אהרן מרדכי פריימן

מאנשי העלייה הראשונה, ממייסדי ראשון לציון

אהרן מרדכי פריימן (דרור) (19 בינואר 1846, ורשה, פולין הקונגרסאית – אוגוסט 1924, ראשון לציון) היה ממייסדי המושבה ראשון לציון.

אהרן מרדכי פריימן
לידה 19 בינואר 1846
ורשה, פולין הקונגרסאית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1924 (בגיל 77 בערך)
ראשון לציון, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית עלמין גני אסתר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

פריימן נולד בשנת 1846 בעיר ורשה, בירת פולין הקונגרסאית. אביו היה סוחר בספרים עתיקים ומשכיל. למד בחדר ובבית ספר ממשלתי. ידע רב קיבל מעיון בספרים שהיו בחנות הספרים של אביו. הוא למד בבית המדרש לרבנים מטעם השלטונות בוורשה, ואחר שבית הספר נסגר עבד כפקיד.

ב-1882 עלה לארץ ישראל. עם עלייתו הצטרף ביפו לוועד חלוצי יסוד המעלה, והיה מעשרת הראשונים שייסדו את ראשון לציון. מן ההתחלה נטל חלק בפעילות ציבורית בעיר. הוא נטע את כרם הענבים הראשון במושבה, וב-1883 הקים את בית הספר הראשון. לצורך כך הזמין מחברון מלמד. הלימודים התקיימו באוהל על מחצלות. עם פרוץ המרד נגד פקידי הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, כאשר איים שמואל הירש להביא כליה על המושבה, קפץ פרימן כנגדו וקרא: "שקר! ראשון לציון חיֹה תחיה! קול המון כקול שדי! הלאה מפה!", ואחז ברסן הסוסים והפנה את מרכבת הפקיד חזרה לעבר יפו.

פריימן נשאר במושבה גם בשנים הקשות שאחרי ניצחון הפקידות, שהנהיגה משטר קשה במושבה. אחרי שהפקידות של הברון עזבה אחרי כמה שנים ניהלו האיכרים את ענייניהם בעצמם. פריימן היה פעיל בוועד ושימש בתפקיד ראש הוועד במשך ארבע שנים.

היה ממייסדי בית הכנסת, בית המדרש, תלמוד תורה וגמילות חסדים.[1] כמו כן הונהג בזמנו רישום של הנולדים והמתים, הוא שיפר את שיטת המסים. בנוסף, הקים את בית המשפט הראשון במושבה וכיהן בו כשופט.[2]

ב־1902 הקים אגודה ציונית ביפו בשם "ברקאי", התנדב ללכת למושבות הגליל ולערים ולייסד שם אגודות ציוניות; בביירות יסד את האגודה "נס לבנון", בראש פינה - את "נחלת בנימין", בצפת - את "בית יוסף" ובמטולה יסד את אגודת "טל החרמון".

במלאת 30 שנה למושבה פרסם פריימן את "ספר היובל לקורות המושבה ראשון לציון".

 
אהרון מרדכי ומרים פריימן עם בתם ציפורה ובעלה דוד יודילוביץ

היה נשוי למרים והיו להם 8 ילדים.

בראשית דרכו בארץ עברת פריימן את שמו, שהיה גלותי בעיניו לשם עברי: "דרור" (פירוש השם ביידיש הוא "איש חופשי"). רחוב דרור בראשון לציון נקרא על שמו.

ספרו

עריכה
  • ספר היובל לקורות המושבה ראשון לציון, 2 כרכים, ירושלים: [חמו"ל]; יפו: דפוס א' אתין, תרס"ז–תרע"ג.[6]
    • כרך א: מעת הִוסדה תרמ"ב עד שנת תרס"ז, תרס"ז;
    • כרך ב: חמישה-עשר באב שנת תרס"ז עד סוף שנת תרע"ב, תרע"ג.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה