897 התכנס בעיר הקונגרס הציוני העולמי הראשון.

באזל ידועה כבירת התרבות של שווייץ. עם כמעט ארבעים מוזיאונים ברחבי הקנטון ומגוון רחב של פעילויות תרבות, באזל מפורסמת בזכות מוסדות האמנות והתרבות ברמה העולמית, מה שהופך את העיר לאחד ממרכזי התרבות הגדולים באירופה ביחס לגודלה ולאוכלוסייתה. המוזיאון העירוני לאמנות מציג את מה שנחשב באופן נרחב כאוסף האמנות הציבורי החשוב ביותר בשווייץ. האוסף נחשב למוזיאון האמנותי הציבורי העתיק ביותר בעולם.

השפה המדוברת בבזל היא גרמנית שווייצרית, אך לצד הגרמנית הרשמית משמש בה ניב אלמאני מקומי הקרוי גרמנית בזלית. בשנת 2019, בזל דורגה בין עשר הערים החיות ביותר בעולם על ידי מרסר יחד עם ציריך וז'נבה.[2]

היסטוריהעריכה

בתקופת האימפריה הרומית הוקם יישוב בשם אוגוסטה רוריקה כ-10 עד 20 ק"מ מהמיקום הנוכחי של בזל, ומצודה הוקמה על הגבעה שבה ניצבת כיום הקתדרלה של בזל. התגלתה גם התיישבות קלטית שקדמה להתיישבות הרומאית. העיר נקראה בלטינית באזיליאה (Basilea או Basilia), ושם זה תועד לראשונה בשנת 374.

המדיארים החריבו את העיר בשנת 917. פלישותיהם פסקו רק לאחר שהובסו בשנת 955 על ידי אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

בשנת 999 רודולף השלישי מבורגונדי העניק לבישוף של בזל את מנזר מוטיה-גרנדוול (Kloster Moutier-Grandval) ושטח של 540 מיילים רבועים סביבו. מאז ועד לרפורמציה נשלטה בזל בידי נסיך-בישוף.

בשנת 1019 החל היינריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בהקמתה של הקתדרלה של בזל. בשנים 1225–1226 הוקם גשר מעל הריין, ובזל הקטנה (Kleinbasel) הוקמה לשם הגנתו. הקמת הגשר מומנה במידה רבה על ידי הקהילה היהודית, שנוסדה בעיר כמאה שנה קודם לכן. במשך מאות שנים היה זה הגשר הקבוע היחיד מעל הנהר, בין ימת קונסטנץ לים.

במהלך המאה ה-13 נוסדו בעיר 15 גילדות, שתרמו למוניטין של העיר, להשפעתה ולהכנסותיה ממסים על סחורות בשוק המתפתח של העיר.

מגפת "המוות השחור" החלה באירופה בשנת 1347, אך הגיעה לבזל רק ביוני 1349. הגילדות האשימו במגפה את היהודים, ודרשו להוציאם להורג, וכך נעשה בינואר 1349. רק יהודים מעטים הצליחו להימלט לאלזס.

בשנת 1356 החריבה רעידת אדמה חלק ניכר מהעיר ומצודות בסביבתה. בשנת 1412 (או קודם לכן) נוסד בית ההארחה הנודע Zum Goldenen Sternen. במהלך המאה ה-15 הפכה בזל למרכז של הנצרות המערבית, ובין השאר נבחר בה האנטי-אפיפיור פליקס החמישי. בתקופה זו הוקמה אוניברסיטת בזל, וטכנולוגיית הדפוס הובאה לעיר על ידי חניכיו של גוטנברג. בשנת 1500 הושלמה הקמתה של הקתדרלה של בזל.

אוניברסיטת בזל היא האוניברסיטה הוותיקה ביותר בשווייץ, משנת 1460. פעלו בה ארסמוס, פאראצלסוס, דניאל ברנולי, לאונרד אוילר, יעקב בורקהרדט, פרידריך ניטשה, טדאוש רייכשטיין, קרל יאספרס, קרל גוסטב יונג וקרל בארת.

בשנת 1521 הסתיימה שליטתו של הבישוף בעיר, לאחר שהגילדות הכריזו על נאמנות רק לקונפדרציה השווייצרית.

 
מפת בזל בשנת 1642
 
הקונגרס העולמי הציוני הראשון בבאזל, 1897

העיר שמרה על נייטרליות במהלך המלחמה השוואבית בשנת 1499, אף שנשדדה בידי שני הצדדים הלוחמים. בסוף המלחמה הופרדה, למעשה, שווייץ מהאימפריה הרומית הקדושה. ב-9 ביוני 1501 הצטרפה בזל לקונפדרציה השווייצרית, כקנטון ה-11 שלה, קנטון בזל. באמנת ההצטרפות נקבע שבמקרה של סכסוך בין קנטונים אחרים תישאר בזל נייטרלית, ותציע שירותי גישור ליריבים.

בשנת 1529 הפכה העיר לפרוטסטנטית. המהדורה הראשונה של יצירתו של ז'אן קלווין, Christianae religionis institutio, המציגה את הקלוויניזם, יצאה לאור בבזל במרץ 1536. בשנת 1543 יצא לאור בבזל ספרו של אנדריאס וסאליוס, De humani corporis fabrica, ספר האנטומיה האנושית הראשון. בשנת 1662 נוסד בבזל מוזיאון לאמנות.

ב-3 ביולי 1874, גן החיות הראשון של שווייץ, גן החיות בזל, פתח את שעריו בדרום העיר לעבר בינגן.

בשנת 1897 התקיים הקונגרס הציוני הראשון בבאזל בהנחיית תיאודור הרצל. בעיר השווייצרית, שנבחרה גם בגלל הנייטרליות הפוליטית שלה, הועברה מה שמכונה 'תוכנית באזל', שמטרתה להקים מדינת לאום יהודית.

בשנת 1912 נשא ז'אן ז'ורס נאום ב קתדרלת בזל לרגל קונגרס האינטרנציונל הסוציאליסטי אשר יצא למנוע את פרוץ המלחמה הכללית. בשנים 1918-1919 שביתת עובדים כללית שיבשה את המדינה בין התאריכים 11 עד 14 בנובמבר 1918 והתחדשה בבאזל בין התאריכים 31 ביולי עד 9 באוגוסט 1919.

מבחינה פוליטית, מתחוללים שינויים. כך, בשנת 1958, הבורגנות בבאזל והקומונה ריאהן היו הראשונות, בשווייץ דוברת הגרמנית, שהכירו בזכות ההצבעה לנשים.

בשנת 1967 הצביעו תושבי בזל בעד קניית שלוש יצירות אמנות של הצייר פבלו פיקאסו שהיו בסכנה להימכר והוצאתן מהמוזיאון המקומי לאמנות, בגלל משבר כלכלי מצד משפחת הבעלים. בכך הפכה בזל לעיר הראשונה בעולם שבה אוכלוסיית קהילה פוליטית החליטה באופן דמוקרטי לרכוש יצירות אמנות למוסד ציבורי. פיקאסו התרגש כל כך מהמחווה שהוא העניק לעיר שלושה ציורים נוספים.

אוכלוסייהעריכה

השינוי בגודל האוכלוסייה של בזל במהלך השנים מוצג בתרשים הבא:

כלכלהעריכה

 
המטה של ​​חברת התרופות הופמן לה רוש: הבניין הגבוה ביותר בשווייץ

בזל היא מרכז תעשייתי לתעשיית הכימיה והתרופות, פועלות משם בין היתר החברות: נוברטיס, Syngenta ,Clariant, Ciba Specialty Chemicals. היא אחד ממרכזי המסחר החשובים ביותר בשווייץ. נמלה על הריין חשוב ביותר. בזל מפורסמת מאוד בגלל הירידים המתקיימים בה מדי שנה כמו ארט בזל, יריד האומנות הגדול בעולם, ושוק התכשיטים (בזלוורלד) המתקיים באביב.

מתאר עירוניעריכה

בבזל קיימות מזרקות רבות אשר על כל אחת ואחת מהן ניתן לראות דרקון או בסיליסק מאבן.

תחבורהעריכה

 
התחנה המרכזית של באזל

חשמליותעריכה

בבזל יש מערכת חשמליות מסועפת הפועלת ברחבי העיר ביעילות רבה.

נמלעריכה

בבזל פועל נמל הסחורות היחיד של שווייץ, על גדות הריין, המאפשר הובלת מטענים מבזל לנמל רוטרדם, וממנו לרחבי תבל.

נמל תעופהעריכה

נמל התעופה המשרת את בזל הוא EuroAirport Basel-Mulhouse-Freiburg, השוכן בצרפת בעיירה סן-לואי, 6 ק"מ מצפון מערב לבזל. נמל התעופה משרת גם את מילוז שבצרפת ופרייבורג שבגרמניה. בית הנתיבות מחולק לשני חלקים, האחד משרת את צרפת והאחר - את שווייץ.

רכבתעריכה

בבזל יש שלוש תחנות רכבת בינלאומיות, המשרתות את רשתות הרכבות של שווייץ, גרמניה וצרפת. אחת מהן (Basel_Badischer_Bahnhof) היא בחלקה טריטוריה גרמנית.

הקרנבל של בזלעריכה

בבזל מתקיים אחד האירועים הגדולים ביותר בשווייץ, קרנבל הפאסנאכט. זהו קרנבל מסורתי בן מאות שנים, שתפקידו היה לגרש את החושך של החורף ולזרז את בוא האביב. תהלוכת הלפידים הוחלפה בתהלוכת פנסי נייר, והחוגגים עוטים תחפושות מושקעות, שתפקידן בין היתר לגרש את החושך, והם צועדים בתהלוכות מלוות במוזיקה אופיינית של תופי מצעד וחלילי פיקולו. הקרנבל מתחיל ביום שני, אחרי יום רביעי של האפר, בין אמצע פברואר לתחילת מרץ, ונמשך 3 ימים.

יהודים בבזלעריכה

 
בית הכנסת של בזל

הקהילה היהודית בבזל נוסדה במאה ה-12. בינואר 1349 (גזרות ק"ט) נרצחו מרבית בני הקהילה, כ-600 נפש, לאחר שהואשמו בגרימתה של מגפת "המוות השחור". היהודים המבוגרים נאספו למגדל עץ שהוקם לצורך זה, ושם נשרפו חיים, ו-140 ילדים הוטבלו לנצרות. רק יהודים מעטים הצליחו להימלט לאלזס. ב-1362 ניתנה רשות ליהודי מאלזאס להשתקע בבזל, ואחריו הגיעו יהודים נוספים. ב-1397 שוב הואשמו היהודים בהרעלת בארות, ונאלצו להימלט מהעיר.

במשך כ-400 שנה לא התקיימה בבזל קהילה יהודית, ועל יהודים נאסרה הלינה בעיר (בזמן ועידת הכנסייה בשנים 14311449 שכנו בעיר יהודים אחדים באופן זמני). בסוף המאה ה-16 הפכה בזל למרכז לדפוס עברי (על ידי מדפיסים נוצרים, שהסתייעו במגיהים יהודים), ונדפס בה התלמוד הבבלי לראשונה באופן מצונזר על ידי הכנסייה הנוצרית. ב-1603 נאספו בפרנקפורט נציגי קהילות באשכנז ואסרו להדפיס ספר בבזל או בשאר אשכנז ללא נטילת רשות. תקנה זו נבעה מהחשדות שהיו כלפי ספרים שהודפסו בעיר בזל באותה עת.

ב-1789 נמלטו כאלף יהודים מאלזאס לבזל, וקיבלו בה מקלט זמני. יהודים שנכנסו לבזל נדרשו לשלם מס, שבוטל ב-1798. באמצע המאה ה-19 שוב גורשו היהודים מבזל. בשנת 1866 ניתן שוויון זכויות ליהודי שווייץ, ובמסגרתו בוטלו ההגבלות על שהייתם בבזל.

בבזל נערך הקונגרס הציוני הראשון, בעידודו של רב העיר הרב ד"ר אשר מיכאל (ארתור) כהן, וכמה מהקונגרסים המאוחרים יותר של התנועה הציונית. הקונגרס התקיים באולם הקונצרטים העירוני, המשמש לכך גם כיום (Stadt-Casino) ובו מוצב שלט בעברית ובגרמנית לזכר האירוע. בסופו של הקונגרס הראשון הועלתה "תוכנית בזל". בבזל נמצא גם "מלון שלושת המלכים", שעל מרפסתו צולמה תמונתו המפורסמת של תאודור הרצל.

בעת מלחמת העולם השנייה מצאו פליטים יהודים רבים מקלט זמני בבזל.

במוזיאון היהודי בבזל (Judisches Museum der Schweiz) מוצגים מסמכים מהקונגרס הציוני הראשון, מכתבים של הרצל ומוצגים נוספים הקשורים למורשת הקהילה היהודית בבזל.

כיום, ישנה בבזל קהילה חרדית (IRG), וקהילה אורתודוקסית-כללית (IGB), בראשה עומד הרב משה באומל. קיים גם מניין בנוסח ספרד. בנוסף, מצוי בבזל בית חב"ד בניהולו של הרב זלמן וישצקי.

כמו כן בעיר קהילה רפורמית (קהילת מגוון) בהנהגת הרב עקיבא וינגרטן, המונה כמה עשרות משפחות. קהילה זו מתייחדת גם בכך שהיא קהילה דוברת אנגלית.

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בעבר היו בשימוש גם הצורות בסיליאה, באסיליא, באזיליאה ובאזיליא (על פי הכתיב הלטיני Basileae) או באזיל.
  2. ^ Quality of Living 2017, www.mercer.ch (בגרמנית (שוויץ))