כפתור לייק (פייסבוק)
כפתור אהבתי (מאנגלית: Like, תעתיק עברי: לייק) הוא כפתור הכלול בממשק הרשת החברתית "פייסבוק". הכפתור מעוצב בצורת אגודל זקוף, שהוא מחווה המסמלת, בתרבויות רבות בעולם, אישור או "הכול טוב". לעיתים מופיעה פשוט בדמות המילה Like, או "אהבתי" בגרסה העברית.
בפברואר 2016 נוספו עוד רגשות שאותן ניתן להביע באמצעות הכפתור, כמו כעס, אהבה וכדומה.[1]
שימושים בפייסבוק
עריכההכפתור קיים בכל עמוד שמפרסם בעל פרופיל בסטטוס שלו בפייסבוק, בכל תגובה התפרסמת לעמוד וכן בכל דף נושא שנפתח בפייסבוק.
כל לחיצה על הכפתור מוסיפה את בעל הפרופיל שלחץ עליו לרשימת האנשים שאוהבים את העמוד, את התגובות או את דף הנושא. בכך נמדדת מידת הפופולריות של תוכן הגולשים המפורסם בפייסבוק וכן של עמודי הנושא השונים. ניתן לראות כמה אנשים אהבו תוכן מסוים וכך בעל פרופיל יכול לדעת כמה חברים שלו אהבו את התוכן ולחצו על האופציה. קיימים גם עמודי נושא אשר מעקב אחריהם מחייב את בעל הפרופיל ללחוץ על כפתור Like.
אופציית Like בעמודי גולשים ניתנת לביטול באמצעות לחיצה על האופציה Unlike ובדפי נושא באמצעות העברת העכבר על הכפתור שכבר לחוץ, פתיחת חלון ולחיצה על האופציה Unlike. בממשק פייסבוק אין אופציה להכריז Dislike על תוכן מסוים אלא רק לבטל Like שנעשה.
חשיבות
עריכהכפתור Like הוא המאפיין הכי מזוהה עם פייסבוק, ויש אומרים כי מדובר באופציה שאף שינתה את החוקים בנוגע לארגון מחאות דרך האינטרנט.
מאחר שהמאפיין מאפשר לדעת כמה אנשים מזדהים עם תוכן מסוים ומבטאת את מידת הפופולריות של כל רעיון המפורסם בפייסבוק, היא משמשת כלי יעיל בידי מארגני מחאות, אשר יודעים מהי מידת הפופולריות שהם מקבלים מהציבור וכן מפיצים את משנתם גם בקרב חבריהם של המשתמשים אשר יכולים לראות שחבריהם הצטרפו למחאה וכן כמה חברים מזדהים עם התוכן בכל רגע נתון.[2]
על אירועי האביב הערבי[3] וכן מחאת האוהלים בישראל נכתב כי מארגניהם השתמשו בפייסבוק על מנת לצבור תמיכה. כפתור Like הוא שהקנה להם את היעילות בשימוש ברשת.[4]
פיתוח שימושים מחוץ לפייסבוק
עריכהבשנת 2010 הכריז מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, על הרחבת השימוש בכפתור Like כך שבאמצעותו תתקיים אינטגרציה בין פייסבוק לבין אתרים אחרים, בכללם אתרי חדשות ותוכן.
באתרים שאימצו את האפליקציה הוצב כפתור השיתוף בכל דף תוכן שפורסם וכך משתמשי פייסבוק הגולשים באתר יכולים לחוות את דעתם על התוכן שנאמר. לחיצה על הכפתור באתר התוכן מעדכנת מיד את הסטטוס של הגולש באתר פייסבוק ונותנת לחבריו קישור בדף הפרופיל שלו בפייסבוק, לאותו תוכן עליו הוא לחץ. בדף התוכן עצמו מפורסם לצד הכפתור כמה אנשים לחצו עליו וכל בעל פרופיל בפייסבוק שנכנס לדף, רואה גם כמה חברים שלו לחצו על הכפתור.[5]
בתוך שבוע בלבד מרגע השקת האופציה, אומץ הכפתור על ידי כ-50 אלף אתרים ברחבי העולם, כולל אתרי תוכן מובילים כמו CNN ו-ESPN וכן אתרים שיווקיים כמו נייק וליווי'ס.
תופעת אינטרנט
עריכהמאחר שמדובר באופציה יעילה לבדיקת פופולריות של תכנים, השימוש בפייסבוק הפך את אופציית Like לפופולרית גם באתרי אינטרנט נוספים. מהבולטים ביניהם אפשר למנות את Google+ עם כפתור "1+", טוויטר עם כפתור "Favorite", ויוטיוב, בו מתאפשר ללחוץ Like או Dislike על כל אחד מהסרטונים שמופצים בו (בתנאי שאפשרות זו לא הושבתה על ידי מעלה הסרטון) ובכך למדוד את מידת הפופולריות שלהם.
כניסה לתרבות מעבר לעולם האינטרנט
עריכהבעקבות הפופולריות הרבה של הכפתור, נכנסה המילה "לייק" ללקסיקון של לא מעט דוברים משתמשי אינטרנט. לרוב המשמעות הניתנת למילה היא "אהבתי", אך לעיתים משתמשים בה גם כדי להגיד "ראיתי ואישרתי". כיום "לייק" היא אחת המילים הפופולריות ביותר שיצאו מעולם האינטרנט ואולי הפופולרית ביותר שיצאה מעולם הפייסבוק.[6]
במאי 2011 קרא זוג ישראלי לבתו בשם "לייק", על שם הכפתור. ההסבר לשם הייחודי היה שמדובר בגרסה מודרנית ל-"אהובה".[7]
לשון הרע
עריכהבית המשפט העליון קבע כי שיתוף בפייסבוק עלול להיות לשון הרע, לעומת זאת, סימון "לייק" אינו מהווה לשון הרע.[8]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- הסבר רשמי על כפתור like.
- הוספת כפתור לייק לעמוד שלך
- נתי טוקר, האם אפשר לתבוע אתכם על לשון הרע בגלל לייק או שיתוף בפייסבוק?, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2016
- יובל קרניאל, גם לייק עשוי להפיץ לשון הרע, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2016
- יסמין גואטה, שלחתם אימוג'י בוואטסאפ? זהירות, זה עלול להפוך לחוזה מחייב, באתר הארץ, 28 במאי 2017
הערות שוליים
עריכה- ^ עמית סלונים, הדור הבא של הלייק: הכירו את התחושות החדשות בפייסבוק, באתר וואלה, 24 בפברואר 2016
- ^ שגיא כהן, כשה"לייק" החליף את המגאפון: המחאה עוברת לפייסבוק, באתר nrg, 8 במאי 2010
- ^ שלי דובילנסקי, הרשת העממית, באתר ynet, 29 בינואר 2011
- ^ ניר זייד, לייק למאבק, באתר גולדפינגר תקשורת, 14 בנובמבר 2011.
- ^ מעין כהן, לייק, המלך החדש: איך פייסבוק גנבה את האינטרנט מתחת לאף של כולנו, באתר כלכליסט, 13 במאי 2010.
- ^ רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: מילון הפייסבוק,, באתר nrg באתר nrg מעריב, 3 בספטמבר 2010.
- ^ איתי אליצור, התינוקת החברתית, הכירו את לייק אדלר,, באתר nrg באתר nrg מעריב, 16 במאי 2011.
- ^ רע"א 1239/19 יואל שאול וגלית שאול נ' חברת ניידלי תקשורת בע"מ והיועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב־8 בינואר 2020
שיתוף בפייסבוק עלול להיות לשון הרע, באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 בינואר 2020