אה"מ אייג'קס (1912)
אה"מ אייג'קס הייתה השלישית מתוך ארבע אוניות מערכה דרדנוט מסדרת קינג ג'ורג' החמישי שנבנו עבור הצי המלכותי בתחילת שנות ה-1910. לאחר כניסתה לשירות ב-1913, היא בילתה את עיקר הקריירה שלה בצי הבית והצי הגדול. מלבד ההשתתפות בניסיון הכושל ליירט את הספינות הגרמניות שהפגיזו את סקרבורו, הרטליפול וויטבי בסוף 1914, קרב יוטלנד במאי 1916 והפעולה הבלתי מוכרעת של 19 באוגוסט, שירותה במהלך מלחמת העולם הראשונה כלל בדרך כלל סיורים שגרתיים. והדרכה בים הצפוני.
.jpg) | |
| אה"מ אייג'קס בגרנד הארבור, ולטה, מלטה, 1921 | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | אוניית מערכה |
| צי | הצי המלכותי הבריטי |
| דגל הצי |
 |
| סדרה | קינג ג'ורג' החמישי |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה |
Scotts Shipbuilding and Engineering Company  |
| תחילת הבנייה | 27 בפברואר 1911 |
| הושקה | 21 במרץ 1912 |
| תקופת הפעילות | 31 באוקטובר 1913 – אוקטובר 1926 (כ־12 שנים) |
| אחריתה | נגרטה |
| מלחמות וקרבות |
קרב יוטלנד מלחמת העולם הראשונה |
| נתונים כלליים | |
| הֶדְחֶק | סטנדרטי: 25,420 טון |
| אורך | 182.2 מטר |
| רוחב | 27.2 מטר |
| שוקע | 8.7 מטר |
| מהירות | 21 קשרים |
| גודל הצוות | 860–1,114 |
| טווח שיוט | 11,690 ק"מ במהירות 10 קשר |
| הנעה | 18 דוודים המזינים 4 טורבינות בהספק 29,000 כוחות סוס |
| צורת הנעה | 4 מדחפים |
| שריון |
שריון עיקרי – 305 מ"מ שריון סיפון – 25–102 מ"מ צריחי תותחים – 280 מ"מ ברבטות – 254 מ"מ מגדל הניווט – 279 מ"מ מחיצות – 152–254 מ"מ |
| חימוש |
10 תותחי Mk V BL 13.5 אינץ' (343 מ"מ)/45 קליבר 16 תותחי Mk VII 4 אינץ' (102 מ"מ) 3 צינורות טורפדו 21 אינץ' (533 מ"מ) |
  | |
לאחר המלחמה שובצה אייג'קס לצי הים התיכון, שם השתתפה בהתערבות בעלות הברית במלחמת האזרחים ברוסיה בים השחור בשנים 1919–1920. האונייה נפרסה במימי טורקיה במהלך משבר צ'נקלה של ספטמבר-אוקטובר 1922. אייג'קס הוכנסה לעתודה ב-1924 לפני שנמכרה לגרוטאות שנתיים מאוחר יותר בהתאם לתנאי הסכם הצי של וושינגטון.
תכנון ותיאור עריכה
האוניות מסדרת קינג ג'ורג' החמישי תוכננו כגרסאות מוגדלות ומשופרות של סדרת אוריון הקודמת. קינג ג'ורג' החמישי הייתה באורך כולל של 597 רגל 9 אינץ' (182.2 מטרים), רוחב של 89 רגל 1 אינץ (27.2 מטרים) ושוקע של 28 רגל 8 אינץ' (8.7 מטרים). הדחק האונייה היה 25,420 טונות ארוכות (25,830 טונות) בתפוסה סטנדרטית ו-27,120 טונות ארוכות (27,560 טונות) במעמס מלא; עד 1918, ההדחק של האונייה גדל ל־28,422 טונות ארוכות (28,878 טונות). הצוות שלה מנה 869 קצינים ומלחים.
האוניות בסדרת קינג ג'ורג' החמישי הונעו על ידי שני סטים של טורבינות קיטור עם הנעה ישירה של פארסונס, שכל אחת מהן הניעה שני צילינדרים, תוך שימוש בקיטור שסופק על ידי 18 דוודי Babcock & Wilcox. הטורבינות דורגו ב-27,000 כוחות סוס (20,000 קילוואט) ונועדו להעניק לאוניות המערכה מהירות של 21 קשרים (39 קמ"ש). במהלך ניסויי הים שלה ב-12–13 במאי 1913, אייג'קס הגיעה למהירות מרבית של 21.2 קשרים (39.3 קמ"ש) מ-29,250 כוחות סוס (21,810 קילוואט). היא נשאה מספיק פחם ומזוט שהעניקו לה טווח של 6,310 מיילים ימיים (11,690 ק"מ) במהירות שיוט של 10 קשרים (19 קמ"ש).
חימוש ושריון עריכה
_forward_guns.jpg)
כמו האוניות בסדרת אוריון, אייג'קס צוידה ב-10 תותחי טעינת עכוז (BL) 13.5 אינץ' (343 מ"מ) Mark V בחמישה צריחים תאומים המופעלים הידראולית, כולם על קו המרכז. הצריחים סומנו 'A', 'B', 'Q', 'X' ו-'Y', מלפנים לאחור. החימוש המשני שלהם כלל 16 תותחי BL 4 אינץ' (102 מ"מ) Mark VII. שמונה מהם הורכבו במבנה העילי הקדמי, ארבעה במבנה האחורי, וארבעה בקזמטים בצד הגוף לצד צריחי התותחים הראשיים הקדמיים, כולם בצריחים בודדים. האונייה נשאה גם ארבע תותחי הצדעה 3 פאונד (47 מילימטרים (1.9 אינץ')). האונייה הייתה מצוידת בשלוש צינורות טורפדו שקועים בקוטר 21 אינץ' (533 מ"מ), אחד בכל צד רוחב ואחר בירכתיים, עבורם סופקו 14 טורפדות.
האונייה הייתה מוגנת על ידי חגורת שריון בקו המים בעובי 12 אינץ' (305 מילימטרים) שנמשכה בין הברבטות בקצוות. העובי של הסיפונים שלה נע בין 1 אינץ (25 מילימטרים) ו-4 אינץ' כשהחלקים העבים ביותר מגנים על ציוד ההיגוי בירכתיים. מגני החזית של תותחי הסוללה העיקריים היו בעובי 11 אינץ' (279 מילימטרים), והצריחים נתמכו עם הברבטות שחופו בעובי 10 אינץ' (254 מילימטרים).
שינויים עריכה
מנהל בקרת אש הותקן על גג המשטח זמן קצר לאחר כניסתה לשירות ב-1913; תורן המוט המקורי שלה חוזק ברגלי חצובה קצרות כדי להקשיח אותו ולאפשר לו לשאת את משקל מנהל בקרת האש. עד אוקטובר 1914, נוספו זוג תותחי נ"מ 3 אינץ' (76 מילימטרים). בערך 80 טונות ארוכות (81 טונות) של שריון סיפון נוסף נוסף לאחר קרב יוטלנד. עד אפריל 1917, תותחי ה-4 אינץ' הוסרו מהקזמטים של גוף האונייה, מכיוון שלעיתים קרובות הם לא היו שמישים בים סוער. הקזמטים חופו וחלק מהתאים שימשו ללינה. בנוסף, אחד מתותחי הנ"מ בקוטר 3 אינץ' הוחלף בתותח נ"מ בקוטר 4 אינץ'. צינור הטורפדו האחורי שלה הוסר ב-1917 או ב-1918 סיפוני טיסה הותקנו על גגות צריחי 'B' ו-'X' במהלך 1918.
בנייה וקריירה עריכה
אייג'קס, על שם הגיבור המיתולוגי, איאס, הייתה האונייה החמישית בשם זה ששירתה בצי המלכותי. היא הוזמנה לפי הערכות הצי 1910–1911, הונחה על ידי Scotts Shipbuilding & Engineering במספנתם בגרינוק ב-27 בפברואר 1911 והושקה ב-21 במרץ 1912. היא הושלמה שנה לאחר מכן בעלות של 1,889,387 ליש"ט, אך לא נכנסה לשירות עד 31 באוקטובר 1913, והצטרפה לאוניות האחות שלה בשייטת אוניות המערכה השנייה (BS) . כל ארבע האחיות ייצגו את הצי המלכותי במהלך חגיגות הפתיחה המחודשת של תעלת הקייזר וילהלם, שהתקיימה במקביל לשבוע קיל, בקיל, גרמניה, ביוני 1914.
מלחמת העולם הראשונה עריכה
בין 17 ל-20 ביולי 1914, אייג'קס השתתפה בניסוי גיוס ובדיקת צי כחלק מהתגובה הבריטית למשבר יולי. כשהגיעה לפורטלנד ב-25 ביולי, היא קיבלה הוראה להמשיך עם שאר צי הבית לסקפה פלו ארבעה ימים לאחר מכן כדי להגן על הצי מפני התקפת פתע אפשרית של הצי הקיסרי הגרמני. באוגוסט 1914, לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, צי הבית אורגן מחדש כצי הגדול, והוצב בפיקודו של האדמירל סר ג'ון ג'ליקו. תוך כדי ביצוע תרגילי אימון כמה שבועות לאחר מכן, האונייה נתקלה בבעיות באחד הצריחים שלה ונאלצה לחזור לסקפה פלו לצורך תיקונים. בתחילת אוקטובר, האונייה החלה בשיפוץ קצר ב- HM Dockyard, Devonport. דיווחים חוזרים ונשנים על צוללות בסקפה פלו הובילו את ג'ליקו למסקנה שההגנות שם לא מספקות והוא הורה לפזר את הצי הגדול לבסיסים אחרים עד לחיזוק ההגנות. ב-16 באוקטובר השייטת השנייה נשלחה ללוך נה קיל בחוף המערבי של סקוטלנד. השייטת יצאה לאימון ירי מול החוף הצפוני של אירלנד בבוקר 27 באוקטובר ואחותה אאודשיוס פגעה במוקש שהונח כמה ימים קודם לכן על ידי המקשת הגרמנית SS ברלין. מתוך מחשבה שהאונייה טורפדה על ידי צוללת, שאר הדרדנוטים הצטוו להתרחק מהאזור, בעוד ספינות קטנות יותר הגישו סיוע. בערב 22 בנובמבר 1914, ערך הצי הגדול סריקה עקרונית בחציו הדרומי של הים הצפוני; אייג'קס פעלה עם הכוח הראשי בתמיכה בשייטת סיירות המערכה הראשונה של תת אדמירל דייוויד ביטי. הצי חזר לנמל בסקפה פלו ב-27 בנובמבר.
אוניית הקו האוקיינית הגרמנית הכלואה SS קרונפרינצסין צציליה, אה"מ פרינסס, שימשה כדמה עבור אייג'קס מ-1 בנובמבר 1914 עד 9 בינואר 1916 כשהחלה הפיכתה לסיירת סוחר חמושה. היא התבססה בלוך איווה, בחוף המערבי של סקוטלנד, וסיירה באוקיינוס האטלנטי.
הפגזת סקרבורו, הרטליפול וויטבי עריכה
חדר 40 של הצי המלכותי יירט ופיענח את תעבורת הרדיו הגרמנית המכילה תוכניות למתקפה גרמנית על סקרבורו, הרטליפול וויטבי באמצע דצמבר באמצעות ארבעת סיירות המערכה של קבוצת הסיור הראשונה של קונטר-אדמירל פרנץ פון היפר. הודעות הרדיו לא הזכירו שצי הים הפתוח עם ארבע עשרה דרדנוטים ושמונה פרה-דרדנוטים יחזק את היפר. הספינות של שני הצדדים יצאו מבסיסיהן ב-15 בדצמבר, כשהבריטים מתכוונים לארוב לספינות הגרמניות בהפלגתן חזרה. הם גייסו את ששת הדרדנוטים של שייטת אוניות המערכה השנייה, כולל שלושת האוניות מסדרת קינג ג'ורג' החמישי ששרדו, וארבעת סיירות המערכה של תת-אדמירל סר דייוויד ביטי. כשהשייטת השנייה יצאה מסקפה פלו בחושך, אייג'קס התנגשה עם מכמורת, אך לא ספגה נזק משמעותי.
כוחות המיסוך של כל צד השתבשו זה בזה במהלך חשכת הבוקר המוקדמת ומזג האוויר הסוער של 16 בדצמבר. הגרמנים השתלטו על חילופי האש הראשוניים, וגרמו נזק חמור לכמה משחתות בריטיות, אך אדמירל פרידריך פון אינגנול, מפקד צי הים הפתוח, הורה לספינותיו להסתובב, מודאג מהאפשרות של מתקפה המונית של משחתות בריטיות באור השחר. סדרה של תקלות וטעויות של הבריטים אפשרו לספינות של היפר להימנע ממעורבות עם כוחותיו של ביטי.
1915–1916 עריכה
ספינותיו של ג'ליקו, כולל אייג'קס, ערכו תרגילי ירי ב-10–13 בינואר ממערב לאי אורקני ואיי שטלנד. בערב 23 בינואר הפליג עיקר הצי הגדול לתמיכה בסיירות המערכה של ביטי, אך הצי היה רחוק מדי מלהשתתף בקרב שרטון דוגר למחרת. ב-7–10 במרץ, ערך הצי הגדול סריקה בצפון הים הצפוני, במהלכו ביצע תמרוני אימונים. שייט נוסף כזה התקיים ב-16–19 במרץ. ב-11 באפריל ערך הצי הגדול סיור במרכז הים הצפוני וחזר לנמל ב-14 באפריל; סיור נוסף באזור התקיים ב-17–19 באפריל, ואחריו תרגילי ירי מול שטלנד ב-20–21 באפריל.
הצי הגדול ערך סריקות במרכז הים הצפוני ב-17–19 במאי וב-29–31 במאי מבלי להיתקל בכלי שיט גרמני. במהלך 11–14 ביוני ערכה השייטת אימון ירי ותרגילי קרב ממערב לשטלנד ועוד אימונים מול שטלנד החל מ-11 ביולי. השייטת השנייה ערכה אימון ירי ב-Moray Firth ב-2 באוגוסט ולאחר מכן חזרה לסקפה פלו. ב-2–5 בספטמבר יצא הצי לשייט נוסף בקצה הצפוני של הים הצפוני וערך תרגילי ירי. במהלך שאר החודש, הצי הגדול ערך אימונים רבים. האונייה, יחד עם רוב הצי הגדול, ערכו סריקה נוספת לים הצפוני בין 13 ל-15 באוקטובר. כמעט שלושה שבועות לאחר מכן, אייג'קס השתתפה במבצע אימון צי נוסף ממערב לאורקני במהלך 2–5 בנובמבר וחזרה על התרגיל בתחילת דצמבר.
הצי הגדול יצא לפעולה בתגובה למתקפה של ספינות גרמניות על כוחות קלים בריטיים ליד שרטון דוגר ב-10 בפברואר 1916, אך הוחזר יומיים לאחר מכן כשהתברר שלא היו מעורבות ספינות גרמניות גדולות יותר ממשחתות. הצי יצא לשייט בים הצפוני ב-26 בפברואר; ג'ליקו התכוון להשתמש בכוח הארוויץ' כדי לטהר את מפרץ הלגולנד, אך מזג אוויר גרוע מנע פעולות בדרום הים הצפוני. כתוצאה מכך, הפעילות הוגבלה לקצה הצפוני של הים. סריקה נוספת החלה ב-6 במרץ, אך נאלצה לנטוש אותה למחרת מכיוון שמזג האוויר נעשה סוער מדי עבור המשחתות המלוות. בליל 25 במרץ הפליגו אייג'קס ושאר הצי מסקפה פלו, כדי לתמוך בצי הקרב ובכוחות קלים אחרים שפשטו על בסיס הצפלין הגרמני בטונדרן. ב-21 באפריל, הצי הגדול ערך מפגן מול שונית הורנס כדי להסיח את דעתם של הגרמנים, בזמן שהצי הרוסי שיקם את שדות המוקשים ההגנתיים שלו בים הבלטי. הצי חזר לסקפה פלו ב-24 באפריל ותדלק, לפני שהמשיך דרומה בתגובה לדיווחים מודיעיניים לפיהם הגרמנים עומדים לפתוח בפשיטה על לואוסטופט. הצי הגדול לא הגיע לאזור אלא לאחר נסיגת הגרמנים. במהלך 2–4 במאי, הצי ערך מפגן נוסף מול שונית הורנס כדי לשמור על תשומת הלב הגרמנית ממוקדת בים הצפוני.
קרב יוטלנד עריכה
בניסיון לפתות ולהשמיד חלק מהצי הגדול, צי הים הפתוח הגרמני, המורכב מ-16 דרדנוטים, שש פרה-דרדנוטים, שש סיירות קלות ו-31 סירות טורפדו, עזב את בסיס הצי מוקדם בבוקר 31 במאי. הצי הפליג בשיתוף פעולה עם חמשת סיירות המערכה והסיירות התומכות וסירות הטורפדו של קונטר-אדמירל פרנץ פון היפר. חדר 40 של הצי המלכותי יירט ופענח את תעבורת הרדיו הגרמנית שהכילה תוכניות של המבצע. האדמירליות הורתה על הצי הגדול, הכולל כ-28 אניות דרדנוט ו-9 סיירות מערכה, להתייצב בלילה הקודם כדי לנתק ולהשמיד את צי הים הפתוח.
ב-31 במאי, אייג'קס, בפיקודו של קפטן ג'ורג' ביירד, הייתה האונייה השנייה מראש מערך הקרב לאחר הפריסה. היא ירתה מטח אחד של שישה פגזים לעבר סיירות המערכה של קבוצת הסיור I זמן קצר לאחר השעה 19:00, אך נאלצה להפסיק את האש מיד לאחר מכן כאשר ראייתה נחסמה על ידי ספינות שייטת הסיירות הקלות הרביעית. זו הייתה הפעם היחידה שהאונייה ירתה בכלי הנשק שלה במהלך הקרב.
פעילות לאחר מכן עריכה
הצי הגדול התייצב ב-18 באוגוסט כדי לארוב לצי הים הפתוח בזמן שהתקדם לדרום ים הצפוני, אך שורה של תקלות וטעויות מנעו מג'ליקו ליירט את הצי הגרמני לפני שחזר לנמל. שתי סיירות קלות הוטבעו על ידי צוללות גרמניות במהלך המבצע, מה שגרם לג'ליקו להחליט שלא לסכן את היחידות העיקריות של הצי דרומית ל-55° 30' צפון עקב שכיחות הצוללות והמוקשים הגרמניים. האדמירליות הסכימה וקבעה שהצי הגדול לא יצא לפעולה אלא אם הצי הגרמני ינסה פלישה לבריטניה או שתהיה אפשרות חזקה שניתן יהיה לכפות עליו קרב בתנאים מתאימים.
ב-22 באפריל 1918 הפליג צי הים הפתוח צפונה בפעם האחרונה בניסיון לא מוצלח ליירט שיירה לנורווגיה, ונאלץ לחזור יומיים לאחר מכן לאחר שלסיירת המערכה SMS מולטקה נגרם נזק למנוע. הצי הגדול יצא לפעולה מרוזית' ב-24 עם גילוי הפעולה, אך לא הצליח ללכוד את הגרמנים. אייג'קס נכחה ברוזית' כאשר הצי הגרמני נכנע ב-21 בנובמבר.
עד 18 ביולי 1919, אייג'קס שובצה בשייטת אוניות המערכה הרביעית של שייטת הים התיכון ועברה שיפוץ במלטה. בפברואר 1920 היא סייעה בפינוי אודסה, רוסיה, וחזרה לקונסטנטינופול, טורקיה, ב-12 בפברואר. תת אדמירל סר ג'ון דה רובק, המפקד העליון של צי הים התיכון, הניף את דגלו באייג'קס ב-18 באפריל והאונייה הפליגה לקווקז כדי לאפשר לו לחקור את המצב שם בזמן שהבולשביקים התקדמו. לאחר הגעתו יומיים לאחר מכן, הפגיזה האונייה לזמן קצר עמדות בולשביקיות ליד סוצ'י לפני שהגיעה חזרה לקונסטנטינופול ב-25 באפריל. בתחילת יוני, אייג'קס הייתה בסבסטופול, ולאחר מכן היא הייתה בבתומי, גאורגיה, עד 22 ביוני, שם נשארה עד 9 ביולי כדי לחפות על פינוי העיר בידי הכוחות הלבנים.
דה רובק הניף שוב את דגלו באייג'קס בפברואר 1921 כאשר הפליג ממלטה לסמירנה, טורקיה, קונסטנטינופול ולמנוס לפני שהאונייה חזרה למלטה לפני סוף החודש. במהלך משבר צ'נקלה, היא הוזמנה לסמירנה בספטמבר 1922, יחד עם חלק גדול משאר צי הים התיכון. לאחר שביתת הנשק של מודניה סיימה את המשבר, אייג'קס המשיכה למלטה לשיפוץ. כשהסולטאן האחרון של האימפריה העות'מאנית, מהמט השישי, הודח ב-1922, הוא הועבר למכה על סיפון אייג'קס. האונייה חזרה לדבונפורט באפריל 1924 והושמה בעתודה. היא הוצאה משירות באוקטובר 1926 כדי לעמוד במגבלות הטונאז' של הסכם הצי של וושינגטון. ב-10 בדצמבר, אייג'קס נמכרה לחברת גריטת ספינות אלואה והגיעה לרוזית' ארבעה ימים לאחר מכן לשם גריטתה.
