אהרן צבי לנדא

רבי אהרן צבי לנדא (-ז' בסיוון תר"ע, 1910) היה אדמו"ר לחלק מחסידי אלכסנדר שפרשו לאחר פטירת הישמח ישראל. לימים הפכה חצר זו לחסידות סטריקוב.

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ביוגרפיה עריכה

בנם של רבי דוב בעריש מביאלה, בנו של רבי אברהם מטשכנוב ורחל בתו של ר' ארצ'ה מגריצא-ביאלה. אביו היה האדמו"ר לחסידי וורקא לאחר פטירת האדמו"ר הצעיר מוורקא רבי מנחם מנדל. נישא לאסתר בת הרב נתן נטע טעננבוים חתן חתנו של רבי עקיבא איגר. הוא עסק במסחר בבדים, כשאת עיקר העסק ניהלה אשתו והוא רוב זמנו עסק בתורה.

לאחר פטירת אביו, פנה כשאר חסידיו לרבי יחיאל מאלכסנדר ואחריו לבנו הישמח ישראל. הוא היה מקורב להישמח ישראל וכתב את דברי תורתו בחיבור בשם "בר בי רב". לאחר פטירת הישמח ישראל בטבת תר"ע, הכתירוהו קבוצה מהחסידים לאדמו"ר. אמו הביעה התנגדות עזה לכך שבנה יקבל את האדמו"רות באומרה שזו סכנה עבורו, אך בשל לחץ החסידים שגברו הוא קיבל את ההנהגה. חסידים רבים היו נוסעים אליו מדי שבת, ואף הייתה יוצאת כל יום ה' בשבוע רכבת עם חסידים מורשה לביאלה[1], וסיפרו עליו סיפורי מופתים. הוא היה חלוש ונסע לאוטבוצק למנוחה. הוא אמר לחסידיו שאם יעזבוהו יבריא כי אין בכוחותיו לקחת את עול ההנהגה, אך הם סירבו.

כארבעה חודשים לאחר התמנותו נפטר ביום טוב שני של שבועות תר"ע. ונקבר בבית הקברות בורשה, בעיתוני התקופה הוארך מספר המשתתפים בלוויה בכ-50,000 איש. את מקומו מילא אחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא.

אחיו הקים לזכרו את "ישיבת בית אהרן" בזגרז'.

בנו רבי מנחם מנדל, נישא לחיה בת הרב משה וייס מטומשוב מזובייצקי. הוא סירב לכהן באדמו"רות. כשנסעו אליו חסידים הוא ברח מהעיר. לאחר מספר חודשים פנו אליו מספר חסידים חשובים בהם גיסו הרב שמואל וייס רבה של ונגרוב, הרב משה מקוטנא, הרב מקרשניק ורבה של טומשוב ולחצו עליו, אז נאות לכהן כאדמו"ר. כיהן תחילה בביאלה והתגורר בבית אביו, בהמשך בסודלובצה (סלדוביץ), ובשנת תרפ"ה היגר לארצות הברית. נפטר בב' באלול תרצ"ז. חיבר ספר בשם שמש ומגן, ובראשו נכתבו תולדות השושלת על ידי בנו ר' יחיאל. בספר זה הובאו מדברי תורתו של רבי אהרן צבי.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הקדמת הספר שמש מגן