מטולה

מועצה מקומית בצפון ישראל

מטולה (מְטֻלָּה) היא מועצה מקומית ומושבה בגליל העליון והיישוב הצפוני ביותר במדינת ישראל. שטח השיפוט של המועצה הוא כ-10,000 דונם והיא שוכנת על גבעה בגובה 530 מטרים המשקיפה על הרי הגליל, על החרמון, על עמק החולה ועל עמק עיון. מטולה מוקפת בגבול עם לבנון ממזרח, מצפון וממערב.

מטולה
סמל המועצה
שכונת "הר צפייה" על רקע הר דב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה דוד אזולאי
גובה ממוצע[1] ‎442 מטר
תאריך ייסוד 1896
סוג יישוב יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2023 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 2,068 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 252
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎18.9% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎-1.56 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 221 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 207
תחום שיפוט[4] 9,340 דונם
    - דירוג ארצי[2] 133
33°16′43″N 35°34′37″E / 33.2786107586155°N 35.5769211771967°E / 33.2786107586155; 35.5769211771967
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
7 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 53
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4429
    - דירוג ארצי[2] 56
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
גילאי 0 - 4 6.9%
גילאי 5 - 9 4.7%
גילאי 10 - 14 5.0%
גילאי 15 - 19 6.0%
גילאי 20 - 29 20.6%
גילאי 30 - 44 20.7%
גילאי 45 - 59 14.9%
גילאי 60 - 64 5.9%
גילאי 65 ומעלה 15.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 1
–  יסודיים 1
תלמידים 74
 –  יסודי 74
מספר כיתות 6
ממוצע תלמידים לכיתה 12.3
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל מטולה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.metulla.muni.il
סמל מטולה לחגיגות 125 שנה

מקור השם עריכה

בתחילה היה במקום כפר דרוזי בשם "אל-מֻטַ֫לַּה" (المطلة), שפירושו "התצפית"[6]. לאחר שנקנה המקום על ידי הברון רוטשילד, הציע אליעזר בן-יהודה לקרוא למקום "עם סגולה" על שם הילדה הראשונה שנולדה ביישוב[דרוש מקור]. שם נוסף שהוצע היה "מצפה בנימין", על שם אברהם בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. שמות אלה ואחרים היו כולם בעלי שתי מילים, כמו שמות כל שאר היישובים שעזר הברון רוטשילד להקים: פתח תקווה, ראשון לציון, זכרון יעקב, מזכרת בתיה ועוד. לבסוף, נשאר עד היום העִברוּת של השם הערבי "אל-מֻטַ֫לַּה" – בעבר: מתולה[7], וכיום: מטולה.

היסטוריה עריכה

לפי ויקטור גרן, חוקר ארץ ישראל שסייר באזור בשנת 1870 וביקר בכפר, גרו במֶתֶלֶּה (Methelleh) באותה העת דרוזים שהגיעו מחבל החורן, ועיבדו בוסתנים ממזרח לכפר.[8] הדרוזים החליפו אריסים נוצרים באומטללה אחרי 1860 בעקבות מרד הר הלבנון.

אדמות אומטללה נגאלו לכל המאוחר בשנת 1890[9] ביוזמת חברת יק"א, והברון רוטשילד באמצעות נציגו יהושע אוסוביצקי מג'בור בֵּיי, אפנדי ערבי נוצרי מצידון, שקצה נפשו במרדנותם של אריסיו הדרוזים, סירובם להעביר חלקו ביבול והסגת גבולו, חוסר יכולתו לאכוף את הסכם האריסות אף לא בכוח הזרוע של הג'נדרמרים הטורקיים. לאחר גאולת הקרקע הצטרפו מספר יהודים מבירעם, חאצביא, פקיעין, גוש חלב וישובים אחרים בגליל לכפר הדרוזי והחלה תקופה בת חמש שנים של שיתוף פעולה וחיים בצוותא של אריסים יהודים ודרוזים בחסות הברון רוטשילד. בשנת 1895 פרץ המרד הדרוזי נגד השלטון הטורקי. הדרוזים נטשו את חלקותיהם, ובכך הפרו את החוזה מול בעל הקרקע, אוסוביצקי בא כוחו של רוטשילד, והצטרפו למרד. בצוק העיתים נאלצו לעזוב גם המשפחות היהודיות המעטות ובכך בא הקץ על היישוב המשותף.

המושבה מטולה הוקמה ב-17 במאי 1896 ויושבה על ידי 59 משפחות ממושבות הברון השונות (בעיקר ראשון לציון וזכרון יעקב) שנזעקו לגליל בעקבות קריאתו של אוסוביצקי להציל את העונה החקלאית באומטללה הנטושה.

עיתון "הצבי" פרסם ב-1896 ידיעה תחת הכותרת "נבחרו להתיישבות במושבה מטולה" ומוסיף: "מזכרון יעקב הודיעונו, כי ביום ערב ראש חודש סיון נקראו לבית הפקידות שמונה עשר מפועלי המושבה, אחד-עשר אשכנזים ושבעה ספרדים, ופקיד המושבה האדון בן-שימול, הודיעם כי הם נבחרו לאכרים במושבה החדשה מטולה. כמעט פג לבם של המאושרים האלה מפני שמחתם על הבשורה הטובה הזאת"[10].

חשיבות מטולה בקביעת קו הגבול הצפוני של מדינת ישראל עריכה

ראשון התהליכים שהתרחשו קודם להכרזת המדינה ותרמו לעיצוב גבולותיה היה ייסוד מטולה ב-1896. "...קיומה של התיישבות במטולה במשך עשרים וחמש השנים שקדמו לדיוני הגבול[11], הביא גם הוא[12] לקביעתו של קו הגבול במקום שנקבע"[13].

בסיום מלחמת העולם הראשונה הועברה מטולה לתחום המנדט הצרפתי על לבנון. במהלך מאורעות תר"פ הותקפה גם מטולה. תושביה ברחו לצידון ומשם עברו דרך הים לחיפה. הם חזרו אל היישוב החרב בסוף 1920. בעקבות תיקוני גבולות בין הבריטים לצרפתים הוחזרה המושבה לתחומי המנדט הבריטי בשנת 1923. בשנות ה-20 וה-30 הייתה מטולה אחת מתחנות הגבול הרשמיות בין ארץ ישראל ולבנון[14][15].

במלחמת העולם השנייה עריכה

בזמן מלחמת העולם השנייה שימשה מטולה מרכז לפעילות הצבאית של הבריטים נגד צבאות וישי בסוריה. במסגרת הסכם שביתת הנשק עם לבנון בתום מלחמת העצמאות הועברו הקרקעות החקלאיות של איכרי מטולה בעמק עיון הרשומות על שמם בטאבו בצידון לשטח לבנון, וזאת במטרה להפסיק את פעולות האיבה מהן סבלו תושבי המושבה. קו הגבול נקבע כ-30 מטרים מצפון לבתי התושבים.

לאחר הקמת המדינה עריכה

בפברואר 1960 חוברה מטולה לרשת החשמל הארצית[16].

בתקופת לחימת הגבול של שנות ה-70 (ימי הפתחלנד) סבלה מטולה ממקרים רבים של הפגזות וירי ואיבדה אחדים מבניה. בתחילת 1970 נחטף שמואל רוזנווסר, שומר לילה ביישוב, בידי מחבלים מארגון הפת"ח ולבסוף הוחזר תמורת המחבל מחמוד חיג'אזי.

באמצע שנות השבעים עם פרוץ מלחמת האזרחים של לבנון הפך הגבול באזור זה למה שכונה "הגדר הטובה" ודרכו העניקה ישראל סיוע הומניטרי לתושבים בדרום לבנון. נוצרים ואף מתואלים (שיעים) קיבלו היתרי עבודה בישראל. השער במטולה נודע בתור שער פאטמה והוא פעל מיוני 1976 עד לנסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000.

לאחר פינוי כוחות צה"ל מלבנון במאי 2000 התקיימו אירועי מחאה רבים לאורך גדר הגבול מול מטולה על ידי אנשי החזבאללה ותומכיהם תוך ידויי אבנים לעבר הגדר והיישוב.

באוקטובר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל פונתה מטולה מתושבים והוכרזה כשטח צבאי סגור[17]. במהלך העימות נפגעו כ-120 בתים מירי נ"ט.[18]

ראשי המועצה עריכה

  • בשנות ה-60 כיהן יצחק יהלום שעוני כראש המועצה.
  • מ-1969 ראש המועצה היה אסף פרנקל ("בומבה") ויד ימינו היה ביאליק בלסקי – בתקופה זו מועצת מטולה הגיעה לחובות גדולים שגרמו לניתוק אספקת המים שלה ולאי כיבוד המחאות שלה[19][20].
  • בשנים 19781998 כיהן כראש מועצת מטולה יוסף גולדברג. גולדברג הוא בן של "מוכתר" מטולה לשעבר וגם נכד של "מוכתר" מטולה לשעבר.
  • בשנים 1998–2008 כיהן כראש מועצת מטולה יעקב (קובי) כץ[21] (בשנים 1993–1998 כיהן כסגן וממלא מקום ראש המועצה).
  • בשנים 2008[22]2015 כיהן בתפקיד הרצל בוקר, שמילא את התפקיד עד שנפטר[23]
  • מאז יולי 2015, ראש המועצה הוא דוד אזולאי (אבי נדיב שימש כממלא מקום של בוקר, במשך חודשיים–שלושה, עד להסדרת כניסתו של אזולאי לתפקיד)

אוכלוסייה עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2023 (אומדן), מתגוררים במטולה 2,068 תושבים (מקום 252 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎18.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 70.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,459 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[24]

כלכלה עריכה

רבים מתושבי מטולה מתפרנסים ממטעי פרי, בתי הבראה ופעילות תיירותית, בעיקר בתי אירוח (צימרים) וכן בתי קפה ומסעדות ברחוב הראשונים. בתחומי המושבה נמצאים נחל עיון והמפלים "מפל עיון", "מפל הטחנה", "מפל האשד" ו"מפל התנור", וכן מרכז קנדה, שהוא מרכז ספורט ונופש הכולל משטח החלקה על הקרח ואולם באולינג. כמו כן, ישנו תל ארכאולוגי גדול – תל אבל בית מעכה.

לקריאה נוספת עריכה

  • 'מטולה', בתוך לכו ונלכה: סיורים במושבות העלייה הראשונה, רן אהרנסון, הוצ' יד בן-צבי, ירושלים 2004, עמ' 372–385
  • 'בנייתה של מטולה', יוסי בן-ארצי, בתוך: ישראל - עם וארץ, ה'-ו' (1987/9), עמ' 219–232
  • מטולה, יעקב הרוזן, ירושלים 1978
  • אהרון אבן חן, "הלישנסקים ממטולה", בתוך: חתונה בצידון, הוצאת מסדה, 1972
  • אהרון אבן חן, "הפסג'ירים של רובין", בתוך: חתונה בצידון, הוצאת מסדה, 1972
  • יצחק אפשטיין, שאלה נעלמה, אודסה: אחיאסף, תרס"ז-ס"ח-1907.

ישנן 8 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-26 בדצמבר 2023.
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ Daniel Jacobs, Shirley Eber, Francesca Silvani (1998). Israel and the Palestinian Territories. Rough Guides. p. 254. ISBN 9781858282480.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  7. ^ ראו למשל בנוסח מוקדם של שיר אסירי עכו של זאב ז'בוטינסקי, באתר בית"ר
  8. ^ ויקטור גרן, כרך ז': הגליל (ב), תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ"ז, עמ' 192
  9. ^ יעקב הרוזן, מטולה, הוצאת ספרית היישוב, ירושלים, תשל"ח-1978, עמ' 63
  10. ^ הצבי, י' סיון א'תתכ"ז לחורבן (1896), מתוך: שלמה שבא, דן בן אמוץ, "ארץ ציון ירושלים", הוצאת זמורה, ביתן, מודן, תל אביב, 1973, פרק: מושבות, עמוד 76
  11. ^ דיונים בין בריטניה לצרפת לקראת חלוקת המנדטים במזרח התיכון בשטחי האימפריה העות'מאנית טרם מלחמת העולם הראשונה
  12. ^ בנוסף לתוכניות הציוניות לפיתוח ארץ ישראל ובעיקר הצורך במים להשקיה שהשאיר את נהר הירדן כולו בתחומי ארץ ישראל
  13. ^ ארץ רבת גבולות: מאה השנים הראשונות של תיחום גבולותיה של ארץ ישראל 1947-1840, מאת גדעון ביגר, בתוך פרויקט בן יהודה.
  14. ^ פתחיה של ארץ ישראל, דואר היום, 6 בספטמבר 1934
  15. ^ מתולה תחדל להיות תחנת גבול, דבר, 23 בספטמבר 1938
  16. ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1960
  17. ^ יאיר אמר, ‏בדרך להסלמה? היישוב מטולה הוכרז שטח צבאי, באתר "סרוגים", 13 באוקטובר 2023
  18. ^ "את הכסף שלי קברתי שם": אחד המקומות הקסומים בישראל בנפילה חופשית, באתר Haaretz הארץ, ‏2024-02-22
  19. ^ מנחם רהט, חוב של 2.3 מיליון לירות משתק את מועצת מטולה, מעריב, 14 בינואר 1979
  20. ^ הוא חתום על "חוק עזר למטולה (פיקוח על כלבים), תש"ל-1970", כפי שנוסח בשנת 1969
  21. ^ דוד הכהן, ‏מטולה: תוכניות ל-500 יח"ד, באתר גלובס, 15 במאי 2000
  22. ^ אבנר לוטן, הנקמה המתוקה של בוקר: ניצח את כץ, באתר mynet‏ העמק, 26 בנובמבר 2008
  23. ^ יאיר קראוס, הלך לעולמו ראש מועצת מטולה הרצל בוקר, באתר nrg‏, 30 במאי 2015
  24. ^ פרופיל מטולה באתר הלמ"ס